תיק השקעות אופטימאלי לפי ב"י: 89% בשווקים מתעוררים
בשנים האחרונות גדל בצורה משמעותית היקף ההשקעות של משקיעים מוסדיים ומשקי בית ישראלים בנכסים פיננסיים זרים, בעיקר במניות. גידול זה הוא בעיקר תוצאה של צעדי הרפורמה במס שהוחלו בתחילת 2003 ובתחילת 2005, שבמסגרתם הושוו שיעורי המס החלים על השקעה בניירות ערך ישראלים ועל ניירות ערך זרים.
שיעורי התשואה הגבוהים שרשמו שוקי המניות במשקים מתעוררים תרמו גם הם לתהליך הסטת ההשקעות לחו"ל. מצד אחד, השקעה בחו"ל תורמת לפיזור תיק ההשקעות של המשקיע הישראלי ויכולה להביא לשיפור ביחס תשואה סיכון של התיק. מצד שני, היא חושפת את המשקיע לסיכון הנובע מתנודתיות בשער החליפין של השקל מול המטבעות בהם התיק מושקע. במסגרת עבודה שנערכה בבנק ישראל ע"י מיכל זילברברג ואילן סוציאנו מהמחלקה לפעילות המשק במטבע חוץ, בדקו הכותבים קשרים סטטיסטיים בין שוק המניות הישראלי לבין שוקי המניות בחו"ל בתקופה שבין ינואר 1999 למאי 2006, ובחנו גם את הקשרים בין ההתפתחות בשערי החליפין של השקל ושל מטבעות אחרים מול הדולר.
הממצאים העיקריים שעלו מהעבודה הנם:
הקשרים בין שוקי המניות: מהשוואת שיעורי השינוי השבועיים במדד ת"א 100 לשיעורי השינוי במדדים של 26 שוקי מניות בחו"ל עולה, כי השינויים במדד המניות בישראל היו דומים יותר לאלו של השווקים המפותחים מאשר לשווקים המתעוררים האחרים, אך מידת הקרבה אינה גבוהה בהשוואה לשווקים המפותחים בינם לבין עצמם.
לפיכך, בהקשר של פיזור תיק המניות, כדאיות ההשקעה בשווקים המפותחים קטנה יותר בהשוואה למתעוררים. בבחינה רב שנתית, לא נמצאה עדות להתחזקות הקשר בין מדד המניות של ישראל לבין מדד המניות של השווקים המפותחים בתקופה האחרונה.
הקשרים בין המטבעות: מבחינת הקשרים בין השינויים בשערי מטבעות שונים מול הדולר, נמצאו שתי קבוצות עיקריות המאופיינות בהומוגניות שלהן: האחת, מורכבת ממטבעות אירופיים והשנייה מורכבת ברובה ממטבעות של מדינות מדרום מזרח אסיה ועליה נמנה גם השקל. קבוצה זו מאופיינת בתנודתיות קטנה יחסית כלפי הדולר.
סיכון מטבע: הסיכון שמקורו במדדי המניות גבוה, בממוצע, פי ארבעה בהשוואה לסיכון שמקורו במטבע. התוספת לסיכון שמקורה במתאם בין המטבע לבין המדד נמוכה בדרך כלל. עם זאת, בטווחי זמן קצרים התנודות בשער החליפין יכולות להיות משמעותיות אפילו יותר מהתנודות בשערי המניות בהשפעתן על התשואה הכוללת למשקיע הישראלי.
פיזור בין-לאומי: נמצא כי תיק המניות האופטימלי עבור המשקיע הישראלי מורכב רובו מהשקעה במניות של שווקים מתעוררים (89%) והשקעה בשוק המניות בת"א בשיעור של 11%, ואינו כולל מניות של שווקים מפותחים.
יש לציין כי התקופה הנבדקת מאופיינת בתשואות נמוכות יחסית בשוקי המניות בשווקים המפותחים, ולכן הם אינם נכללים בהרכב התיק האופטימלי שהתקבל. זאת, בשונה מתקופות קודמות שאופיינו בתשואות גבוהות יחסית בשווקים המפותחים ועבודות שנעשו על תקופות אלה הניבו תיקים יעילים שכללו בעיקר מדינות מפותחות.
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
פטריק דרהי קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"
בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש,
באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"
ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.
המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.
לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.
שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.
- אושר: בנקים יציעו פקדונות ללא חשבון עו"ש
- איגוד הבנקים במכתב חריף: "המס מעמיד את ישראל בשורה אחת עם הונגריה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.
