תיק השקעות אופטימאלי לפי ב"י: 89% בשווקים מתעוררים
בשנים האחרונות גדל בצורה משמעותית היקף ההשקעות של משקיעים מוסדיים ומשקי בית ישראלים בנכסים פיננסיים זרים, בעיקר במניות. גידול זה הוא בעיקר תוצאה של צעדי הרפורמה במס שהוחלו בתחילת 2003 ובתחילת 2005, שבמסגרתם הושוו שיעורי המס החלים על השקעה בניירות ערך ישראלים ועל ניירות ערך זרים.
שיעורי התשואה הגבוהים שרשמו שוקי המניות במשקים מתעוררים תרמו גם הם לתהליך הסטת ההשקעות לחו"ל. מצד אחד, השקעה בחו"ל תורמת לפיזור תיק ההשקעות של המשקיע הישראלי ויכולה להביא לשיפור ביחס תשואה סיכון של התיק. מצד שני, היא חושפת את המשקיע לסיכון הנובע מתנודתיות בשער החליפין של השקל מול המטבעות בהם התיק מושקע. במסגרת עבודה שנערכה בבנק ישראל ע"י מיכל זילברברג ואילן סוציאנו מהמחלקה לפעילות המשק במטבע חוץ, בדקו הכותבים קשרים סטטיסטיים בין שוק המניות הישראלי לבין שוקי המניות בחו"ל בתקופה שבין ינואר 1999 למאי 2006, ובחנו גם את הקשרים בין ההתפתחות בשערי החליפין של השקל ושל מטבעות אחרים מול הדולר.
הממצאים העיקריים שעלו מהעבודה הנם:
הקשרים בין שוקי המניות: מהשוואת שיעורי השינוי השבועיים במדד ת"א 100 לשיעורי השינוי במדדים של 26 שוקי מניות בחו"ל עולה, כי השינויים במדד המניות בישראל היו דומים יותר לאלו של השווקים המפותחים מאשר לשווקים המתעוררים האחרים, אך מידת הקרבה אינה גבוהה בהשוואה לשווקים המפותחים בינם לבין עצמם.
לפיכך, בהקשר של פיזור תיק המניות, כדאיות ההשקעה בשווקים המפותחים קטנה יותר בהשוואה למתעוררים. בבחינה רב שנתית, לא נמצאה עדות להתחזקות הקשר בין מדד המניות של ישראל לבין מדד המניות של השווקים המפותחים בתקופה האחרונה.
הקשרים בין המטבעות: מבחינת הקשרים בין השינויים בשערי מטבעות שונים מול הדולר, נמצאו שתי קבוצות עיקריות המאופיינות בהומוגניות שלהן: האחת, מורכבת ממטבעות אירופיים והשנייה מורכבת ברובה ממטבעות של מדינות מדרום מזרח אסיה ועליה נמנה גם השקל. קבוצה זו מאופיינת בתנודתיות קטנה יחסית כלפי הדולר.
סיכון מטבע: הסיכון שמקורו במדדי המניות גבוה, בממוצע, פי ארבעה בהשוואה לסיכון שמקורו במטבע. התוספת לסיכון שמקורה במתאם בין המטבע לבין המדד נמוכה בדרך כלל. עם זאת, בטווחי זמן קצרים התנודות בשער החליפין יכולות להיות משמעותיות אפילו יותר מהתנודות בשערי המניות בהשפעתן על התשואה הכוללת למשקיע הישראלי.
פיזור בין-לאומי: נמצא כי תיק המניות האופטימלי עבור המשקיע הישראלי מורכב רובו מהשקעה במניות של שווקים מתעוררים (89%) והשקעה בשוק המניות בת"א בשיעור של 11%, ואינו כולל מניות של שווקים מפותחים.
יש לציין כי התקופה הנבדקת מאופיינת בתשואות נמוכות יחסית בשוקי המניות בשווקים המפותחים, ולכן הם אינם נכללים בהרכב התיק האופטימלי שהתקבל. זאת, בשונה מתקופות קודמות שאופיינו בתשואות גבוהות יחסית בשווקים המפותחים ועבודות שנעשו על תקופות אלה הניבו תיקים יעילים שכללו בעיקר מדינות מפותחות.
*הערה: בבנק ישראל מבקשים להבהיר כי בעבודה שפורסמה היום, אין משום המלצה של בנק ישראל לגבי הרכב תיק ההשקעות. העבודה מציגה בין השאר סימולציה לגבי תיק ההשקעות האופטימלי ששרר בין ינואר 1999 לבין מאי 2006. אין בסימולציה הזאת שום אמירה לגבי תיק ההשקעות האופטימלי מעבר לתקופה זו.
