ארגונים רבים מגדירים "עודף רגולציה" ("Too Much Regulation") כסיכון הגדול ביותר עבור המגזר הפיננסי זו השנה השנייה ברציפות, כך עולה מנתוני סקר ה- Banana Skins שנערך על ידי ה-CSFI בשיתוף עם פירמת רואי החשבון PwC המיוצגת בישראל על ידי קסלמן וקסלמן. הסקר שבו השתתפו כ-470 נשאלים מ-60 מדינות ברחבי העולם, בוחן את הסיכונים הקיימים בענף הבנקאות העולמי.

מהנתונים עולה כי הנשאלים, המשתייכים ברובם לסקטור הבנקאי והעסקי, סבורים שעודף רגולציה מסכן את היציבות הפיננסית של הבנקים. זאת, בשל העול הכספי והטרדה הרבה הנגזרים מכך. בנוסף, רבים מהנשאלים הביעו את דאגתם בנוגע למעורבות פוליטית גוברת של ממשלות המבקשות להשפיע על התנהגות הבנקים, ולהפריע לקיומם של שווקים חופשיים.

שי זנדני, מנכ"ל קסלמן פתרונות בניהול סיכונים PwC, "אנו נמצאים עדיין בשלב השני של ה"אבולוציה של הרגולציה" על פי תפיסתנו, בו ארגונים רבים מגיבים לחוקים ורגולציות שהוגדרו כתוצאה מאירוע רב-משמעות או מרצף אירועים בשוק ההון. בשלבים הבאים, יבוצעו התאמה ויישום של הרגולציות הללו בארגונים".

זנדני הוסיף, כי "לאחר שמרבית המרכיבים ברגולציות החדשות הגיעו לשלב היישום, ועם סיום תהליכי הציות (Compliance), החלו ארגונים רבים בעולם בביצוע שינויים מערכתיים מהותיים. בקרב ארגונים שסיימו את תהליך הטמעת החוקים החדשים, אנו עדים לתחילתם של הפקת תועלת ממשית ויתרון תחרותי על פני ארגונים אחרים. בישראל, ובמיוחד בסקטור הבנקאי, מתחיל שלב זה כבר עכשיו."

"כפי שעולה מקהל לקוחותינו מהמגזר הבנקאי", מדגיש זנדני, "ארגונים בנקאיים אינם מבצעים סקרי סיכונים רק אחת ל-18 חודש, כפי המתחייב מהנחיה 357 של המפקח על הבנקים, אלא מתניעים תהליך ארגוני-תשתיתי לניהול הסיכון".

להלן דירוג שנים עשר הסיכונים הראשונים בדירוג עבור מערכת הבנקאות כפי שעולה מסקר ה-"Banana Skins" לשנת 2006:

1. עודף רגולציה

2. סיכוני אשראי

3. נגזרים

4. סחורות

5. שיעורי ריבית

6. תלות גבוהה בטכנולוגיה

7. קרנות גידור

8. פיקוח על חברות

9. שווקים מתעוררים

10. טכניקות לניהול סיכונים

11. הונאות ומעילות

12. הון עצמי

עוד עולה מהסקר, כי מאמצי הממשלות והרגולטורים להפחתת עול הרגולציה, טרם נשאו פרי. לדברי John Hitchins, מנהל תחום הבנקאות ב-PwC בריטניה, "הסקטור הפיננסי חוזר ומציב אתגר בפני הרגולטורים למציאת האיזון הנכון בין העלות לתועלת".

הסקר הנוכחי נערך בתקופה המאופיינת בתנודתיות גוברת בשווקים הפיננסים, דבר המשתקף ב-מדד ה-"Banana Skins", מדד חדש הבודק את חרדת השוק בהתבסס על תוצאות הסקר. השנה מצביע המדד על עלייה חדה, המקרבת אותו לשיא שנרשם בשנים 2000-2002: תקופת התרסקות בועת הדוט.קום.

בראש רשימת הסיכונים נמצאים שוקי הסחורות שרשמו קפיצה חדה השנה (עלייה מהמקום ה- 14 למקום הרביעי). זאת, על רקע החששות בתחום האנרגיה וחוסר יציבות שנרשם במחירי חומרי הגלם. חששות בנוגע למדינות כגון סין והודו, הזניקו אף הם את נושא השווקים המתעוררים למעלה הרשימה, מהמקום ה- 15 למקום התשיעי. בנוסף, בין יתר סיכוני השוק, הון עצמי ושערי ריבית רשמו אף הם עלייה של מספר מקומות.

בדומה לשנים קודמות, חששות בנוגע לסיכוני אשראי, נגזרים וקרנות גידור, ממוקמים גבוה בטבלת דירוג הסיכונים. בהקשר זה, ישנה תחושה רווחת לפיה השווקים הפיננסיים חוו תקופה טובה במשך זמן רב, שהביאה לכך שאינם מיישמים כיום את אותם סטנדרטים נוקשים כבעבר. בנוסף, זמינות האשראי הגבוהה, ההון המצוי בשפע והתפוסה הגוברת בענף, שוחקים את שיעורי הרווחיות ומאלצים את הבנקים לקחת סיכונים גבוהים מתמיד על מנת להגן על הכנסותיהם.

תחום נוסף המעורר דאגה, הוא התלות הגדלה של הבנקים בטכנולוגיה, ככלי ליצירת ביטחון ויציבות עסקית. עלייה בתחכומם של פורצי המחשבים, יחד עם רגישות גוברת של מערכות המידע לפריצות, מעלות שאלות בנוגע ליכולתם של הבנקים לנהל את פעולותיהם הממוחשבות בצורה טובה.

נראה כי גם הבנקים ערוכים טוב יותר להתמודדות עם זעזועים במערכת. השנה, 64% מהנשאלים סברו כי המוסדות הפיננסיים היו ערוכים למדי, או ערוכים טוב יותר להתמודדות עם הסיכונים, בניגוד ל- 57% בשנה שעברה. תחושת הביטחון היתה חזקה במיוחד בקרב בנקאים (73%), אולם גם בקרב רגולטורים (63%), עלייה חדה מ- 39% בשנה שעברה. אנשים מחוץ למערכת היו ספקנים יותר: רק 44% מהם סברו שהבנקים ערוכים היטב.