ויסמן ודנקנר יילחמו - אנחנו נשלם
143 מיליון שקל - זה הסכום שהסכים לשלם דודי ויסמן עבור רשת AM:PM. לאחר רכישת קלאבמארקט על ידי שופרסל הצורך לצמוח ולהתרחב חייב את וייסמן להגיב ומהר. מי שמכיר את שוק רשתות השיווק הריכוזי יודע, כי הקרב האמיתי בו כיום הוא במרכזי הערים. רכישת AM:PM מתגמדת לעומת הוצאות העתק על פרסום של שתי הרשתות הגדולות - שופרסל ורבוע כחול, השתיים שנותרו לבדן להילחם על כיס הצרכן, לאחר קריסתה ומיזוגה של קלאבמרקט עם שופרסל, תוך הפיכתה של האחרונה לרשת הגדולה בישראל.
מתחילת השנה השקיעה שופרסל למעלה מ-7 מיליון דולר בפרסום, כאשר הרבוע הכחול המתחרה הנושפת בעורפה הגדילה השנה גם היא את תקציב הפרסום שלה, ל-6.5 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2006. באותו הקשר, הרשת אותה קונה וייסמן משרתת היטב את המטרות שלו עם מותג ומוניטין שהוצאות הפרסום שלו אפסיות לעומת ההשקעה בבניית מותגים כ'שופרסל שלי' ו'שופרסל ביג'.
אבל מעבר לעסקה שהולידה 3 מיליונרים חדשים, רכישת AM:PM היא גם דוגמא לשימוש ב-2 הכובעים השונים של ענק כמו דור אלון. לא בכדי, ויסמן בחר לרכוש את הרשת התל אביבית באמצאות דור אלון ולא באמצעות הרבוע הכחול. הרכישה תחת חברת הדלק תאפשר לדור אלון להקים רשת עירונית הפועלת בשבת ולהעמיק את הפעילות של רשת תחנות הנוחות שלה, אלונית, במרכזי הערים וכך למנוע עימות עם האוכלוסייה החרדית.
שכן, רכישה של רשת הפועלת בשבת תחת הכובע של הרבוע כחול המפעילה גם את שפע שוק לקהל המסורתי, הינו צעד שלא היה מקבל אור ירוק מבעלי המניות.
נכון - ברמה המקומית, עם השלמת העסקה באמצעות הרבוע הכחול, יגדל כוח השוק של ויסמן מול ספקים. עם זאת, ספק אם הגודל של הרשת הנרכשת מספיק כדי ליצור השפעה מהותית על ספקים ברמה הארצית, שתצדיק התערבות רשות ההגבלים עד כדי טרפוד העיסקה. כך סבורים ברשות ההגבלים, אך כמו וייסמן, גם הם מבינים כי לאחר אישור עסקת המזוג של קלאבמרקט לא יהיה מנוס מלאשר את המיזוג הנוכחי - כדי לאזן את המשוואה.
לפיכך, הרגולטור שתפקידו לבחון מיזוגים מהיבטים של פגיעה בתחרות במשק, ייאלץ לאשר את מיזוג של קבוצת רשתות שאיננה נשלטת על ידי חברה אחת (למרות הסינרגיה המובטחת בין הגופים שמנהל ויסמן), תוך חשש לניגוד עיניינים מהסיבה הפשוטה - אין מי שיתנגד.
לקראת האישור הסופי מהממונה, נראה כי הצעד הבא של ויסמן הוא פתיחת החזית מול הספקים. רשת AM:PM שמימנה את עצמה מפעילות שוטפת ולא דרך ההון העצמי - כלומר, אשראי מהספקים, עוברת שידרוג משמעותי בכח המיקוח שלה מול הספקים. המאבק העיקרי הולך להיות על רווחיות, וכשנאבקים על רווחיות, ידם של הרשתות על העליונה.
לכאורה, ויסמן עשוי לשפר משמעותית את הרווחיות ב-AM:PM באמצעות הורדת עלות המוצרים בחנויות הרשת, תוך ניצול כוח הקנייה של הרבוע הכחול - במטרה להוריד את עלות המכר של הרשת ולהגדיל את הרווחיות. הספקים מכיוונם כבר הוכיחו בעבר כי הם לא בוחלים בעליית מחירים לצורך שמירה על הריווחיות, המקרה של טרה בתחילת 2005 ממחיש זאת.
אז למי שהספיק לשכוח - את הנטל נשא בסופו של דבר הצרכן, לאחר שהספקים פנו למשרד האוצר במטרה לקבל אישור להעלאת מחירי מוצרי החלב שבפיקוח - וקיבלו. אז נכון, שלא כל מוצר הינו בפיקוח, לכן אפשר פשוט להעלות את המחיר ללא פנייה ישירה לשר האוצר.
אגב - עיתוי טוב לעליית מחירים הוא בדרך כלל לפני ערבי החגים, כדי שמבצעי החג יחולו על מחירים גבוהים יותר. זו אחת הדרכים היצירתיות שמשתמשים בהם הספקים. אז מה שבטוח הוא, שהולך להיות מעניין בקרב בין הרשתות לספקים, הצהרת מלחמה כבר התקבלה - שופרסל הודיעה על שינוי מועד התשלום והספקים זועמים. אז ראו הוזהרתם – אתם הצרכנים, מאבקים על רווחיות נוטים ברוב המקרים לגלגל על הצרכן.
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
