חברות גייסו בבורסה 4.3 מיליארד שקל ברבעון החולף
ביחידת המחקר של בית ההשקעות תמיר פישמן ריכזו עבורנו את כל גיוסי ההון הציבוריים באמצעות מניות, המירים או אגרות חוב בשוק הסחיר, ברבעון השלישי של 2006. הנתונים מתייחסים רק להנפקות שהיו זמינות לציבור המשקיעים ואינם כוללים גיוסי הון פרטיים, הנפקת זכויות והנפקות לעובדים.
מהסקירה עולה, כי הרבעון השלישי של שנת 2006 היה רבעון פעיל בשוק ההנפקות למרות המלחמה בצפון וחופשת הקיץ. במהלך הרבעון בוצעו 28 הנפקות לציבור (לעומת 21 הנפקות ברבעון המקביל בשנה שעברה) מהן 23 הנפקות הובטחו בחיתום. סך ההון שגויס ברבעון החולף הסתכם בכ-4,337 מיליון שקל (לעומת 1,649 מיליון שקל ברבעון המקביל) כאשר ההנפקה הגדולה ביותר הייתה של רבוע כחול נדל"ן גייסה כ-911 מיליון שקל בהנפקת מניות, אג"ח להמרה ואג"ח. ההנפקה הקטנה ביותר הייתה של ליטו נדל"ן שגייסה 24.1 מיליון שקל בלבד.
חולשה בהנפקות הראשונות
בתמיר פישמן ציינו, כי נרשמה חולשה יחסית במספר ההנפקות הראשונות במהלך הרבעון החולף, רק 3 חברות ביצעו הנפקת מניות ראשונה לציבור לאחר 11 הנפקות ראשונות לציבור בכל אחד משני הרבעונים האחרונים. שתי חברות שהשלימו הנפקות ראשונות לציבור הן מתחום הנדל"ן: רבוע כחול נדל"ן וריט 1 והשלישית היא מתחום הביומד (ביוקנסל).
בסיכום שלושת הרבעונים הראשונים של שנת 2006 בשוק החיתום בוצעו 92 הנפקות לציבור בהן גוייסו 10,474 מיליון שקל. בתוך כך בוצעו 25 הנפקות ראשונות לציבור (IPO).
לראשונה - תשקיפי מדף
לראשונה, ברבעון החולף התבצעו גיוסי הון על פי תשקיפי מדף. הראשונה לעשות שימוש במכשיר זה היא קבוצת גזית כאשר גזית גלוב וגזית שביצעו 3 הנפקות על פי תשקיפי מדף בהן גוייסו כ-751 מיליון שקל. נציין, כי גיוס על פי תשקיף מדף הוא ללא חיתום כאשר החתמים מהווים בו יועצים להנפקה, משווקים ומפיצים.
ענף הנדל"ן ממשיך לבלוט, בפער ניכר, במספר ההנפקות ובהיקף הגיוסים. חברות מתחום הנדל"ן גייסו בהנפקות לציבור 2,881 מיליון שקל ב-19 הנפקות, כ-66% מהיקף ההון שגוייס ברבעון החולף. זאת בדומה למה שראינו ברבעון הקודם כאשר מדובר בעליה של 179% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד.
התשואה הגבוהה ביותר וההנפקה הגרועה ביותר
ההנפקה שהניבה את התשואה הגבוהה ביותר למשקיעים (בחישוב התשואה מיום ההנפקה ועד לסוף הרבעון) הייתה של חברת טראס השקעות עם תשואה של כ-4.2%. החברה גייסה כ-38 מיליון שקל בהנפקת אג"ח כאשר את ההנפקה הוביל איפקס חיתום.
ההנפקה עם הביצועים הגרועים ביותר הייתה של חברת גילץ שגייסה כ-121 מיליון שקל בהנפקת מניות, אג"ח להמרה וכתבי אופציה אותה הוביל פועלים אי.בי.אי. ניירות הערך שהנפיקה החברה הניבו תשואה שלילית של כ-10.7% מאז ההנפקה.
בחישוב התשואה ביום המסחר הראשון של ניירות הערך המונפקים הניבה הנפקת האג"ח וכתבי אופציה של בוימלגרין קפיטל את התשואה הגבוהה ביותר, כ-3.5%. את ההנפקה הוביל כלל פיננסים חיתום. ההנפקה שהניבה את התשואה הגרועה ביותר ביום המסחר הראשון של ניירות הערך הייתה של גילץ שנפלה בכ-12.5%. את ההנפקה הוביל פועלים אי.בי.אי.
החתמים המובילים
פועלים אי.בי.אי שומר על מקומו כחתם הדומיננטי בשוק. ברבעון השלישי הוביל פועלים אי.בי.אי 10 הנפקות (החתם הראשון בהסכם החיתום בתשקיף) והיה שותף בניהול בעוד 5 הנפקות (החתם השני או השלישי בהסכם החיתום בתשקיף). בסך הכל היה פועלים אי.בי.אי מעורב ב-15 מתוך 23 הנפקות בחיתום שבוצעו ברבעון.

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
מסמך הפיתיון שבו השתמשה קבוצת התקיפה, קרדיט: פאלו אלטומסמך תמים, שפותח דלתות: כך פועלת יחידת הסייבר של חמאס שנחשפה על ידי פאלו אלטו
חוקרים ישראלים בפאלו אלטו, חושפים את קבוצת Ashen Lepus המזוהה עם חמאס שמפעילה קמפיין ריגול מתמשך לכריית מידע ממדינות ערב; בין היעדים שהותקפו: מצרים, ירדן, עומאן, מרוקו וגם הרשות הפלסטינית
משם הכול קורה בלי שהקורבן מרגיש. הקובץ שמתחזה למסמך מדיני מפעיל שרשרת של רכיבים שמורידים ומפעילים את ערכת התקיפה החדשה של קבוצת Ashen Lepus, קבוצת APT המזוהה עם חמאס ושפועלת כבר שנים נגד גופים ממשלתיים במזרח התיכון. רק שהפעם, כך חושפים החוקרים
הישראלים של פאלו אלטו נטוורקס, הקבוצה מגיעה עם מערך מתקדם בהרבה מבעבר.
מסמך פיתיון כפי שנחשף על ידי צוות החוקרים של פאלו אלטו
חוקרים ישראלים של פאלו אלטו חושפים: קמפיין ריגול חדש, מתמשך ומתוחכם של חמאס נגד ממשלות ערביות
צוותי UNIT 42 של פאלו אלטו נטוורקס ישראל מפרסמים דוח מקיף על קמפיין ריגול שנמשך חודשים ארוכים, ומטרתו חדירה ואיסוף מידע מגופים ממשלתיים ודיפלומטיים ברחבי המזרח התיכון. הקבוצה שעומדת
מאחורי הקמפיין היא Ashen Lepus, המכונה גם WIRTE, ואם בעבר היא נחשבה לשחקן בינוני בזירה, בזמן האחרון היא שדרגה משמעותית את היכולות שלה הן מבחינת תשתיות והן מבחינת כלים וטכניקות תקיפה.
הקמפיין היה פעיל לא רק בתקופות שקטות יחסית, אלא וביתר שאת בזמן
המערכה בין ישראל לחמאס, והקמפיין הזה נמשך גם אחרי הסכם הפסקת האש בעזה באוקטובר האחרון. כאן גם אפשר למצוא הבדל בין Ashen Lepus לבין קבוצות אחרות המזוהות עם חמאס: בעוד אחרות הורידו פעילות, הקבוצה המשיכה לפעול בעקביות, הוסיפה כלים חדשים, והרחיבה את תחומי הפעולה
והיעדים. בין המדינות שנפגעו: מצרים, ירדן, עומאן, מרוקו וגם הרשות הפלסטינית.
החוקרים מסבירים כי הפתיונות - כמו המסמך מהליגה הערבית - מותאמים בדיוק לעולמות התוכן של הקורבנות. רובם עוסקים בענייני פלסטין, החלטות מדיניות או יחסי מדינות, אך בקמפיין
הנוכחי נוספו גם מסמכים הקשורים ליחסי טורקיה–פלסטין, מה שמרמז על כיוון מודיעיני חדש של הקבוצה.
