חברות ישראליות מתעלמות מתקציב הרכש של האו"ם
החברות הישראליות אינן "מנצלות" כמעט את תקציב הרכש של מוסדות האו"ם, הנאמד בכ-4 מיליארד דולר. כך טוען, יחיאל אסיה, מנכ"ל מכון היצוא. במכון היצוא מציינים, כי המכירות השנתיות של החברות הישראליות למוסדות האו"ם מגיעות לכ-0.5% בלבד (כ-20 מיליון דולר) מסך תקציב הרכש של האו"ם.
במכון היצוא מעריכים, כי השנה יגדלו המכירות של החברות הישראליות למוסדות האו"ם בכ-20% לעומת אשתקד ויסתכמו בכ-24 מיליון דולר. זאת, בין השאר, בשל פעילותו האינטנסיבית והממושכת של מכון היצוא מול מוסדות האו"ם. במכון היצוא טוענים, כי העלייה הצפויה בפעילות החברות הישראליות מול מוסדות האו"ם היא "טיפה בים" ועל היצואנים להציב לעצמם יעד, לנצל את הפוטנציאל ולהגדיל את המכירות לפלח זה, המגיע כאמור למיליארדי דולרים בשנה.
יצחק רוזן, מנהל ענף פרוייקטים בין לאומיים במכון היצוא מסר, כי במטרה להגביר את המעורבות של חברות ישראליות במערכת הרכש של האו"ם, מקיים מכון היצוא מפגש מיוחד (ב- 27.9.06 במלון דן פנורמה, ת"א) עם כ- 50 יצואנים ואנשי עסקים ישראליים ובהשתתפות 4 ארגוני רכש של האו"ם. מטרת המפגש היא ליידע את החברות הישראליות כיצד למכור למוסדות האו"ם ולקבל מידע מכלי ראשון על תוכניות ונוהלי רכש של מוסדות האו"ם. המפגש ייערך בשיתוף המחלקה הכלכלית ג' של משרד החוץ, משרד התמ"ת והמשלחת הישראלית ל- UN בג'נבה.
בין הארגונים שישתתפו במפגש: UNOG - מטה הרכש של האו"ם, המבצע רכש עבור כל מוסדות האו"ם; UNHCR - נציבות האו"ם לפליטים; WHO - ארגון הבריאות העולמי והצלב האדום.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
