זקיפת שווי לעובדים בגין תלושי קניה לחג

סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן – הפקודה), קובע כי יראו כהכנסת עבודה "… כל טובת הנאה … שניתנו לעובד ממעבידו … והכל בין שניתנו בכסף ובין בשווה כסף, בין שניתנו לעובד במישרין או בעקיפין או שניתנו לאחר לטובתו".

תלושי קניה המוענקים ע"י מעבידים לעובדיהם מהווים, כאמור, טובת הנאה בידי העובד. לפיכך, בהתאם להוראות פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961, טובת הנאה זו חייבת במס בידי העובדים. עפ"י תקנה 8 לתקנות מס הכנסה ומס מעסיקים (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה ותשלום מס מעסיקים), התשנ"ג-1993, כאשר ניתן לעובד תשלום בשווה כסף, יקבע המעביד לצורך הניכוי את סכום התשלום כפי שעלה לו או לפי מחיר השוק, הכל לפי הגבוה.

יחד עם זאת, מבירור שערכנו בנציבות מס הכנסה נמסר לנו, כי במקרים בהם תלושי השי נרכשים ברכישה מרוכזת על ידי המעביד, ניתן להתייחס להפרש בין עלות התלושים לשווים – כהנחה מסחרית הניתנת למעביד, ולפיכך שווי ההטבה יהיה בגובה עלות התלושים למעביד. זאת, במקרה בו עלות התלושים למעביד לא פחותה מעלותם ברכישה מרוכזת אחרת. יצוין כי עמדה זו תקפה כל עוד לא בוצע שינוי בחקיקה או בעמדת נציבות מס הכנסה.

מובהר בזאת כי, מתנה הניתנת ממעביד לעובד לרגל אירוע אישי של העובד (חתונה, ברית/ה וכו'), לא תחשב הכנסת עבודה, באם סכומה סביר. כסכום סביר יש לראות את הסכום שנקבע בתקנה 2(4) לתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסוימות), התשל"ב-1972 - 180 ₪ נכון להיום.