החזר נסיעות כאשר המרחק הוא 500 מטר

עע100/06 עיריית טיירה נ. עבד אלרחמן קשוע, ניתן ביום 22.5.2006.
עו"ד לילך דניאל |

עובדות

-------

אלרחמן קשוע (להלן – אלרחמן) הועסק על ידי עיריית טירה (להלן - העירייה) החל מחודש מאי 1995 כממונה על ענייני הדת בעירייה. בפועל לא עבד אלרחמן מיולי 1999 ועד לדצמבר 2000. לטענת העירייה, בחודש פברואר 2001 החל אלרחמן ללמוד בירדן ולא הופיע עוד לעבודה.

בין מאי 1995 לדצמבר 2000, לא שולם לאלרחמן קצובת נסיעות, פרט לחודש ספטמבר ,בו שולם לו 180 ₪ קצובת נסיעות. בחודשים ינואר ופברואר 2003 שולמה קצובת נסיעות בסך 215 ₪, אך בוטלה זמן קצר לאחר מכן. אין חולק כי אלרחמן לא היה בעל רכב וכי לא קיבל החזר הוצאות נסיעה מהעירייה.

השאלה הנדונה היא האם אלרחמן זכאי לקצובת נסיעה, מהו שיעור החיוב, והאם היה עליו להגיש דיווח על פירוט נסיעותיו כתנאי לזכאותו.

בית הדין הארצי לעבודה פסק

-------------------------

בית הדין קבע כי מכיוון שביישוב טירה אין אוטובוסים עירוניים והתושבים מסתייעים בקווי אוטובוסים בינעירוניים העוברים ברחובה הראשי של העיר, סביר להניח כי אלרחמן צעד לעבודתו ברגל. אף אלרחמן אינו טען כי נסע למקום עבודתו, ואין חולק כי לא הגיש דיווח חודשי על פירוט נסיעותיו.

הזכאות לתשלום קצובת נסיעה לעובדי הרשויות המקומיות מעוגנת בהוראות חוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות (להלן - חוקת העבודה), אשר לפי סעיף 26.901 שבה, עובד יהיה זכאי לקצובת נסיעות אם יוכיח כי היה זקוק לתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו (להלן - מבחן ההיזקקות).

בית הדין סבר כי אלרחמן לא הרים את נטל ההוכחה כי נסע בתחבורה ציבורית למקום עבודתו. העדר ההכחשה מצד העירייה, גם היא אין בה כדי להרים את נטל ההוכחה המוטל על עובד הטוען אחרת.

התנאים הקובעים מרחק מינימום של 500 מטרים או של מספר תחנות כתנאי לזכאות של עובד לנסיעות, נמצאים במסמכים אחרים ולא בחוקת העבודה, כגון: "אוגדן תנאי השירות לעובדי הרשויות המקומיות" , שאינו בבחינת הסכם מחייב בין הצדדים.

בית הדין סבר כי אמת מידה מרכזית שעניינה המרחק, היא בבחינת "כלי עזר" לבחינת היזקקותו של עובד לתחבורה ציבורית, כאשר ניתן שיהיו חריגים לכך (כגון עובד המוגבל בניידות). מבחן ההיזקקות אינו דורש קיומה של תחבורה ציבורית פעילה ממקום העבודה לבית. כל מה שנדרש הוא לבחון כי העובד זקוק לתחבורה על פי אמות מידה אובייקטיביות של מרחק.

בית הדין קבע כי במקרה הנדון מבחן ההיזקקות אינו מתקיים ועל כן אלרחמן אינו זכאי לקצובת נסיעות מכוח חוקת העבודה. מתוך המפות הרשמיות הוכח בפני בית הדין כי אלרחמן לא הרים את נטל ההוכחה כי המרחק בין ביתו למקום עבודתו עולה על 500 מטר או על שתי תחנות אוטובוס.

בית הדין הסכים עם קביעתה של הרשמת בפסק דינה כי חוקת העבודה אינה קובעת חובת דיווח באשר לשימוש בתחבורה ציבורית כתנאי לזכאות לקצובת נסיעה. המעסיק רשאי ואף מחוייב, לדרוש דיווח חד פעמי מהעובד לגבי פירוט המרחק בין ביתו למקום עבודתו.

עוד קבע בית הדין, כי גם אם היה מגיע לעובד קצובת נסיעות, אין הכרח , על פי חוקת העבודה, כי השיעור ייקבע בהתאם לסכום המרבי, ויש לפרש את הוראות חוקת העבודה, כך שקצובת הנסיעות יכולה להיקבע בהתאם לעלות כרטיס "חופשי חודשי".

הערת מערכת – עניינו של פסק הדין בעובד רשות מקומית הכפוף לחוקת העבודה של עובדי הרשויות המקומיות. יחד עם זאת, לא מן הנמנע כי בתי הדין יקישו מפסק הדין וירחיבו את עיקרו על כלל העובדים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארצות הברית ויזה דרכון
צילום: Freepik

מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?

בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח



עמית בר |
נושאים בכתבה ויזה זהב

ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ. 

ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.


מהי ויזת זהב


ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.

בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.

דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.