מיסוי קרנות גידור

קרן גידור, ככלל, הנה הסדר שמטרתו השקעה משותפת במכשירים פיננסיים והפקת רווחים משותפת מהחזקתם ומכל עסקה בהם, בכל מצב שוק (Absolute Return). למעשה, קרן גידור [להלן - "קרן"] הנה במהות קרן נאמנות גמישה, ללא פיקוח ומגבלות משמעותיים.

מבנה ההתאגדות המקובל לקרן גידור הנו שותפות מוגבלת, או חברה שקופה לצורך מס. השותפות מורכבת משותפים מוגבלים ומשותף כללי (הישות המנהלת). יתרונות מבנה מס זה הם שמירת שיעורי המס החלים על השותפים, ואפשרות קיזוז הפסדי השותפים בקרן מרווחים ומהכנסות ממקורות אחרים, ולהיפך (כפוף לסלי הקיזוז).

בניגוד למיסוי קרנות נאמנות, המיסוי של קרנות הגידור ושל השותפים בהן לא הוסדר במפורש בפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 [להלן - "הפקודה"]. לדעתנו, הוראות המיסוי צריכות להיות דומות, בהתאמות מסוימות, למיסוי קרנות נאמנות ובעלי היחידות בהן. ברם, אין הדבר כך בהכרח.

סעיף 63 לפקודה דן במיסוי שותפויות וקובע, כי הכנסות השותפות ייוחסו לכל שותף על פי חלקו. כלומר, הפקודה אינה מטילה מס על השותפות עצמה, אלא על השותפים בה (השותפות אינה "נישום" לעניין הפקודה). עם זאת, על פי עמדת רשות המסים בישראל [להלן - "הרשות"], מקור ההכנסה של השותפות יישמר. כך, לדוגמה, אם לשותפות יש הכנסות מריבית, על פי סעיף 2(1) לפקודה, כך גם תסווג ההכנסה בידי כל אחד מן השותפים. על פי רוב, עיסוקן של קרנות גידור הנו השקעה במכשירים פיננסיים. הקרנות מבצעות פעולות רבות בשנה, בניירות ערך, בהיקף כספי משמעותי. זאת, באמצעות מנגנון עסקי המורכב, בין היתר, מיועצי השקעות ומעובדים בעל ידע מקצועי במסחר בניירות ערך. על פי רוב, כפועל יוצא, לכאורה, הכנסות השותפים ורווחיהם בקרן גידור הנם בגדר הכנסות מעסק (ראה, לדוגמה, את פסקי הדין בעניין מזרחי(1), בעניין מושקוביץ(2), בעניין אסל(3), בעניין ברנר(4), בעניין קרית יהודית(5), בעניין אלמור(6) בעניין מרכז הקרח(7).

ברם, קרן גידור, בדומה לקרן נאמנות, הנה "צינור" להשקעה במכשירים פיננסיים; השותפים המוגבלים אינם נוטלים חלק בפעילות הקרן. יתר על כן, בהתאם לעמדת הרשות (סעיף 5 לחוזר מס הכנסה 13/2004 משפטית, בדבר סיווג הכנסות מניירות ערך ומעסקאות עתידיות), הכנסות ורווחי משקיע המבצע פעולות רבות בניירות ערך, באמצעות מנהל תיקים, לא יסווגו כהכנסה מעסק. יש לציין, כי כאשר תכלית ההשקעה בקרן היא להגן על השקעה הונית (עסקת גידור), גם רווחי המשקיע יסווגו כהוניים ולהיפך. שר האוצר טרם קבע תנאים לסיווג עסקה כעסקת גידור. לכן עד אז, יש ליישם כללי חשבונאות מקובלים (בתקינה הבין-לאומית, הנושא מוסדר בתקן חשבונאות בין-לאומי מס' 39 (IAS) בדבר מכשירים פיננסיים: הכרה ומדידה).

הרשות מכירה באנומליה לעיל. בהחלטות מיסוי 14/06 ו-15/06 (אשר פורסמו בקובץ החלטות המיסוי לרבעון הראשון של שנת 2006), הרשות אימצה את העיקרון, אשר לפיו הרווחים וההכנסות של השותפים המוגבלים בקרן אינם הכנסות מעסק, אלא הכנסות פסיביות (כפוף למגבלות מסוימות). עם זאת, הוטל "קנס" בשיעור 5% על שותפים מוגבלים יחידים ומס בשיעור 25%, במקום מס בשיעור 20%.

בהחלטות המיסוי יש עיוותי מס נוספים. אולם, נושא זה חורג מגדר רשימה זאת.

לסיכום, השותפים המוגבלים בקרן גידור חשופים לסיווג הרווחים וההכנסות מן הקרן כעסקיים. כדי לצמצם כליל את אי הוודאות, מומלץ לפנות לרשות ולקבל אישור מקדמי בנושא. כמו כן, לדעתנו, היקף פעילותן של קרנות הגידור וחשיבותן להתפתחות שוק ההון וליעילותו מחייבים את הסדרת הנושא בחקיקה. הערות הכותב: מאמר זה נועדה למסירת מידע כללי בלבד. אין לראות בחומר המתפרסם במאמר זה משום ייעוץ, או חוות דעת כלשהי. לפני נקיטת צעדים כלשהם, אנו ממליצים על קבלת ייעוץ מקצועי. (1) עמ"ה 35/82, מזרחי יצחק נ' פקיד שומה ירושלים, פד"א י"ב 269. (2) עמ"ה 361/72, מושקוביץ נ' פקיד שומה ת"א 2, פד"א ד' 246. (3) עמ"ה 504/65, אסל נ' פקיד שומה נתניה, פ"ד כ(3) 365. (4) עמ"ה 155/97, צבי ברנר נ' פקיד שומה גוש דן, מיסים יג-3, ה-21. (5) עמ"ה 62/85, קרית יהודית, פרק תעשיתי בע"מ נ' פשמ"ג, פד"א י"ד 24. (6) ע"א 111/83, אלמור נ' מנהל מע"מ, פ"ד ל"ט (4) 1. (7) עמ"ה 1018/69, מרכז הקרח נ' פקיד שומה ת"א 1, פד"א ד' 15.

הכותב - ממשרד סוראיה ושות', רואי חשבון www.soraya.co.il.