זליכה נגד האחים עופר: קיבלתי מסר ש'עוד אשמע מהם'

בנאום שנשא הבוקר ירון זליכה, החשב הכללי באוצר, בכנס מימון פרוייקטים ציבוריים בנדל"ן ותשתיות של המי"ל, הוא מסר, "התמיכה של עו"ד מפורסם בקשר הון ושלטון היא מבישה".

בהמשך ציין זליכה, כי אותו עו"ד מפורסם שתומך בקשר הון – שלטון, גם ייצג את האחים עופר מול המדינה. חלק מבאי הכנס חשבו שהכוונה היא לעו"ד רם כספי, שייצג לאורך שנים את משפחת עופר. אולם התגובה בעניין נמסרה דווקא על ידי ג'ק סמית, שהינו עו"ד במשרד גורניצקי.

החשב הכללי ניתח כדוגמא לדבריו לדיראון את פרויקט תחנת הכוח ברמת חובב, שבה זכו האחים עופר במחיר של 170 מיליון דולר, ואחרי שלמרות שהאחרים עופר לא בנו למעלה משנתיים דרשו מהמדינה למעלה מ- 300 מיליון דולר כדי לבנות את הפרויקט, וכשזליכה סרב ואיים לחלט את הערבויות שלהם – הועבר להם מסר ש"הוא עוד ישמע מהם".

בתגובה לדברי זליכה מסר עו"ד סמית שורה של התייחסויות.

סמית כתב, כי חברת אחים עופר (באמצעות חברת או.פי.סי.) זכתה במכרז רמת חובב בשנת 1998 ואילו החוזה נשוא המכרז עם חברת חשמל נחתם באוגוסט 2002. לדבריו, פער הזמנים בין הזכיה לבין החתימה נבע מהליכים משפטיים שיזמה חברת חשמל - "בהן היא הפסידה שנועדו להעביר את הזכייה להצעה פגומה של גד זאבי, אשר נפסלה על ידי בית המשפט, לעומת הצעה כשרה של אחים עופר (כך במקור - ש.פ.), וכן כדי לנסות לאכוף סעיף בלעדיות האוסר על מכירת חשמל בשוק החופשי סעיף שנפסל על ידי בית הדין להגבלים עסקיים".

עוד כותב סמית, כי משך הזמן הזה, ניסתה חברת חשמל (לא אחים עופר) גם ליזום שינויים יסודיים בסעיפים מרכזיים בחוזה. הוא מוסיף, "בעקבות הסחבת של חברת חשמל וההליכים המשפטיים חלה עלייה ניכרת עולמית בעלות הציוד של התחנה ואחים עופר פנתה בבקשה להתאמת מחיר החוזה לרשות המוסמכת לכך- הרשות לשירותים ציבוריים - חשמל".

כך מתאר בדרכו עו"ד סמית את מהלך הדברים וכותב, "לאחר עיון בבקשה בכתב של אחים עופר ושמיעת עמדת חברת חשמל פסק יושב ראש רשות החשמל מר דוד אסוס - שהוא לכל הדעות היה עובד ציבור ללא משוא פנים - כי רוב (אך לא כל) דרישות אחים עופר מקובלות. וכן, כי "למרות שנפסק לה פיצול חלקי בלבד, החליטה אחים עופר להתקדם בפרויקט וחתמה באוגוסט 2002 על החוזה".

על פי בא כוחם של האחם עופר, "מיד לאחר חתימת החוזה שינתה המדינה את מדיניותה בנושא יצרני חשמל פרטיים והציגה תוכניות שעמדו בסתירה להסדר החוקי שעמד ביסוד מכרז רמת חובב וכן בנק ישראל החמיר את מדיניותו בנושא של קבוצת לווים של חברת חשמל כך שהבנקים בישראל לא היו מסוגלים לקבל את החוזה עם חברת חשמל כביטחון להלוואה שתועמד למימון הקמת התחנה". לדבריו, "בעקבות כך, הודיעה אחים עופר לחברת חשמל כי היא מבקשת אורכה (שנינתה) למצוא פיתרון להקמת הפרויקט הן על ידי התאמת מחיר נוספת (בקשה שנדחתה על ידי מר דוד אסוס) והן על ידי מציאת פתרונות מימון חלופיים - אשר לא צלחו".

על פי עו"ד סמית, "משנדחתה בקשתה לפיצוי נוסף ופתרונות מימוניים לא נמצאו מימשה אחים עופר את זכותה המעוגנת בחוזה מול חברת חשמל להודיע על ביטול החוזה תוך תשלום פיצוי מוסכם בסך מיליון דולר. חברת חשמל חתמה על כתב ביטול ההסכם עם אחים עופר אשר כלל סעיף של העדר תביעות הדדיות ובכך הגיעו שש שנות ניסיון להקמת התחנה לידי סיום".

סמית מתחייחס לדברי זליכה באופן ישיר וכותב, "הדברים שנאמרו על ידי ד"ר ירון זליכה, לפיהם הוא איים על חילוט הערבויות; א - אינם נכונים מכיוון שבפועל הערבויות הוצאו לטובת חברת חשמל והוחזקו על ידה וב' - אם הם נכונים הרי מדובר בדברים חמורים שמכיוון שאסור לפקיד ציבור להתערב בשיקולי חברת חשמל או לתת לה הנחיות כיצד לבצע התקשרויות שלה עם המגזר הפרטי". על פי סמית, "אשר לטענתו של ד"ר זליכה שהועבר כביכול 'מסר' שהוא 'עוד ישמע' מאחים עופר, הרי מדובר בשקר בוטה. לא נאמרו דברים אלה, או כל דבר או רמז דומה להם מעולם, ואחים עופר רואים באמירת הדברים ופרסומם משום הוצאת דיבה וינקטו בתביעת דיבה נגד ד"ר זליכה על דבריו ונגד כל המעורבים בפרסמום".

נציין, כי באותו כנס – נאם עו"ד יהודה רוה, בעל משרד עורכי הדין רוה ושות' , כי בניגוד אולי למה שנהוג לחשוב – יש במשק עודף גדול של כספים המשוועים להשקעות סולידיות, בנדל"ן ובתשתיות. המשקיעים המוסדיים לבדם מנהלים כ-500 מיליארד שקל שהם חייבים לדאוג לתשואה חיובית עליו והם שמחים להשקיע ולממן פרוייקטים חיוביים בתחום התשתיות – שהם בעלי סיכון נמוך ומבטיחים תשואה גבוהה יחסית לתקופה ארוכה מאוד.