יום לאחר להמן - גם בלפור עוזר התפטר מבנק ישראל

עוזר ניהל מאז שנת 2003 את מחלקת פעילות המט"ח בבנק, אשר קמה לאחר ביטול הפיקוח על מט"ח. הנגיד פישר ביקש ממנו להישאר בתפקיד עד סוף אוקטובר
שי פאוזנר |

בלפור עוזר, חבר הנהלת הבנק ומנהל המחלקה לפעילות המשק במט"ח, ביקש מנגיד הבנק פרופסור סטנלי פישר, לסיים את תפקידו ולפרוש מהבנק. עוזר (55), שירת בבנק ישראל 27 שנים, במחלקות הפיקוח על מטבע חוץ, במחלקה המוניטרית ובמחלקת פעילות המשק במט"ח. בתוקף תפקידו הוא אף חבר בפורום המוניטרי המצומצם הקובע את הריבית במשק. בנוסף הוא עבד מספר שנים בקרן המטבע הבינלאומית ואף שימש כיועץ לקרן בנושא פיתוח שווקים פיננסיים במשקים מתעוררים.

בתקופת כהונתו במחלקה לפיקוח על מטבע חוץ וכמנהל המחלקה לפעילות המשק במט"ח (שקמה לאחר ביטול הפיקוח על מט"ח), הושלם תהליך הליברליזציה במטבע חוץ, והסבת המחלקה ממחלקת פיקוח למחלקה העוקבת אחר תנועות ההון למשק וממנו ואחר השפעתם על השווקים הפיננסיים בכלל ועל שוק מטבע חוץ בפרט. בתקופה זו גם הושלם תהליך הבניה של מאגרי המידע על פעילות המשק במטבע חוץ ומול חו"ל. מאגרים אלה, הנחשבים מהמתקדמים בסוגם בבנקים מרכזים בעולם, מספקים מידע אמין,זמין ומפורט על הפעילות בשוק שקל- מטח ועל תנועות ההון אל ומהמשק.המידע המופק ממאגרים אלה מהווה תשומה רבת חשיבות לניהול המדיניות המוניטרית בבנק ישראל .

המחלקה, בראשות בלפור עוזר, פיתחה בשנים האחרונות תשתיות ניתוח של המידע המופק מתוך המאגרים הנ"ל, איתור דפוסי הפעולה של המגזרים השונים במשק ושל מגמות בתנועות ההון בעולם וביטויין בתנועות ההון המשפיעות על המשק הישראלי. כל אלה היוו בסיס להערכות ולתחזיות מדויקות, שהופקו במחלקה בנוגע למגמות של שער החליפין של השקל. להערכות ותחזיות אלה נודעת חשיבות רבה בתהליך גיבוש המדיניות המוניטרית לאור משקלו הרב של שער החליפין בקביעת האינפלציה במשק. כך, תרמו הערכות ותחזיות אלה להחלטות על תהליך הפחתת הריבית שהתבססו, בין היתר, על תחזיות המחלקה שהצמצום בפער הריביות מול חו"ל אינו צפוי לערער את יציבות השקל, לאור המגמות שהחלו להתפתח באותם שנים של יבוא הון ארוך טווח אל המשק.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.