לוסטיגר: הישראליות מפסידות מאות מיליוני יורו בשנה
"החברות הישראליות מפסידות מענקי מימון מו"פ בהיקף של מאות מיליוני יורו בשנה עקב חוסר המודעות למימון הניתן ע"י הקרנות האירופאיות", כך אומר דני לוסטיגר CFO אופטיבייס לקראת הכנס השנתי של פורום ה-CFO שיתקיים בשבוע הבא באילת.
לדבריו, "למרות שישראל שותפה מלאה בקרנות המימון הללו, והשקיעה בהן 200 מליון יורו עד כה, למעט ISRED שהנו גוף ממשלתי שמתוקצב במשורה ועושה כמיטב יכולתו, אין אף גוף בארץ שמצליח לקדם את חשיפת הקרנות הללו בפני החברות הישראליות".
"התוכניות האירופאיות רחבות מאוד ומקיפות כמעט את כל תחומי המו"פ, כך שהחברות הישראליות שעשויות להרוויח מכך הן לא רק חברות היי-טק אלא גם חברות בתחומי התעשייה המסורתית ומתחום הבריאות שיכולות לקבל אף הן מענקי מו"פ אירופאים", הוסיף.
תכנית המימון של הקרנות האירופאיות עולה לאין שיעור על מימון המו"פ של המדען הראשי. לדבריו, "ראשית, המימון עצמו הוא בהיקפים העולים בעשרות ומאות אחוזים על היקפי המימון של המדען בארץ. בנוסף, מדובר במענקים בלא צורך בהחזר תמלוגים ואין כל מגבלות על ביצוע הייצור או מכירת תוצאות הפיתוח בחו"ל ולאו דווקא בישראל".
הצורך המרכזי של חברות במימון המו"פ מתרחש בתחילת תהליך הפיתוח. לוסטיגר מוסר, כי "כיום, מענקי המדען עומדים בממוצע על כ-20%-30% בלבד מעלות הפיתוח, נתון שהופך את מענקי המדען ללא רלוונטיים במקרים רבים ולסכום שאינו תורם ממשית לפיתוח המו"פ בישראל, מה עוד שמדי שנה משתנים הנהלים והיקפי המימון."
לדבריו, כשחברה מתכוננת לפיתוח חדש היא חייבת לדעת כי כספי התמיכה מובטחים, לאורך כל הפרוייקט שיכול להמשך מספר שנים. לעומת זאת, החל מתוכנית המו"פ הארופאית השביעית שתחל בדצמבר-ינואר הקרובים, הודיעו האירופים כי המימון האירופאי יעמוד על כ-75% מפרויקטי המו"פ של חברות קטנות ובינוניות.
"היקף הכספים העצום של התוכניות האירופאיות העומד על כ-70 מיליארד דולר ל-7 שנים, והנהלים הברורים והקבועים, מאפשרים לחברות הישראליות להינות ממימון כמעט מלא של פרויקטי המו"פ שלהן, בזכות ולא בחסד", הוסיף. יתרון נוסף בקבלת המימון האירופאי נובע מהצורך להתאגד בקונסורציום של מספר חברות על מנת לקבל מענק. "שיתוף הפעולה המתחייב עם ענקים אירופאים מאפשר לחברה הישראלית ליהנות לא רק מהידע שנאגר בחברות אלה אלא גם מקשרים עתידיים שיכולים להכניס לחברות הישראליות, ולמדינה, סכומים גדולים בהמשך", מסר לוסטיגר.
חברות ישראליות רבות נרתעות מלהגיש בקשות לקרנות האירופאיות גם בשל חוסר היכרות עם התהליך, השונה מהמקובל בארץ. "הגשת הבקשה לקרנות האירופאיות נעשית אך ורק באמצעות חומר כתוב ואינה כוללת פגישות אישיות עם נציגי הקרנות, כפי שנעשה בארץ עם המדען הראשי. מסיבה זו, בקשה שלא תוגש כראוי, תידחה". לדברי לוסטיגר, המדינה חייבת להשקיע הרבה יותר בקידום המודעות והעזרה בהגשת הבקשות על מנת שהחברות יוכלו אכן לנצל את כספי התמיכה.
גם אמיר הלוי, מנכ"ל חברת ARTTIC ישראל, המתמחה בגיוס מהקרנות האירופאיות, תוקף נחרצות את התייחסותו של המדען הראשי למימון האירופאי ואת ההפסדים הנגרמים לחברות הישראליות כתוצאה מכך.
"ב-8 השנים האחרונות ישנו קיבעון מחשבתי אצל המדען הראשי בכל הקשור לתימרוץ חברות לפנות למימון הקרנות האירופאיות" אומר הלוי. לדבריו, במקום שהמדען הראשי יעודד חברות ויוביל מהלך של רה ארגון בחשיבה של חברות ישראליות בכל הקשור למקורות מימון המו"פ, המדען דורך במקום וגורם להפסדים של מאות מיליוני יורו בכסף ובקשרים אסטרטגיים.
הלוי הוסיף, "ישראל משקיעה בכל שנה כ-50 מליון יורו בקרנות הללו והחברות הישראליות היו צריכות לקבל בכל שנה מענקים בגובה של 100 מליון יורו לפחות. בפועל, בגלל מחדלי המדען הראשי, התוצאות עגומות והמימון המוענק לחברות הישראליות בקושי מכסה את ההשקעה".
