הפועלים: המשקיע הקטן בבורסה - לא רלוונטי

כולנו מכירים את התמונות של נוחי דנקנר או של יצחק תשובה, ואחרים בתחום זה, אלו שהפכו לאורך השנים ל"בעלי הבית" האמיתיים בבורסה של ת"א. חוזקם בשוק המניות המקומי נובע מהעובדה שהציבור הרחב מדיר את רגליו מהשוק. נתוני בנק ישראל מגלים אמנם, כי כבר תקופה ארוכה נרשמת עליה כמעט מתמדת בשיעור החשיפה המנייתי של משקי הבית, אולם ניתוח הנתונים שמבצע בנק הפועלים היום מגלה, כי עיקר החשיפה היא דרך הגופים המוסדיים ולא באחזקה ישירה. בנק הפועלים מסכם היום ומנתח את הנתונים שפרסם באחרונה בנק ישראל לגבי מפת האחזקות בשוק ההון הישראלי.

בבנק הפועלים מציינים, כי למרות ששיעור החשיפה הישירה של הציבור במניות גבוה לכאורה (39%), הרי שעיקר האחזקה הינה בידיה של בעלי העניין (31%), בעוד שהאחזקה הישירה של הציבור מינורית – כ-8% בלבד, מה שהופך את המשקיע הקטן לכמעט לא רלבנטי בבורסה המקומית. נתון מעניין נוסף מגלה מיהו המגזר המשפיע ביותר על שוק המניות המקומי – המשקיעים הזרים, שמחזיקים בכ-17% מהמניות (ועוד 9% מוחזקים בידי בעלי עניין זרים). בעבודה זו ננתח את הנתונים וננסה לעמוד על משמעותם.

כאמור - המאפיין הבולט בבורסה בתל אביב הינו מידת המעורבות הגבוהה של בעלי העניין בחברות הציבוריות. על פי נתוני בנק ישראל, מחזיקים בעלי העניין בכ-40.8% ממניות החברות הישראליות. על פי הנתונים, בעלי העניין הישראלים (כמכלול) הינם המגזר הגדול בבורסה, עם אחזקה של 31.9% מהמניות בשוק. בעלי העניין הזרים מהווים 8.9% נוספים.

בפועלים מצביעים על כך ככלל, בולטת מעורבותם של בעלי העניין בעיקר בחברות הקטנות, כשבין מניות היתר נפוצות יותר חברות שבהן מחזיקים בעלי השליטה בנתח שעשוי להגיע אף ל-90% ויותר ממניות החברה. מנגד, בחברות הגדולות (בעיקר 50 החברות הגדולות בבורסה ובעיקר חברות המעו"ף), משקלם של בעלי העניין לרוב נמוך (למעט מספר חברות חריגות).

עוד ציינו היום בבנק, כי ככל שההון הצף (המניות שאינן מוחזקות בעלי עניין) של החברה גדול, הדבר תורם לגידול ברמת הסחירות של מניותיה. שיעור ההון הצף הנמוך יחסית בבורסה בתל אביב הוא אחת הבעיות המשמעותיות בשוק המקומי לגידול נוסף ברמת הפעילות בשוק זה.

רוב המניות "נעולות"

כהמשך לסעיף הקודם, מזכירים בבנק, כי שיעור גבוה מאוד ממניות החברות הישראליות "נעול". הכוונה אינה ל"נעילה" כפויה (למשל – בשל מגבלות רגולטוריות), אלא בשל אופיים של המחזיקים במניות אלה. על פי הנתונים, מניות אלו מהוות כ-68.3% מסך המניות הישראליות. בקבוצה זו נכללו מניותיהם של בעלי העניין (אשר לרוב מחזיקים את המניות לשם שליטה ולא כאחזקה פיננסית).

כמו כן, נכללו מניות המוחזקות על ידי גופי השקעה המאופיינים כגופים ארוכי טווח: קרנות פנסיה, חברות ביטוח (בתיקי הפוליסות) וקופות הגמל. לרוב, מדיניות ההשקעה של גופים אלו היא "לשבת בניר", קרי להחזיקו לתקופה ארוכה, ורמת הפעילות יום-יומית שלהם במניות נמוכה מאוד. נתח נוסף, זניח יחסית, מוחזק על ידי הממשלה (חברות שטרם הופרטו).

ממספרים אלה ניתן ללמוד, אומרים כלכלני הפועלים, כי כמות המניות "הפעילות" בתל אביב נמוכה מאוד. זאת משום שמרבית המניות מוחזקות על ידי גופים שמאופיינים ברמת פעילות נמוכה יחסית בשוק. גם קרנות הנאמנות, למרות היותן מכשיר להשקעה נזילה (בשל היכולת לפדות או ליצור יחידות קרן בכל יום), מאופיינות ברמת פעילות נמוכה יחסית במניות.

בבנק הפועלים אומרים היום, כי הפרסום האחרון של בנק ישראל משנה לחלוטין את התמונה שהוצגה בחודשים הקודמים. עד כה, כללו הנתונים את אחזקות המשקיעים הזרים במניות הדואליות כחלק מאחזקת הציבור. לאחרונה תוקן עיוות זה רטרואקטיבית משנת 1998, והתוצאה היא ירידה חדה של עד 10% בשיעור החשיפה המנייתית של הציבור, כפי שהיא מוצגת בדוחות.

יתרה מכך, בבנק מציינים שעד כה ניתן היה ללמוד מהנתונים כי שיעור המניות בתיק נכסי הציבור בחודש אפריל האחרון עמד על כ-28.8% (בהכללת המניות בחו"ל – 32.8%) – הרמה הגבוהה ביותר זה 12 שנה. אלא שעל פי הנתונים המעודכנים, לא זאת בלבד שהחשיפה המנייתית נמוכה בהרבה (כ-16.6% בלבד ביוני 2006, ועוד כ-4% במניות זרות), אלא שחשיפה הנוכחית נמוכה בהרבה לא רק מהשיא של 1994, אלא גם מהרמות שנרשמו בשנת 2000.

לשם ההשוואה, בארה"ב מידת המעורבות של משקי הבית בבורסה גבוהה לאין ערוך. המניות מהוות 38% מתיק הנכסים הפיננסיים של האמריקני הממוצע (לעומת כ-20.6% מנכסיו של הישראלי הממוצע, כולל מניות זרות), כשגם רמת המעורבות גבוהה יותר – מחזה של בעל מניות קטן הנוכח באסיפה הכללית של חברה בה הוא מחזיק לעיתים שברי אחוזים הוא דבר שבשגרה בארה"ב, ומראה שכמעט אינו קיים בישראל. המסקנה היא שלמשקיע הישראלי בהחלט יש לאן להתקדם בתפיסתו את שוק המניות, בהשוואה למקבילו האמריקני.

בניגוד לתמונה שהוצגה עד כה, אומרים בפועלים, הרי שהציבור כמעט ולא נטל חלק בחגיגת העליות בבורסה מאז 2003. בתקופה זו חלה עליה מתונה יחסית בהיקף החשיפה - משיעור של כ-9.4% בלבד בשפל של פברואר 2003, ל-16.6% ביוני 2006. זאת לעומת התמונה הקודמת, שהציגה הכפלה של נתח המניות בתיק בתקופה זו מ-14% לכ-28.8%. נזכיר כי בתקופה זו נהנתה הבורסה מגל עליות מרשים, כשמדד תל אביב 100 עלה בתוך 3 השנים הללו בכ-175%, כך שהגידול במשקל היחסי של המניות בתיק נכסי הציבור היה מתון בהרבה, ונבע בעיקר מעליית ערך המניות ולא משינוי טעמים של ציבור המשקיעים.