החמרה נוספת בקיזוז מס תשומות

מבוא

במהלך חודש מארס 2006 פורסמו ארבעה פסקי דין, אשר דנו בנושא קיזוז מס תשומות - בכול אלה נאסר קיזוז מס התשומות:

1. בעניין נ.ע. הנדסה נאסר קיזוז מס התשומות בגין רכישת ברזל לבניית בית מלון, מאחר שלא הוכח, כי התשומות שימשו בעסקה חייבת במע"מ.

2. בעניין גלם ניסים נאסר קיזוז מס התשומות, שהוצא בגין רכישות, שביצע בן מאביו באופן פיקטיבי וללא הוכחת העברת בעלות מן האב לבן.

3. בעניין דני וקובי שיווק בע"מ נאסר קיזוז מס התשומות בגין חשבוניות, שהוציאו עוסקים ושנמחקו ממרשם העוסקים בתקופת הוצאת החשבונית.

4. בעניין סוויטי פריד נאסר קיזוז מס התשומות בגין חשבוניות הנחזות כפיקטיביות, מאחר שהעוסק לא הוכיח את אמיתותן ושהעבודות בוצעו בגינן.

פרטי פסקי הדין

1. פסק הדין ע"ש 106/02, 116/02, נ.ע. הנדסה בע"מ ומלון צליינות בע"מ נ' מנהל מע"מ נצרת: בפסק דין זה דובר על מספר עוסקים, שהיו אחראים על בניית מלון, ואשר ניכו את מס התשומות בגין הברזל שנרכש לצורך בניית המלון. מן התחשיבים של מומחי רשות המסים בישראל [להלן - "הרשות "] עלה, כי כמות הברזל שנרכשה, לכאורה, הנה גדולה מן החומר הנדרש לבניית המלון (המערערות לא הצליחו להניח את דעתו של בית המשפט, שחישוב מומחי רשות המסים הוא שגוי), לפיכך המשיב ובעקבותיו גם בית המשפט הגיעו למסקנה, כי הברזל לא שימש ולא הוביל ליצירת עסקאות חייבות מע"מ, ולכן לא התיר את קיזוז מס התשומות - הערעור נדחה.

2. פסק הדין ע"ש 2675/98, 1623/99, 1543/00, 1592/00, גלם ניסים נ' מנהל מע"מ אשדוד: בפסק הדין דובר על בן אשר רכש, לכאורה, סחורות מאביו, ואת מס התשומות בגין רכישות אלה הוא קיזז מעסקאותיו. המשיב טען בבית המשפט, כי המערער (הבן) היה חוליית מעבר פיקטיבית במסחר הסחורות בעסק, ושהסחורה (ותמורתה) הייתה בבעלותו הכמעט מלאה של האב (1% בלבד יוחס לבן).

המערער לא הוכיח אחרת, ולפיכך בית המשפט דחה את הערעור ולא התיר את קיזוז מס התשומות. נוסף על כך, כפל קנס הוטל על המערער, על פי סעיף 50 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, וכן קנס בגין פסילת פנקסי החשבונות של המערער.

3. פסק הדין ע"ש 1564/03, דני וקובי שיווק בע"מ נ' מנהל מע"מ אשדוד: מדובר במקרה, שבו המשיב לא התיר בקיזוז את מס התשומות, בגין מספר חשבוניות הנחזות כפיקטיביות. זאת, מן הסיבה, שהחשבוניות הוצאו בתקופה שבה העוסקות (שכביכול, הוציאו את החשבוניות) נמחקו ממרשם העוסקים במע"מ (נוסף על כך, המשיב לא השתכנע, כי את העבודות ביצעו בפועל אותן העוסקות).

בית המשפט דחה את הערעור במלואו, ולא התיר את קיזוז מס התשומות.

4. פסק הדין ע"ש 1559/04, סוויטי פריד נ' מנהל מע"מ באר-שבע: מדובר במקרה, שבו חשבוניות נחזו כפיקטיביות, והמערער לא הרים את נטל הראיה בדבר אמיתותן ובדבר אמיתותן של העבודות שבגינן חשבוניות הוצאו, לכאורה. לפיכך, המשיב לא התיר בקיזוז את מס התשומות בגינן (לדעתנו, לאור פסיקותיו האחרונות של בית המשפט, גם במקרה שבו היו מבוצעות העבודות בפועל, המשיב היה שולל את ניכוי מס התשומות). בית המשפט התייחס לחוסר תום הלב של המערער ולעובדה, שבפנקסי החשבונות שלו נמצאו ליקויים רבים, ודחה את הערעור.

עיניכם הרואות, כי הרשות ובתי המשפט מקשים את עורפם ואינם מוכנים להתפשר בכל הנוגע לסוגיות אלה. בית המשפט מסתמכים על הלכות קודמות (כגון: פאולה כרמל, סלע, אמנון יוסף), אשר לפיהן כל עוד מדובר בשאלה לבר-פנקסנית, חובת ההוכחה ונטל הראיה מוטלים על העוסק. לפיכך, כל עוד לא הוכח אחרת (כפי שראינו בארבעת המקרים לעיל), בית המשפט ידחה את הערעור. הכותב - ממשרד עו"ד ד"ר אברהם אלתר ושות', עורכי דין.