בפורום קיסריה יחזירו את הלואו-טק למרכז הבמה
בשבוע הבא יצא לדרך פורום קיסריה ה-14. בפורום הקודם הוצגו שתי הבעיות העיקריות של המשק הישראלי – מגזר טכנולוגיה עילית בעל צמיחה מהירה ביותר לעומת שאר ענפי המשק הצומחים באטיות וקבוצות חלשות שהולכות ומתרחבות, הסובלות משיעור עוני גבוה, משיעור השתתפות נמוך בשוק העבודה ומרמת הון אנושי נמוכה. הוועדה קבעה אז: "יש לזרז הטמעת ידע וטכנולוגיות חדשות בענפי המשק השונים, שכן הטמעה זו היא המפתח לעלייה בתפוקה ובתחרותיות, ומכאן – לצמיחה כלכלית ארוכת טווח".
פורום קיסריה ה-14 (2006) שיתקיים בשבוע הבא בירושלים יציג שינוי של מפת הצרכים הכלכליים של ישראל, לפי דעתם של ראשיו. בכנס יוצעו אמצעי מדיניות להתמודדות עם הכשלים המונעים צמיחה כלכלית רחבה וארוכת טווח אגב שימוש בחוזקם של ענפי הטכנולוגיה לקידום ענפים הצומחים בקצב אטי יותר. הצוות מציע אמצעים שיכולים לקדם את התעשיות המסורתיות ואת ענפי השירותים אל עבר צמיחה מהירה יותר, שתהיה מנוע להאצת הצמיחה במשק הישראלי כולו.
האמצעי הראשון הוא שימוש בכלים מקרו-כלכליים לעידוד הפריון של התעשיות המסורתיות, ובפרט יישום מדיניות של אינטגרציה בשוק העבודה. הצוות מפרט בהרחבה מגוון צעדים העשויים להיטיב את קליטתו של המגזר החרדי בשוק העבודה:
לצד זאת יוצעו כלים ליישום חוק טל, שמירה על רמת קצבאות שלא תעודד את בני המגזר להישאר מחוץ לשוק העבודה וגיוס מגזר ההיי-טק ליצירת מקומות תעסוקה במעוזי החברה החרדית. דרכי פתרון אלה יכולות לשמש בסיס גם לטיפול באוכלוסיות אחרות אשר חלקן בשוק העבודה נמוך יחסית. הצוות דן גם באוכלוסיית הפריפריה ובאוכלוסייה הערבית ומצביע על הצורך בהקמת תשתית תחבורתית יעילה, בהקטנת מספר העובדים הזרים ובהתערבות ממשלתית – כל אלה כדי להקטין את ההפליה בפועל.
האמצעי השני הוא עידוד הצמיחה בתעשיות המסורתיות. לשם הדגמה הצוות מתמקד בעיקר בתפקידו של המדען הראשי בתהליך זה וממליץ על שינוי סדרי העדיפויות של המדען באופן שיוטה לכיוון עידוד תהליכי הטמעה של טכנולוגיות חדשות בתעשיות המסורתיות אגב שיתוף פעולה עם חברות ענף ההיי-טק.
האמצעי השלישי הוא עידוד מיזמים אשר טמונה בהם תרומה גדולה למשק הישראלי, אם על ידי ייעול תהליכים בעזרת מגזר ההיי-טק ואם על ידי ניצול היתרונות היחסיים של התעשייה הישראלית.
הדוגמה הראשונה נוגעת למחשוב מערכת הבריאות כך שכל הנתונים הרלוונטיים של הלקוחות ייאגרו בפורמט דיגיטלי ויעברו באופן מהיר ונוח בין הגופים המטפלים. מערכת בריאות ממוחשבת תוביל לעליית מדרגה באיכות הטיפול בחולים ולהקטנה של ממש בעלויות הנובעות כיום מטיפולים מיותרים ומבדיקות כפולות. למערכת רשומות רפואיות ממוחשבות יהיו תוצרי לוואי רבים, למשל היכולת לייצר מאגר נתונים רפואי איכותי שיוכל לשמש מצע ייחודי למחקרים בריאותיים ותרופתיים.
הדוגמה השנייה נוגעת להפיכת מגזר התיירות הישראלי - הכולל כוח עבודה גדול ולא מיומן ברובו - למגזר ייעודי. הצוות ממליץ להפוך את התיירות בישראל לממוקדת היסטוריה, ובכך לנצל את המשאב הטבעי הקיים במדינת ישראל - אשר הייתה מרכז עולמי חשוב ב-3,000 השנים האחרונות - לייחוד מגזר התיירות בישראל.
האמצעי הרביעי והאחרון הוא שינוי במבנה המוסדי של ניהול המחקר והפיתוח בישראל. הצוות ממליץ להקים רשות כלכלית חברתית שתהיה כפופה למשרד ראש הממשלה, ומטרותיה תהיינה הגברת הצמיחה והקטנת הפערים בישראל. הרשות תתמקד בניצול יעיל של תקציבי המחקר והפיתוח ויצירת סינרגייה בין הגופים הטכנולוגיים בממשלה, בתעשייה ובאקדמיה.
