"המפה הפוליטית שנוצרה הרבה פחות טובה"
ריכזנו עבורכם את הדעות של כמה מבכירים בשוק ההון על ה"יום שאחרי", להשפעת תוצאות הבחירות בישראל על שוק ההון: צבי סטפק, מנכ"ל בית ההשקעות מיטב המפה הפוליטית שנוצרת בעקבות תוצאות הבחירות היא הרבה פחות טובה ממה שהיה מתקבל לו הסקרים של השבועיים האחרונים היו מתאמתים. אנחנו רואים ארבע בעיות עיקריות במפה שנוצרת: האחת - העובדה, שאף מפלגה לא קיבלה מנדט חזק מאוד להרכיב ממשלה יציבה, כלומר אף מפלגה לא קיבלה כ-35 מנדטים, תקשה על הרכבת הממשלה. השנייה - כתוצאה מכך, כח המיקוח של המפלגות מול קדימה יגדל מאוד. השלישית - לא מדובר בסתם כח מיקוח, אלא מדובר במפלגות ששמות דגש גדול על ההיבטים החברתיים: מפלגת העבודה, הגימלאים וש"ס. כל אלה, עלולים להביא להגדלת התקציב. היום החוק מאפשר הגדלה של 1% לשנה בתקציב, אך יש חשש שהמסגרת תיפרץ, ולכך עשויות להיות השלכות שליליות גם בראייה של המשקיעים הזרים. הרביעית - כושר המיקוח של מפלגת העבודה לגבי איוש משרד האוצר גדל בגלל ההפרש הקטן מול קדימה, ושוק ההון (לאו דווקא אנחנו) חושש ממדיניות כלכלית שתונהג, אולי, ע"י עמיר פרץ. חשוב לדעתו לעקוב בימים הקרובים אחר ההרכב הקואליציוני המתגבש וללמוד מה יהיו עלויות הויתורים שתאלץ קדימה לשלם למפלגות הקואליציה. אם למשל, הממשלה תקצץ בתקציב הבטחון מצד אחד ותגדיל את התקציבים החברתיים מצד שני, אין לזה בהכרח משמעות שלילית. אלא, שהלובי הבטחוני בישראל הוא חזק ונוכח הסיכונים של איראן, חיזבאללה וכיו"ב, לא ברור אם המהלך הזה יתאפשר. הרכב הקואליציה המתגבש: קדימה 28, עבודה 20, גמלאים 7, מרצ 4, כל זה נותן קואליציה של 59 ח"כ בלבד, כך שצריך עוד מפלגה נוספת, ככל הנראה, ש"ס 13 + יהדות התורה 6. הרכב כזה הוא מקור ללחצים ניכרים על התקציב, ובפרט בשלב רגיש זה שבו יש עודפי תקציב. החשש העיקרי הוא מפני ש"ס + יהדות התורה. מפלגת העבודה, כמפלגת שלטון מרכזית תגלה, להערכתנו, את האחריות הראויה. לכן, החששות מפני פריצה תקציבית של ממש נראים כרגע מוגזמים. המסקנה הכוללת היא, שרמת אי הוודאות גדלה הן בישראל והן בחו"ל, ועם זאת, אין סיבה להיחפז בנטילת פוזיציות חדשות או בחיסולן של קיימות. אמיר חייק, כלכלן ראשי, בנק אגוד לפי כל ההערכות הקואליציה הבאה תהיה הרבה יותר חברתית. המשמעות היא הזרמת יותר כספים למגזרים סקטוריאלים כמו גמלאים, ש"ס, עובדי קבלן ושכר מינימום. התוצאות מעלות את הסבירות שעמיר פרץ יהיה שר האוצר הבא, מה ששוק ההון לא יאהב. גם עלות תוכנית ההתכנסות היא עצומה (לפי הערכות כ-100 עד 150 מיליארד שקל). כלומר, אין ספק שיהיה לחץ להעלאת הגרעון. מצד שני, יש לזכור שהגרעון כעת נמוך בצורה משמעותית מהיעד הוא 2% מהתוצר והיעד 3% ויש עודפי תקציב משמעותיים. חייק מעריך עליה באי הוודאות בתקופה הקרובה עד שתתברר יותר תמונת הקואליציה, איוש התיקים וגודל הוויתורים שיאלץ אולמרט לעשות. חייק הוסיף, כי הוא איננו מעריך התרסקות של שוק המניות אבל בהחלט סביר כי נראה ירידות שערים במניות. גם תשואות האג"ח הארוכות צפויות להתחיל לזחול כלפי מעלה כמו שער החליפין שקל דולר. איילת ניר ואלה אלקלעי מבית ההשקעות אי.בי.איי הכותרת של תוצאות הבחירות היא "התכנסות", אבל לאו דווקא במובן המדיני של המילה, אלא במובן הפוליטי-פנימי. התוצאות מלמדות, כי הציבור מתעניין יותר בנושאים החברתיים ופחות בנושאי מדיניות החוץ. לאור זאת, המאבק העיקרי בין המפלגות יהיה על נושאי הפנים עם דגש על חלוקת העוגה התקציבית בין הפלגים השונים בארץ. אנו חושבות שאין סיבה לתגובה דרמטית בשוק ההון למרות שהעובדה שקדימה לא זכתה ברוב משמעותי יותר מאכזבת אולי. שתי המגמות המשמעותיות ביותר בקביעת מגמת השוק הן התפיסה כי צפוי המשך התקדמות במישור המדיני ולכל הפחות שמירה על הסטאטוס קוו הביטחוני והתפיסה כי הכלכלה צפויה להמשיך לצמוח בשיעור של למעלה מ-4% ללא הרמת ראש של האינפלציה, ועם שמירה על אחריות תקציבית ויציבות פיננסית. המגמה שתתפתח בשבועות הקרובים תלויה בעיקר בהרכב הממשלה שתקום ואולי חשוב מכל - מי יהיה שר האוצר שיבחר. הרכב הממשלה וזהות שר האוצר יעצבו את ההערכה האם ממשלה זו יכולה לשמור על יציבות פיננסית במקביל להיותה חברתית יותר. במישור המדיני ברור כי קיים גוש שנוטה יותר שמאלה, התומך בהמשך התהליך המדיני. להערכתנו, כלכלה חברתית "לייט" עשויה להיות חיובית לשוק ההון. ייהנו ממנה כל התחומים שנהנים מתגבור הצריכה הפנימית, כמו רשתות שיווק, חברת מזון, בנקים וביטוח. הניצחון הסוחף של מפלגת הגימלאים כמו גם הדגש שצפויה לשים מפלגת העבודה על תחום הפנסיה בהחלט עשויים לתמוך בהתפתחויות חיוביות בתחום החיסכון ארוך הטווח דהינו בפעילות עתידית של חברות הביטוח והבנקים. ההתפתחויות בתחום הנדל"ן תלויות לא רק בהתחזקות כוח הקניה של הציבור אלא גם בשיעור עליית הריבית. כל עוד הערכות הן שהריבית בארה"ב ובארץ יוסיפו לעלות רק בשיעורים קלים, אז גם סקטור הנדל"ן עשוי להציג מגמת שיפור. שי זבולון, מנכ"ל קואטרו קרנות נאמנות בבית ההשקעות קואטרו שוקי הון לא משדרים היום אופטימיות בעקבות תוצאות הבחירות אמש. לדברי שי זבולון, מנכ"ל קואטרו קרנות נאמנות תוצאות הבחירות הן לא סיבה להתלהבות בשוק ההון. לדבריו, אנו צפויים לתקופה של דשדוש, ואולי אף לירידות שערים, עד אשר תובהר האג'נדה הכלכלית של הממשלה ועד אשר יוודע מי יהיה שר האוצר החדש ומה תהיה משנתו הכלכלית. "התקופה הקרובה תתאפיין בחוסר וודאות גבוהה" אומר זבולון. "על פי המסתמן, הקואליציה החדשה צפויה להיות בעלת אג'נדה חברתית, וזאת בניגוד גמור למדיניות הכלכלית של הקואליציה הקודמת, מדיניות שאולי הביאה לתוצאות אותם ראינו אמש, אבל הייתה הגורם המרכזי לגל של השקעות זרות ולפריחה של הבורסה בתקופה האחרונה. כספים רבים שהופנו עד כה לעידוד הצמיחה, יופנו מעתה למקומות אחרים, על כל המשתמע מכך לכלכלה הישראלית ולשוק ההון". זבולון מעריך, כי בטווח הקרוב שוק ההון יגיב על כך בעצבנות ובחוסר וודאות, לפחות עד אשר תיקבע האג'נדה הכלכלית של הקואליציה החדשה. להערכתו, גם הזרים צפויים להמתין ולראות לאן הולכת הקואליציה החדשה ובמקרה של שינוי קיצוני בסדרי העדיפויות של הקואליציה המסתמנת, הם עשויים לבחון חלופות להשקעות שלהם בארץ. קובי נבון, משנה למנכ"ל כלל פיננסים בטוחה ערב הבחירות ניזונו הפעילים בשוק מתרחישי התקשורת והסקרים שיצרו ציפיה כי הרכבת הקואליציה תהיה מהלך פשוט יחסית מה שיאפשר להעביר תוך 45 יום את תקציב הממשלה ולהמשיך במסלול של צמיחה כלכלית, לצד מהלכים מדיניים חיוביים. כעת מתברר שהרכבת הקואליציה תהיה קשה משחשבו תחילה, ויש דאגה לפריצה של מסגרת התקציב. הקואליציה אמורה לכלול הן את מפלגת העבודה והן שורה של מפלגות סקטוריאליות שיש להן מחוייבות לתקציבים עבור שכבות ומגזרים שונים. תקציבים מגזריים אלה לא תורמים בדרך כלל להתפתחות התוצר. שוק ההון מקבל את התחזית הזאת בחשש גדול, מה שמסביר את הירידה במדדים המובילים במהלך המסחר היום. חשוב מאוד לשמוע מה יגיד ראש הממשלה הנבחר לשוק בתחום הכלכלי, ורצוי שיושמעו מסרים מרגיעים בהקדם. ראש הממשלה הנבחר צריך לקחת בחשבון שתשלום מחיר בתקציב למפלגות כדי להקים קואליציה רחבה עלול להגדיל את הגרעון בתקציב המדינה, שיפגע בצמיחה, ילחץ לעליה של הדולר, ויהיה שלילי לשוק ההון על כל המשתמע מכך. הזרים שהשקיעו במדינת ישראל, ניזונו מהערכות בדיוק כמו שהפעילים בשוק ההון. כל שינוי קיצוני בבחירת השותפים הקואליציוניים בהקמת ממשלה חדשה יכול להביא את הזרים לבחינה נוספת של ההשקעות שלהם במדינת ישראל. חשש נוסף קשור לשאלה, מי ימונה לשר האוצר. הבחירה של ראש הממשלה הנבחר לתפקיד הנ"ל הינה קריטית ותייצג את משנתה הכלכלית של הממשלה שתקום.
