החוב הממשלתי הסתכם ב-552 מיליארד שקל ב-2005
החוב הממשלתי הכולל הגיע בתום שנת 2005 ל-552 מיליארד שקל, עלייה נומינלית של 2.1% לעומת יתרת החוב בסוף 2004. כך עולה מנתוני המחלקה המוניטרית בבנק ישראל שפורסמו היום. שיעור גידול החוב ב-2005 הוא הנמוך ביותר בעשור האחרון (למעט שנת 2000), זאת הודות לצורכי המימון הנמוכים של הממשלה - תוצאה של הירידה החדה בגירעון הממשלתי, לצד עלייה ניכרת בתקבולי ההפרטה.
העלייה המתונה בחוב הממשלתי לצד שיעור הצמיחה המהיר של התוצר הובילו לירידה גדולה יחסית ביחס החוב (ברוטו) לתוצר- 100% בסוף 2005 לעומת 103% בסוף 2004. יחס החוב הממשלתי (נטו) לתוצר ירד אף הוא ב-2005 והגיע ל-83% לעומת 89% בסוף 2004.
יצויין כי יחס החוב הממשלתי (ברוטו) בתוצר הוא אחד המדדים החשובים לבחינת יציבותו של משק בעיני משקיעים חיצוניים ומקומיים ויש לו השפעה חשובה על דרוג המדינה ע"י חברות דרוג בינלאומיות. זהו גם אחד התנאים המרכזיים שנקבעו באמנת היציבות והצמיחה האירופאית (אמנת מאסטריכט) כתנאי להצטרפות לגוש האירו. עפ"י אמנה זו שיעור החוב הממשלתי בתוצר לא יעלה על 60%, או שיהיה בתוואי ירידה ברור לקראת שיעור זה.
על אף הירידה הגדולה יחסית בשיעור החוב הכולל בתוצר, עדיין שיעור החוב בישראל רחוק מהמקובל במדינות המפותחות. כך שיעור החוב השכיח ביחס לתוצר בארצות ה-OECD נע בין 25%-75%. ראוי להזכיר כי גם בישראל היה שיעור החוב הממשלתי בתוצר נמוך יותר ובשנת 2000 הוא אף הגיע ל-88%, אך בשנים 2001 עד 2003 חלה בו החמרה.
למשקלו הגבוה של החוב הממשלתי בתוצר יש השלכה על נטל תשלומי הריבית על החוב. אלה הגיעו בישראל ב-2005, עפ"י ההגדרה המקובלת בעולם, ל-5.8% תוצר - שיעור גבוה במידה ניכרת מזה השורר במדינות ה-OECD ובאחוד האירופאי- 1.9% ו-2.7% בהתאמה.
נטל תשלומי ריבית כה גבוה מרתק מקורות מתקציב הממשלה להחזרי ריבית על החוב ומקטין את הגמישות להפניית מקורות תקציביים לצרכים אחרים במשק. זאת ועוד - יחס גבוה של החוב בתוצר ילווה בדרך כלל בדירוג מדינה נמוך יותר ועל כן שיעורי הריבית שהממשלה והסקטור העיסקי ידרשו לשלם בשוקי ההון בחו"ל יהיו גבוהים יותר. בנוסף – כאשר נטל החוב בתוצר נמוך - יכולה הממשלה לנהל מדיניות אנטי מחזורית ובתקופות של מיתון בפעילות הכלכלית להגדיל את הגירעון בתקציב - כדי לעודד עלייה בבקושים ובכך לתרום להתאוששות מהירה יותר של הפעילות. כאשר יחס החוב תוצר גדול מדי- מדיניות אנטי מחזורית מסוכנת משום שהיא עלולה להוביל למשבר פיננסי.
החוב הממשלתי מורכב מחוב פנימי – המונפק בישראל בשקלים ומחוב חיצוני המונפק בחו"ל במטבע חוץ. הגידול ביתרת החוב ב-2005 משקף עלייה בשיעור של 5.9% בחוב החיצוני - עליה הנובעת בעיקר מהחלשותו של השקל ביחס לדולר במהלך 2005, כאשר במונחים דולריים החוב החיצוני אף ירד מעט.
לעומת זאת-החוב הפנימי עלה בשיעור מתון בלבד- 0.8%, עלייה הנובעת משערוך החוב ומעליית מחירים, בעוד שגיוס ההון המקומי נטו היה שלילי והסתכם בעודף פדיונות על הנפקות בסכום של 2 מיליארד שקל. (זאת לעומת גיוס הון חיובי בסכום של 12 מיליארדים ב-2004 וגיוסים בסכום העולה על 20 מיליארד שקל נטו בכל אחת מהשנים 2003 ו-2002). הירידה החדה בהיקף גיוס ההון הממשלתי תמכה בירידת התשואות לפידיון במהלך 2005 ופינתה מקורות בשוק ההון למימון המגזר העיסקי.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאלמנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"
יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה
התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.
ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב.
ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?
"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".
נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?
- 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
- מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".
ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?
"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".
גרמניה היא לא ידידה קרובה?
"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".
