תיקון טעות של מנהל מסוי מקרקעין בשווי רכישה

ו"ע 5038/05 סגל ישראל וציפורה נ. מנהל משרד מיסוי מקרקעין העוררים רכשו ב-19.2.1987 זכויות של חוכרים לדורות ב-6 חנויות. ב-14.1.1996 מכרו העוררים 4 מתוך 6 חנויותיהם והצהירו על שווי רכישה, המהווה חלק יחסי משווי הרכישה הכולל של 6 החנויות.

בחישוב מס השבח במכירת 4 החנויות הכיר המשיב בטעות בשווי רכישה של כל 6 החנויות. השבח הוא ההפרש בין שווי המכירה לבין שווי הרכישה בניכוי הוצאות המותרות בניכוי, כך שטעות המשיב בקביעת שווי הרכישה הקטינה את המס שהוטל על השבח בנסיבות אותה עסקה. ב-15.7.2004 מכרו העוררים את זכויותיהם בשתי החנויות הנותרות. בשומת השבח במכירת שתי החנויות ביקש המשיב לתקן את הטעות שנפלה במכירה הקודמת, ואמד את שווי הרכישה בחישוב השבח במכירת שתי החנויות ל-1 ₪, מהטעם שכל שווי הרכישה, כולל מס רכישה, הוכרו במלואם במכירת 4 החנויות, בלא שהעוררים העמידו את המשיב על טעותו.

השגת העוררים על השומה נדחתה על ידי המשיב. על כך הערר.

ועדת הערר בענין מס שבח מקרקעין שליד בית המשפט המחוזי בחיפה פסקה

חישוב השבח בעסקת מכירת 4 החנויות שהתבסס על שווי הרכישה של 6 חנויות בטעות יסודו. אם גם העוררים או בא כחם לא היו ערים לכך, יש אפשרות לטעון "טעות משותפת" ולפתוח את הענין לשומה מחדש. אין בפני הועדה ראיות כי העוררים היו ערים לטעות המשיב. סעיף 85(ד) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), תשכ"ג-1963 (להלן – החוק), מסמיך את המשיב לתקן שומה שנתגלתה בה טעות, תוך 4 שנים מיום שנעשתה השומה - ובענייננו, חלפה תקופה זו.

תקופה זו ניתנת על פי סעיף 107(א) לחוק להארכה, אם קיימת סיבה מספקת לכך. בענייננו, פער הזמנים בין השומה במכירת 4 החנויות והשומה למכירת 2 החנויות הוא כ-8 שנים, הנראה, לכאורה, כבלתי סביר להארכה לצורך תיקון החישוב. אין ספק שאילו היתה בפני הועדה ראיה לכך שהעוררים הטעו את המשיב וחלף מועד 4 השנים על פי סעיף 85 לחוק, היה סביר שלא להגביל את המועד. מאידך, כשנישום פעל בתום לב ודווח בשומתו העצמית על שווי הרכישה היחסי הנכון של 4 החנויות והטעם לטעותו של המשיב לא הוסבר בעדות בפני הועדה, אין להאריך את המועד הקבוע בחוק, ויש להתחשב במצבם של העוררים, שראו בשומת המשיב שומה סופית, וציפו שלא יהיו צפויים לביטולה על לא עוול בכפם. המשיב לא ביקש את תיקון הטעות בשומה בהסתמך על סעיף 85 לחוק. סעיף 21(א) לחוק קובע, כי "שווי הרכישה של זכות במקרקעין לענין חישוב השבח הוא שוויה ביום הרכישה על ידי המוכר" ואין מקום לתיקון טעות בקביעת שווי רכישה שרירותי שלא בהתאם לחוק, כפי שעשה המשיב. יש לקבל את הערר ולהחזיר את הענין למשיב לעריכת שומה לענין עסקת מכירת שתי החנויות כמתחייב על פי החוק. שיטת חישוב מס השבח מחלקת את השבח לשני מרכיבים: מרכיב ריאלי שהוא השבח האמיתי ומרכיב אינפלציוני המהווה את החלק האינפלציוני בתוך השבח. בפריסה, מבקש הנישום כי השבח הריאלי לענין חישוב המס, יפרס כאילו נבע בחלקים שנתיים שווים תוך תקופה שאינה עולה על 4 שנות מס או לתקופת הבעלות בנכס לפי הקצרה שבהן, ומסתיימת בשנת המס בה נבע השבח. המשיב החיל את הפריסה על מכירת חנות אחת בלבד. לא הופנתה תשומת לב הועדה להוראת חוק או לטעם לייחוד הפריסה לחנות אחת בלבד. כשנישום מוכר שתי חנויות ומתחייב במיסוי על שתי חנויות בגין שבח ריאלי, הפריסה מתייחסת לשבח הראלי ולא למספר הנכסים הנמכרים. התוצאה היא שיש להרחיב את הפריסה על העסקה של מכירת שתי החנויות. הערר התקבל. המשיב חויב לשלם לעוררים הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪. ניתן ביום: 16.2.2006 בפני: כב' השופט (נשיא בדימוס) מ. סלוצקי; מר ב. ברזילי - שמאי מקרקעין; מר א. שניאור - עורך דין. ב"כ העוררים: עו"ד אור-זך עמיקם; ב"כ המשיב: פרקליטות מחוז חיפה - פלילי.