המשמעות הכספית של פיטורי אישה בהריון

בדב"ע נב/3-24 דפנה מזרחי נ. קירור ירושלים בע"מ (פד"ע כה 417), נפסק כי עובדת בהריון שפוטרה, ונקבע כי פיטוריה נעשו ללא היתר, זכאית לתשלום ממעסיקה בגובה שכר העבודה עבור התקופה בה לא עבדה. במידה וקיבלה דמי אבטלה בגין אותה תקופה, יהא על המעסיק לשלם לה את מלוא התשלום, ועל העובדת יהא להחזיר למוסד לביטוח לאומי את דמי האבטלה שקיבלה.

כמו כן, יצוין כי:

· אם נפגעה זכותה של העובדת לדמי לידה באופן כלשהו כתוצאה מפיטוריה (אם בעצם הזכות כתוצאה מהעדר תקופת אכשרה ואם בשיעור הזכות), הרי שניתן לתבוע מהמעסיק את מלוא דמי הלידה להם היתה זכאית לו היתה עובדת עד למועד הלידה או את השלמת שיעורם. · היום, בעקבות הוספת התקופות בהן לא ניתן לפטר עובדת לאחר חופשת לידה, יתכן כי בית הדין לעבודה יחייב את המעסיק גם בשכר עבודה בגין התקופה בה חל איסור לפטר את העובדת לאחר חופשת הלידה וכן בתמורת הודעה מוקדמת לפיטוריה. · יתכן וביה"ד לעבודה יחייב את המעסיק בהפרש פיצויי פיטורים המגיעים לעובדת בעקבות פיטוריה בהתחשב גם בכל התקופות בהן אסור לפטרה. לעיתים רק בהתחשב בתוספת זו לוותק תקום לאותה עובדת הזכות לפיצויי פיטורים.

בעקבות תיקון חקיקה מיום 3.1.2006, בית הדין לעבודה מוסמך לפסוק פיצוי בעקבות הפרת חוק עבודת נשים, גם אם לא נגרם נזק של ממון, בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין. כמו כן, הוא רשאי ליתן צו מניעה או צו עשה אם ראה שהענקת פיצויים בלבד לא תהא צודקת.

בהקשר זה, יצוין כי נקבע רף מינימום של פיצויים שייפסקו לעובד או לעובדת שפוטרו בניגוד להוראות סעיף 9 לחוק עבודת נשים, הדן בהגבלת פיטורים, בגובה 150% מהשכר שהיה מגיע להם אילולא הפיטורים. אך בית הדין מוסמך לפסוק פיצויים בסכום נמוך יותר, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

יודגש כי, פיטורי אישה בהריון שאין לה ותק של חצי שנה במקום העבודה או אצל אותו מעסיק, עלולים להוות אפליה מחמת הורות ועומדים בניגוד לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988. במצב דברים זה יכול ביה"ד לפסוק פיצוי כספי בגין פיטורים שלא בתום לב בהתחשב בכל ההפסדים שנגרמו לעובדת כמפורט לעיל.