רצף זכויות בחילופי מעבידים
ע"ב 1459/04, ד"מ 4477/04 עלי מוחמד נ. טופ שרותי דרך בע"מ
ניתן ביום: 21.9.2005
עובדות 1. התובע עבד בחברת גרר טבעון בע"מ (להלן - גרר טבעון), כסוכן מכירות של מינויי ביטוח ושרותי דרך, מחודש יולי 2002. בינואר 2003 המשיך, לטענתו, לספק את שירותי השיווק הנ"ל לחברה חדשה, הנתבעת, שהקים המנהל ובעל המניות של גרר טבעון, מר מונדר נעראני (להלן - נעראני), ממנה פוטר, לדבריו, באוקטובר 2003. 2. לגרסת התובע - הוא התקבל לעבודה בגרר טבעון ביולי 2002 ע"י נעראני, כסוכן מכירות. בשל עומס עבודה הקים נעראני חברה נוספת, הנתבעת, שעסקה באותו תחום. בחודש ינואר 2003 החליט נעראני כי התובע יקבל שכרו מהנתבעת במקום מגרר טבעון. ביום 10.10.1993 הודיע נעראני לתובע, כי הוא מפוטר לאלתר. 3. הנתבעת מבקשת לראות את התקופה בה עבד התובע בגרר טבעון כתקופת עבודה אצל מעביד אחר ועל כן לקבוע שלא מלאה שנה מיום שהחל התובע לעבוד בנתבעת. 4. התביעות הינן להפרשי שכר עבודה, דמי הבראה, פדיון חופשה, חלף הודעה מוקדמת, פיצויי פיטורים והלנתם.
בית הדין האזורי לעבודה בחיפה פסק 1. חובת ניהול פנקס חופשה מוטלת על המעביד ונוכח סדרי עבודתו של התובע – התובע לא ניצל ימי חופשה כלשהם. 2. הנתבעת הודתה, כי התובע קבל מכתב פיטורים ולפיו - החל מתאריך 10.10.2003 תופסק עבודתו בנתבעת. מכתב הפיטורים שניתן לתובע פועל נגד המעביד ובמקרה כגון זה, על המעביד לשכנע את בית-הדין, בראיות מוצקות, כי יש להתעלם מהאמור במכתב הפיטורים ותוכנו אינו משקף את המציאות. כזאת לא נעשה במקרה שלפנינו. כל שטען נעראני בשם הנתבעת הוא, כי מכתב הפיטורים ניתן לתובע על מנת לעזור לו במקום עבודה אחר שיחפש וכן לקבלת דמי אבטלה. 3. בית הדין הארצי לעבודה חזר ופסק, כי מעביד אינו רשאי להוציא מכתב פיטורים רק לצורך הונאת המוסד לביטוח לאומי. מעביד המוסר בידי עובד מסמך המזכה אותו בתשלום מגורם אחר, חייב להביא בחשבון את האפשרות שהמסמך יפעל נגדו אף למטרות אחרות ולא יישמע בטענה שאין אמת בתוכנו של המסמך. 4. בנוסף – אין לקבל את גרסת נעראני בדבר נסיבות מסירת מכתב הפיטורים, הן משום שלא היה עקבי במסירת הפרטים הקשורים במעמד זה והן משום חוסר הסבירות שבתיאוריו השונים. במקרה של התובע - לא הוא ניתק את יחסי העבודה. 5. מאחר שלפי רישומי התובע עצמו, הוא לא עסק בענייני הנתבעת, בפועל, כבר מיום 1.10.2003, אין הצדקה לחייב את הנתבעת לשלם לו שכר עבודה בגין הימים שעד מועד ניתוק יחסי העבודה - 10.10.2003. האיזון הנכון הוא, כי 9 ימים ייזקפו כימי חופשה, כחלק ממכסת הימים שעמדה לרשות התובע ולא ניצלה. משעה שישולם לתובע פדיון חופשה גם בגין ימים אלה - אין לשלם עליהם פעם נוספת. חיוב הנתבעת בתשלום שכר עבודה עבור אותם 9 ימים יהיה בגדר הכשרת תשלומי כפל בגינם. 6. אשר לתקופת העבודה, אין בחילופי החברות ששילמו את שכרו של התובע כדי לקטוע את רצף העבודה - לעניין הזכויות הנתבעות - מיום קבלתו של התובע לעבודה בגרר טבעון ועד ליום הפסקת עבודתו בנתבעת. מבחינת התובע, לא היה כל הבדל באופי עבודתו מההתחלה ועד הסוף. לא הוא יזם את חילופי הגורם המשלם את שכרו ולא נתבקשה הסכמתו לכך, אלא, הוא הועמד בפני עובדה ע"י נעראני. 7. נעראני מאשר שהיה המנכ"ל בגרר טבעון והוא הבעלים של הנתבעת. לפי רישומי רשם החברות הוא המנהל ובעל המניות בשתי החברות. נעראני גם תיפקד כלפי התובע כמעביד בפועל, הוא קבלו לעבודה בחברה אחת, העבירו לחסות החברה השניה ובה הפסיק את עבודתו, זאת - מבלי שנעראני יכול היה להצביע על שוני כלשהו בעבודת התובע בשתי החברות. בכל התקופה הרלבנטית התובע המשיך לבצע את עבודתו עם אותם כלי עזר - רכב וטלפון נייד, שהעמיד לרשותו נעראני. עם הקמת הנתבעת והעברת התובע לעבוד תחת שמה לא סוכמו עם התובע תנאי עבודה חדשים ואלה נמשכו כפי שהוסכמו בין נעראני לבין התובע בגרר טבעון. יש לראות, אפוא, את הנתבעת - באמצעות נעראני, מנהלה ובעליה - כמי שלקחה על עצמה את כל מחוייבויות המעביד כלפי התובע, אף בגין תקופת עבודתו בגרר טבעון. 8. התביעה התקבלה ברובה. אין צו להוצאות.
