המפץ הגדול לא הגיע לשוק ההון; אך הסכנה טרם חלפה

המפץ הגדול לא הגיע לשוק ההון הישראלי בשבוע הדרוך הזה. אבל הסכנה בכלל לא פסחה עלינו. אנחנו מצרפים 5 עיצות כיצד לאבחן את הרגיעה בשוק ההון, לכשאכן היא תגיע
חזי שטרנליכט |

המפץ הגדול לא הגיע לשוק ההון הישראלי. בשבוע שעבר, בעת המדינה שרויה בעלטה כבדה של חששות סביב מיטת חוליו של שרון, הכל נראה מעורפל וסמיך. אותו יום חמישי היסטורי, ה-5 בינואר, לא יישכח במהרה. ההתאוששות שפקדה את שוק ההון הישראלי השבוע מרשימה לא פחות.

הערכנו בשבוע שעבר, שראש הממשלה שרון ישרוד ויחל להשתקם לאט על מיטת חוליו, תוך שהוא משמש לקדימה כמעין סמכות של אב רוחני חיצוני שהיא יכולה להעזר בו, בדרכה אל לב הבוחר. עד כה, מסתמן שצדקנו. כתבנו גם שהעליות יחזרו השבוע, גם כאן, יש מידה מסוימת של צדק. הבורסה אמנם היתה עצבנית והססנית, אבל נכונו לה ימים של התאוששות ושמירה על הקיים. לא היתה התרסקות.

זהו לא דבר של מה בכך. במשך שנותיו של שרון כראש הממשלה, התרגלנו לבלעדיות שלו בתחומים רבים. ליכולת התמרון הפוליטית המדהימה שלו. ליכולת המנהיגות שלו. כל הדברים האלה שנקטעו, כך נראה, באבחת גורל תוך שהם מזכירים אי אילו פסוקים תנכיים מתהילים, מאיוב או ממשלי, היו יכולים לדרדר את הבורסה, להזניק את הדולר, לרסק את האג"ח וכו' וכו'. כל הדברים האלה לא קרו.

התושיה של אולמרט עדיין במבחן. כל מילה לא נכונה שלו, כל תרגיל לא מחושב בזירה הפוליטית, והבור הענק של אי הוודאות שנפער בליל יום רביעי ההוא, יחשף עד מהרה. שוק ההון יושפע באחת מהמצב הזה. לכן, חשוב להזכיר שהסכנה לא משה מהזירה הכלכלית. היא כלל וכלל לא חלפה.

כשהצונאמי מכה בחוף, הוא מותיר עיי חורבות עשנים. אך כשהוא נסוג אל הים, הוא סוחף קהילות דגים שלמות אל מרכז האוקיאנוס. כך, עלולים אנחנו, שעמדנו בגל שהיכה אל החוף, להסחף חלילה מהזרמים התת-קרקעיים שעלולים להתרגש, כשהגל ייסוג לאחור.

ומתי ייסוג הגל לאחור? ייתכן שכבר בשבוע הבא. ההלם הראשון בזירה המקומית שייך דווקא לתחום הבטחוני. השקט והדממה של המחבלים הפלשתינאים עלול להפסק. הם עלולים לנסות להעמיד את ממשלת אולמרט למבחן ראשון. זאת איננה ממשלה רגילה ורחבה, וחורשי הזדון בסביבה האופפת אותנו יודעים זאת.

כמו כן, הציבור שנהלם ביום חמישי שעבר, אבל לא שבר את הכלים במובן של - רכישות דולרים מאסיביות ופדיונות מהירים של מניות, עלול לשוב ולחדש את המגמה. קצת בדומה לתוכנית המשולשת של שרון-קליין-שלום בשלהיי חורף 2001. לקחה חצי שנה עד שהגענו אל פתחי משבר של 5 שקל לדולר וכמעט חדלון פרעון.

הפעם, יש לנו מזל. הנגיד סטנלי פישר נמצא בבנק ישראל. בצוק העיתים, זהו נכס חשוב מאוד. גם ההשתלבות המדהימה של פישר בענייני הכלכלה והמדיניות המוניטרית בארץ היא פלא. אפילו פלא של ממש. העברית, האזרחות, ההתנהלות מול הפוליטיקאים שלנו, החדשנות שהוא יוזם בתחומו של בנק ישראל.

מבחן היציבות עוד לפנינו. השבוע הראשון עבר ברגיעה, הדריכות השתלטה על כולנו, והידיעה ששרון לא ימשיך איתנו במערכת הבחירות החלה לחלחל ברצינות תהומית. הגורמים שמנעו את ספיגתה הסתובבו בחצר העצומה שהקים שרון לעצמו. יועצים, אשפי תקשורת, ואנשי מדיה. הם רצו והצליחו לסייע בהותרת התקווה ששרון עוד רגע יקום ויתלוצץ שוב עם רופאיו. אנחנו מייחלים ומתפללים שמצב כזה יתקיים, אך הסיכויים הולכים וקטנים.

הנה חמישה אינדיקטורים לבדיקת "מצב השוק" בשבוע הקרוב:

1. החדשות העסקיות. המהירות בה יחזרו העסקים לככב עם הכותרות הרגילות, היא אבן הבוחן לרגיעה. ברגע שסקירות הבורסה יתמלאו בחדשות יומיומיות שגרתיות הקשורות לעסקי הפיננסים של החברות ופחות למצבו של שרון, זהו סימן מעודד שחוזרים לעסקים.

2. הדולר. חשיבותו לא פחתה. הוא עדיין מבצרם של הישראלים. התנהגותו חשוב במיוחד כברומטר לתחושת הבטן. העובדה שהוא חזר להתחזק ואחר כך נחלש במהלך השבוע, רק מראה את טיבה של העצבנות. התנודתיות שלו מושפעת גם מהתנהגות קרנות הנאמנות, האצבע הקלה של המשקיע הישראלי על הדק החסכון שלו.

3. מניות הבנקים. הפדיונות הגדולים שהתרחשו במניות הבנקים, נבעו אולי גם מניצול הזדמנות לתיקון מאסיבי על ידי השווקים. אך הם מקור למעקב צמוד. הבנקים הם המראה של הכלכלה הישראלית. גם בגלל הריכוזיות שלהם, גם בגלל עיקר העיסוק שלהם במשק המקומי. מדד התל-בנקים והתנועות במניותיו, ובמיוחד - המחזורים הפוקדים אותן - לכל כיוון שבהן הן נסחרות, חשובים במיוחד לבחינת היציבות.

4. כמות העיצות. כלומר, כמות העיצות שמשיאים כל היושבים במרומי הפוזיציה. ככל שהיא קטנה, ככל שהם מתראיינים פחות, וככל שאנחנו בתקשורת רצים אליהם פחות, היא אינדיקטור טוב לתחילתה של רגיעה.

5. בעלי העניין. ההתנהגות של בעלי העניין בתקופות משבר היא מעניינת במיוחד. חלקם, כמו משקיעים רבים, עדיין מבושמים מעוצמת העליות ואולי לא מריחים את השינויים שעלולים לפקוד את הבורסה. אך רובם הם בעלי חושים חדים מאוד. אחרי הכל, רוב הבורסה בידיהם. אז, עקבו אחרי עסקאות בעלי העניין - בבורסה התל אביבית זהו הסוד של ה"מתכון".

שבת שלום.

מאת: חזי שטרנליכט.

הערה: אין לראות באמור לעיל משום המלצה לבצע פעולת השקעה כלשהי בנייר ערך כזה או אחר. המבצע פעולה שכזאת פועל על סמך שיקול דעתו הבלעדי והמלא וכל האחריות מוטלת עליו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה