בחודשים האחרונים עולים מחירי הזהב כמעט ללא הפסקה. אתמול סגרו המחירים על רמות הגבוהות מ-550 דולר לאונקייה בפעם הראשונה מאז חודש ינואר בשנת 1981. הזהב נסחר ברמות מחירים גבוהות עוד לפני פגיעתה של הוריקן "קטרינה" במפרץ מקסיקו ותחילת החלשותו של הדולר, אך קיבל את ההזנק הרציני רק לאחר הפגיעה הקטלנית ששלחה את שווקי הסחורות ברחבי העולם להסחר ברמות שיא כמעט בכל סקטורי הסחורות השונים.

עוד בחודשי הקיץ האחרון כתבנו על כך שמחירי הזהב מתקרבים לרמות גבוהות, ועל הפוטנציאל הגלום במחירי המתכת אך מאז השתנתה המציאות והמחירים הגיעו לרמות גבוהות מדי. אנליסטים רבים עמם שוחחנו דיברו על רמות של "משקל יתר" בשווקי המתכות, עוד הרבה לפני שערוריית "הסוחר הסיני" בשווקי הנחשת ותחילת השמועות על רכישה הולכת וגוברת של זהב על ידי בנקים מרכזיים.

היום לאף אחד אין ספק, מחירי הזהב נסחרים ברמות מנופחות ורק מחכות לסיכת המציאות שתגיע מכיוון זה או אחר ותפוצץ את הבועה המנופחת. הבעייה היא, שלפי ההיסטוריה, לסיכה לפעמים לוקח חודשים ארוכים להגיע.

אז למה מחירי הזהב ממשיכים לעלות? הרי בפסקה הקודמת נרשם כי המחירים נסחרים ברמות של "משקל יתר", מעבר לכך עוד ועוד בתי השקעות ממשיכים להמליץ על רכישת המתכת תוך נקיבת מחירים גבוהים של 600-700 דולר ומספר חברות כרייה אף הגזימו בהכרזותיהם (באופן לא הכי אובייקטיבי) וקבעו מחירי יעד של 1,000 דולר ומעלה.

ובכן כמו בכל דבר חם, השווקים ממהרים להכריז עליו ולהפריז בערכו כשהוא חם, המשקיעים ש-"פספסו" את הרכבת הראשונה רוצים לעלות על השנייה ולהשתתף בחגיגת הרווחים, וכשמדברים על שווקי סחורות ומינופים חדים הרווחים הם רווחים משמעותיים מאוד.

לחברות הכרייה יש מן הסתם את האינטרס האישי שלהם לשמירת מחירים ברמות שיא. הפעם מעבר למומנטום האדיר של ההשקעות המסוכנות נראה שיש משהו מעבר לפרשנויות הרגילות המתרחש במחירים.

בדרך כלל קיימת קורלציה שלילית בין שווקי הזהב לשווקי המניות. הזהב נתפס כאלטרנטיבת השקעה למניות וכגידור כמעט הכרחי להשקעה במט"ח. בחודשים האחרונים מחירי הזהב מזנקים יחד עם שווקי המניות, אתמול סגר מדד הדאו היוקרתי את יום המסחר ברמות הגבוהות מ-11,000 נקודות בתיאום מושלם עם מחירי הזהב שסגרו מעל לרמות של 550 דולר לאונקייה.

בפעם האחרונה שמחירי הזהב נסחרו ברמות הגבוהות הללו הייתה תקופה בעייתית מאוד למשק האמריקני, למעשה הפעמיים האחרונות ב-30 השנים האחרונות שמחירי הזהב נסחרו מעל לרמות הגבוהות מ-400 דולר לאונקייה במשך תקופה ממושכת הגיעו בתיאום מושלם עם חולשה מסויימת במשק האמריקני.

אז האם הזהב מנסה לומר לנו משהו? האם הכתובת נמצאת היום על הקיר ואף אחד לא מוכן לקרוא? רק טבעי שבתקופות של מחירי שיא בשווקי המניות, הסחורות והמתכות המשקיעים הגדולים ובוודאי המשקיעים הקטנים ינהלו מסחר אופורי, אבל לפעמים קיימים סימני אזהרה שזועקים שיזוהו בתקופת ההווה ולא בדיעבד.

לדעתי, הפעם אלו לא סימנים קטנים וטפטופי מידע, אלו הן זעקות חדות וצורמות המאותתות שמשהו כאן לא בסדר, שמשהו בסופו של דבר חייב להכנע. צריך לזכור שמתכת הזהב לא נסחרת על רקע היצע וביקוש פיזי, בסוגייה הזו הזהב שונה משאר הסחורות, כיום יש מספיק זהב ל-30 שנות ביקוש מעל האדמה שלא לדבר על זה הנמצא מתחת. הזהב נסחר כמו מט"ח, זהב חזק מאותת על אמונה בדולר חלש וזהב חזק מדי עלול לאותת על צפי משקיעים לחולשה כללית בכלכלה.

אני לא אומר, חס וחלילה, להפסיק לסחור בסחורות ובוודאי שלא במניות, אך יש להכיר בסימני האזהרה. אני מאמין שלמשקיע הנבון קיימות אינספור אופציות לגריפת רווחים נאים מאוד במהלך חודשי השנה הקרבה. הזהב בהחלט יכול להמשיך עם המומנטום החיובי ולהסחר ברמות של 600 דולר ומעלה, אך אם יעשה זאת, יעשה זאת על רקע מומנטום בלבד וללא תמיכה טכנית וכמעט ללא תמיכה פונדמנטלית.

כיום, לדעתי, בטווח הבינוני ובוודאי בטווח הארוך, הסיכון בהשקעה בזהב עולה על הסיכוי לגרוף רווחים. ככל שיעלה יותר גבוה בחודשים הקרובים ככה ירד חזק יותר, וכל החושב שלא יגיע יום הירידה חי באשליה, הוא יגיע, וכמו תמיד קרוב יותר מהצפוי.

מאת: יניב לפן.

הערה: אין לראות באמור לעיל משום המלצה לבצע פעולת השקעה כלשהי בנייר ערך כזה או אחר, המבצע פעולה שכזאת פועל על סמך שיקול דעתו הבלעדי והמלא וכל האחריות מוטלת עליו.