פרס: גייסנו 2.4 מיליארד שקל לפיתוח הנגב והגליל
"התחלתי במשרד עם תקציב של 50 מיליון שקל, הוצאנו 700 מיליון שקל, וגייסנו עוד תרומות בהיקף של כ-1.8 מיליארד שקל", כך אומר המשנה לראש הממשלה שמעון פרס, "בסך הכל גייסנו כ-2.4 מיליארד שקל לפיתוח הנגב והגליל". פרס נכח בפאנל שנושאו פיתוח הנגב והגליל בועידת ישראל לעסקים.
אחרי דבריו של פרס, הסביר מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אילן כהן, על התוכנית הממשלתית החדשה לפיתוח הנגב. מדובר בתוכנית הנקראת בשם נגב 2015, ושבתכליתה: הגדלת מספר האוכלוסיה ל-900 אלף איש בתוך עשור (זינוק של 70%), הגדלת מספר המועסקים בנגב ב-83% ל-300 אלף איש.
כהן הסביר כי הממשלה תרחיב מאוד את עניין התשתיות התחבורתיות המקשרות את המרכז לפריפריה. אך מטרת התוכנית הינה לייצר אתהתנאים למגזר הפרטי כך שיוכל להוביל את ההשקעות שלו בדרום. בין מטרות התוכנית: יצירת איכות חיים שתמשוך אוכלוסיה למגורים בנגב, תיאום ואינטגרציה שונים בין משרדי הממשלה לחיסול הבירוקרטיה, וסיוע לאוכלוסיה הבדואית.
בעניין האוכלוסיה הבדואית, התבטאו מספר חברים בפאנל, שהם דווקא מאלה שבאמת חיים בנגב, והדגישו שוב ושוב שללא פתרון אמיתי לבעיית הבדואים בנגב, התוכניות לא תצלחנה. סוד גלוי הוא שהבדואים, שהמדינה הזניחה את הטיפול בבעיתם במשך עשרות שנים, התיישבו בקרקעות נרחבות מאוד, והם טוענים לבעלות על 800 אלף דונם בנגב, בזמן שהמדינה מציעה להם פתרון של כ-20% (ממה שפורסם בתקשורת).
נשיא אוניברסיטת בן גוריון, ואחד המתמודדים לתפקיד נכבד במפלגת העבודה, פרופ' אבישי ברוורמן, נכח בפאנל והדגיש את הצורך בחיתוך בבירוקרטיה ובעשייה מהירה מהכח אל הפועל. הוא מתקנא במהירות שבה פעלו בסינגפור, שהיתה לדבריו כמו "עזה לפני כעשור", וכיום היא פורחת. בעיקר בזכות הנכונות לפעול במהירות ויעילות. ברוורמן דיבר על מתן אפשרויות להשכלה הגבוהה לפרוח ולפעול בנגב. גם הוא הדגיש את פתרון בעיית הבדואים כמפתח להצלחת התוכניות.
ד"ר אסתר לוצאטו, חשפה בדבריה נתון קטן שמעיד לדעתנו על המצב העגום באמת שבו נמצא הנגב. רק 1.5% מתקציבי ה-VC מיועדים להשקעות בחברות הייטק בנגב. העיקר מתפרס במרכז, והצפון לוקח כ-11.5%, (מקור IVC). החברות שמות את הכסף במקומות שהן מאמינות בהם, אומרת ד"ר לוצאטו וצודקת. מדוע הגליל, שגם הוא לכאורה דל באוכלוסיה, מקבל השקעות כה נרחבות, בהרבה יותר מהנגב? התשובה של הקברניטים צריכה להיות יותר מתוכניות, שחשודות כפל כפליים כשהן מוצגות ערב בחירות חדשות.
התוכנית שהציג מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אילן כהן, אכן מפיחה תקווה ויש בה הרבה מאוד מילים יפות. אך בישראל - כמו בישראל - אנחנו בפתחה של מערכת בחירות, ולא ברור מה ילד יום.
הרמטכ"ל, דן חלוץ, שנכח גם כן בדיון, ציין כי הצבא הוא הגורם הממושמע ביותר שהוא מכיר בפאנל. לדבריו, הוראה של המדינה לצבא לרדת לדרום - אכן תוריד אותו לדרום. יותר מכך, הרמטכ"ל הזכיר לבאי הועידה כי בעבר, לאחר פינוי סיני הוחלט להציב בסיסים רבים של הצבא בדרום, אך אנשי הקבע העדיפו לנסוע בלילה לישון במרכז הארץ. הוא טוען, כי הקמת עיר חיל האוויר בנבטים, עם כח אדם טכנולוגי מוביל, חייבת להיות כרוכה במציאת פרנסה לבני או בנות הזוג של אנשי הקבע שיורדים לדרום. יש צורך לפתח את התשתית מסביב לכך, בכדי שהצבא יהווה מנוף לצמיחת הנגב, לדברי הרמטכ"ל חלוץ.
