עיכוב גביית קנס עד למתן ההחלטה בערעור על השומה
בש"א 7530/05 בתיק עיקרי ע"ש 1043/05 קיסוס אליהו נ. מע"מ עכו
ספריו של המבקש נפסלו על ידי המשיב במסגרת שומה שהוצאה לו. בגין השומות שהוצאו הוגש על ידי המבקש ערעור.
בקשת המבקש הינה לעכב את הליכי גביית הקנס, אשר הוטל עליו על פי סעיף 95 לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 (להלן – החוק), בגין פסילת ספריו לשנים 2001-2003 וזאת עד למתן החלטה בערעור.
בית המשפט המחוזי בחיפה פסק
בבג"ץ 9909/01 יגאל שגיא נ. מנהל אגף המכס ומע''מ ואח' (להלן – פרשת שגיא)*, הותוו העקרונות לפיהם אין להטיל קנס בתקופת הליכי ההשגה והערעור ועקרונות אלה יפים גם לעניין הגשת ערעור בשל הטלת קנס בגין אי ניהול ספרים.
הטעמים שהועלו בפרשת שגיא, ביניהם מעמדה וחשיבותה של זכות ההתדיינות גם בערעור והצורך להסיר מכשולים מדרכם של אזרחים החפצים לממש זכות זו וכן ההנמקה, לפיה אין בידי החייב להשפיע על משך זמן הבירור, או ההשגה, או הערעור שבמהלכו הולך ומצטבר קנס הפיגורים - חלים גם לעניין בקשה לעיכוב ביצוע בגין אי ניהול ספרים.
בענייננו, העילה להטלת הקנס היתה ניכוי מס תשומות, בהתבסס על חשבוניות פיקטיביות ובהתבסס על כך שהחומר החשבונאי לא הומצא לחוקרים פיזית במהלך החקירה. אותן חשבוניות פיקטיביות נטענות והחומר החשבונאי החסר, עומדים ביסוד שומת התשומות וכן ביסוד החלטת הקנס. עם זאת, בעוד שהליכי הגבייה, בסכומים בהם חויב המבקש בשומת התשומות, מעוכבים על פי החוק עד לפסק הדין שבערעור שהגיש המבקש על השומות, הרי שהחלטת הקנס אינה מעוכבת מאליה מכוח החוק. עיכוב הגביה נתון לשיקול דעתו של בית המשפט על פי סעיף 95 לחוק.
על פניו, נראה כי תוצאה זו אינה רצויה, שכן עניינם המהותי של שומת התשומות והחלטת הקנס, אחד הוא – החשבוניות הפיקטיביות. משקבע המחוקק כי הגשת ערעור על ידי עוסק, כנגד דחיית השגתו על השומה, מעכבת את גביית המס שנקבע בה, יש גם טעם, במקרים המתאימים, לעכב את גביית הקנס שהוטל על העוסק על ידי המשיב, מכח סעיף 95 לחוק, בשל אותה עילה.
בפסיקה נקבע, כי כשהמדינה היא הניצבת מן העבר השני של המתרס, אין מקום לחשש שהכסף שיתקבל על ידה לא יושב למבקש אם יזכה בערעור. עם זאת, באיזון שבין זכויות הצדדים בענייננו, ולאור מצבו הכלכלי הרעוע של המבקש, יש משקל רב יותר לטענתו של המבקש, כי אם יאלץ לשלם את הקנס בטרם נשמע ערעורו, הדבר עלול להוביל לקריסה כלכלית שלו ושל כל בני משפחתו.
באיזון שבין הסיכון שיגרם לאוצר המדינה נזק ובין הסיכון שגבית הקנס קודם לשמיעת הערעור תגרום להתמוטטות כלכלית של המבקש, הרס משפחתו ועסקו, ויגרם לו נזק בלתי הפיך, גובר ענינו של המשיב.
הבקשה התקבלה. אין צו להוצאות.
ניתן ביום: 14.11.2005 בפני: כבוד השופט ר. שפירא.
