P1000 משיק תעודות ביטוח לרוכשי מוצרים באינטרנט

האתר מסר כי יספק לקונים תעודת אחריות המבטיחה כי במידה ולא יקבלו את המוצר שהזמינו מהספק המבצע את המכירה - יקבלו החזר כספי מלא
חזי שטרנליכט |

אתר המכירות P1000, מקבוצת smile-אינטרנט זהב ויורוקום, הכריז היום על מהלך שאותו הוא מגדיר כ"חידוש מהפכני" בתחום אתרי המכירות באינטרנט: תעודת אחריות לכל קניה. האתר מספק לקונים תעודת אחריות המבטיחה כי במידה ולא יקבלו את המוצר שהזמינו מהספק המבצע את המכירה - יקבלו החזר כספי מלא.

חידוש זה הופך את הרכישה באינטרנט לדברי P1000, לבטוחה יותר מאשר בחנויות שאינן באינטרנט, כיוון שהלקוח באתר מקבל תעודת אחריות לקבלת המוצר ומבטיח את כספו.

לדברי דני אלוביץ', מנכ"ל אתר P1000: "המסחר האלקטרוני הופך ותופס מקום מרכזי כזירת המכירות הפעילה ביותר בישראל. תעודת האחריות שמספקת P1000 מבטיחה ללקוחות הרוכשים באמצעות האתר ביטחון מלא כי יקבלו את המוצרים שרכשו, ללא תלות בספקים השונים. אני משוכנע כי לקוחות חדשים רבים יצטרפו בחודשים הקרובים למאות האלפים שנהנים ממחירים אטרקטיביים ברכישות באתר".

סקרים שנערכו בחודשים האחרונים בקרב גולשים ברשת האינטרנט מצביעים על כך שאחד המחסומים העיקריים של גולשים באינטרנט מביצוע רכישות באמצעות אתרי מכירות, הוא החשש מכך שלא יקבלו את המוצרים שהזמינו. הסקרים הראו גם כי לקוחות שהתנסו ברכישות באינטרנט חוזרים לרכוש ואפילו רוכשים מוצרים יקרים באמצעות מכירות פומביות ומכירות קבוצתיות.

אלוביץ מוסיף: "לקוחות שרוכשים באינטרנט חייבים לבחון את היציבות הכלכלית והכספית של החברה המפעילה את האתר בו הם מבצעים את העסקה. לאתר P1000 יש גב כלכלי של קבוצת smile-אינטרנט זהב וקבוצת יורוקום, מה שמבטיח ללקוח ביטחון מוחלט ברכישת מוצרים באתר".

אחד המתחרים של P1000 מסר בצהרי היום תגובה למהלך:

אורי נדלר, מנכ"ל ומייסד וואלה!שופס, אתר הסחר האלקטרוני המוביל והגדול בישראל מקדם בברכה את הודעתה של P1000 מהיום על הצטרפותה הלכה למעשה, למהלך שאותו הובילה וואלה!שופס לערבות לכספי הלקוחות עוד בשנת 2004.

עוד הוסיף נדלר כי שוק הסחר האלקטרוני בישראל שהגיע להיקף של כ-1.2 מיליארד שקל בשנה מחייב את התייחסותם המקצועית ואחראית של כל הגופים הפועלים בענף זה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

מוריס קאהן. קרדיט: רשתות חברתיותמוריס קאהן. קרדיט: רשתות חברתיות

מוריס קאהן נפטר בגיל 96 ומשאיר מורשת של תשתיות מידע, טלקום והון ישראלי שעובד בשקט

ממדריכי דפי זהב דרך מערכות החיוב שהפכו את אמדוקס לשחקנית גלובלית ועד פרויקט בראשית, קאהן מחבר בין תשתיות מידע, עסקים ארוכי טווח ופעילות ציבורית

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה אמדוקס

מוריס קאהן נפטר הלילה בגיל 96. הוא מהדור של יזמים שבונים עסקים בשקט, עוד לפני שהמילה הייטק נהייתה משהו שאומרים בארוחת שישי, והוא מזהה מוקדם איפה יושב הכסף הגדול, לא במכונות ולא בבטון, אלא במידע ובמערכות שמחזיקות את העסק ביום יום.

קאהן מזוהה בעיקר עם אמדוקס, חברה שיוצאת מעולם הטלקום ומגיעה לשוקי ההון בארה״ב כחברת תוכנה שמפעילה אצל מפעילים סלולריים וקווייים מערכות חיוב וניהול לקוחות. במקביל, הוא בונה עוד שכבות של פעילות עסקית ומבסס עם השנים דמות שמחברת בין טכנולוגיה, תשתיות, שוק ההון ופעילות ציבורית, בלי רעש מיותר ועם הרבה עבודה מאחורי הקלעים.

קאהן נולד בדרום אפריקה ועלה לישראל באמצע שנות החמישים. הוא מתבסס פה לאט, דרך עסקים של מידע ותשתית, ולא דרך המצאות נוצצות. בהמשך הוא פועל גם דרך קבוצת עורק, שמרכזת לאורך השנים פעילויות תקשורת וטכנולוגיה.


אמדוקס נולדה מהצורך הכי בסיסי של חברות תקשורת

אמדוקס קמה סביב בעיה די פשוטה, איך חברת תקשורת גובה כסף בצורה מסודרת מלקוחות על שירותים שהולכים ונהיים מורכבים. זה נשמע טכני, אבל בפועל זה אחד המנועים המרכזיים של הענף. בלי מערכות חיוב אין הכנסות ואין שליטה על הלקוח, בטח כשהשוק עובר מטלפוניה בסיסית לחבילות, נדידה, שירותי ערך מוסף ובהמשך גם אינטרנט ונתונים.

קאהן שותף להקמה ולבנייה של החברה בשנים שבהן ישראל עדיין לא נתפסת כבית חרושת של חברות תוכנה גלובליות. אמדוקס מצידה מתפתחת לחברה גדולה שמוכרת בעיקר לגופי טלקום גדולים, בדיוק הסוג של לקוחות שמעדיפים ספק יציב שמנהל תהליכים קריטיים, לא מוצר שמייצר כותרות ואז נעלם.