שכירים משלמים כפל מס בגין הלוואות ממעסיקים
בעקבות הרפורמה במס, בה הוטלו מיסים על כל אפיקי החיסכון והפיקדונות, כאשר עובד מקבל הלוואה מהמעביד ובמקביל יש לו תוכנית חיסכון בנקאית, נוצרת לו הכנסה כפולה – הכנסה רעיונית מעבודה והכנסה בפועל מריבית בנקאית.
כידוע, לעובדים שכירים רבים במשק קיימת אפשרות לקבל הלוואה מהמעביד וזאת כחלק ממסגרת יחסי העבודה ותנאי השכר והתגמול אצל המעסיק.
אולם רשויות מס הכנסה ומע"מ רואות בקבלת ההלוואה ללא ריבית וללא הצמדה טובת הנאה (הכנסה רעיונית) בידי העובד.
לכן החוק קובע כי כאשר העובד נוטל הלוואה מהמעביד ללא ריבית וללא הצמדה (או בשיעור נמוך מהנדרש), נוצרת הטבה לעובד. סכום ההטבה (המשכורת בידי העובד) במקרה זה, הוא גובה הריבית וההצמדה הנחסכים ומהווים תשלום שכר החייב במס.
בחוק נקבע כי לעניין חישוב ההטבה בידי העובד, שיעור ההכנסה הנדרשת לעניין חישוב ההכנסה הרעיונית יהיה בגובה 4% ריבית לשנה, בתוספת הצמדה מלאה למדד המחירים ומע"מ בגין מרכיבים אלה.
עד הרפורמה במס (סוף שנת המס 2002), הכנסות העובדים מריבית בגין פיקדונות ותוכניות חיסכון בנקאיים היו פטורות ממס.
בעקבות הרפורמה במס, הוטלו מיסים על כל אפיקי החיסכון והפיקדונות בשיעורים של 10% (נומינלי) או 15% (ריאלי) (והחל בשנת המס 2006 15% ו-20% בהתאמה).
לרוב העובדים ו/או לילדיהם קיימים בבנקים פיקדונות בנקאיים ותוכניות חיסכון לטווח ארוך. לכן כאשר עובד מקבל הלוואה מהמעביד ובמקביל יש לו תוכנית חיסכון בנקאית נוצרת לו הכנסה כפולה – הכנסה רעיונית מעבודה והכנסה בפועל מריבית בנקאית.
מאימוץ פסיקת בית המשפט העליון בעניין רמון למקרה הנדון, עולה כי כאשר נתקבלה הלוואה היוצרת הכנסה רעיונית בידי העובד ובמקביל אותה הלוואה יוצרת הכנסה בפועל מריבית, אזי המס יוטל על ההכנסה הרעיונית או ההכנסה בפועל לפי הגבוה.
מאחר ובעקרון "לכסף אין ריח", בכל מקרה בו נוצרת הכנסה רעיונית מעבודה בגין הלוואה מהמעביד, יש לבחון אם נוצרת באותה העת הכנסה בפועל מריבית בנקאית ולחייב את ההכנסה הגבוהה שבהן. אולם, במקרה של הלוואות "זולות" ממעסיקים לעובדים, קיימות הכנסות ממקורות שונים ושיעורי מס שונים, כמפורט להלן.
ההכנסות בפועל מריבית על תוכניות חסכון ופיקדונות בנקאיים יהיו בשיעורים של 2% - 4% לשנה ואילו שיעורי המס הם 10% - 15% (15% - 20% משנת 2006). אולם ההכנסה הרעיונית מעבודה היא בגובה 4% בתוספת הצמדה ובתוספת מע"מ (או כולל מע"מ לפי גישת מס הכנסה), אולם החיוב במס יהיה לפי שיעור המס השולי של העובד, עד 49%, בתוספת ביטוח לאומי ומס בריאות.
נראה כי במצב הקיים, בגין אותה "הכנסה" משולם כפל מס, פעם באמצעות המעביד ופעם באמצעות הבנק, לכן נדרשת הנחיה מתקנת של רשות המיסים לעניין מיסוי הכנסות רעיוניות של עובדים, נותני שירותים ובעלי שליטה מכוח הלוואות זולות היוצרים הכנסה רעיונית בידם, מצד אחד והכנסות בנקאיות בפועל, מצד שני.
הכותב ממשרד ג. בלנגה ושות'
לתגובות והצעות: [email protected]
