אסטרטג השווקים של דיסקונט, שמואל קצביאן, סבור כי להכרזה על המחויבות של בנק ישראל לרכישת דולרים מתמשכת אכן יש חשיבות, על אף שלרכישות ב-2020 לא הייתה השפעה מכרעת. ועדיין, מהשוואה ל-2008 נראה שלמהלך, שאז גם היה משמעותי יותר, השפעה מוגבלת

כל הסקטורים, ללא יוצא מן הכלל נפגעים בגלל הדולר הנחלש, אבל כרגע, כל עוד ארה"ב בבור, זה לא ישתנה מהותית. ולמה הנגיד לא אשם בהתחזקות השקל

הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה על שינוי במדיניות כלפי פעילות הבנק בשוק המט"ח: הבנק יודיע מראש על רכישותיו הצפויות. לקראת סוף השנה יודיע הבנק על היקף הרכישות הצפוי בשנת 2022

"כאן משלמים לעובדים בשקלים, ובניו יורק משלמים בדולרים, כך שהמהנדס הישראלי הופך ליקר יותר", מסבירים בהתאחדות התעשיינים. במיטב דש צופים פגיעה בכדאיות ההשקעה בישראל ובלאומי מעריכים שרכישת הדולרים של בנק ישראל תמשך. הצעה חדשה: גידור החוב הממשלתי

לפני עשור השקיעו הסינים משאבים רבים במכרות הביטקוין זוללי האנרגיה, וכיום הם מחזיקים בנתח השוק הגדול ביותר בתחום. ב-2017 על רקע השיאים שרשם המטבע הפסיק המשטר הקומוניסטי את המסחר בו, ומאז טרם גובשה מדיניות סדורה. במערב זיהו הזדמנות

בניסיון לבלום את המפולת בשער הדולר, הגדיל בנק ישראל בחודש דצמבר את יתרות המט"ח ל-173 מיליארד דולר; במקביל רכש ב-4.6 מיליארד שקל אג"ח ממשלתי וכן הגדיל את ההלוואות לעסקים קטנים ב-3.3 מיליארד שקל

הדולר יורד היום אל מחיר של 3.18 שקלים. בראיון כפול עם הכלכלנים עפר קליין (הראל) ורפי גוזלן (אי.בי.אי) הם מסבירים למה בנק ישראל אדיש, מי הנפגעים העיקריים והאם יש פה אינדיקציה למשבר בהתהוות? 

המטבע הדיגיטלי נסחר ברמות שיא מעבר לזה הקודם של 28.3 אלף דולר שרשם מוקדם יותר השבוע. מתחילת השנה זינק מחיר המטבע בלמעלה מ-260%. סוף השבוע האחרון היה בסימן שבירת שיאים עקבית של שלושה ימים רצופים

רגע לפני סוף השנה ראיינו את הכלכלנים הראשיים של הבנקים הגדולים - לאומי, הפועלים, מזרחי - כדי לשמוע מהם את התחזיות הכי מעודכנות לגבי הדולר, היורו והשקל - צפו והסיקו מסקנות

הדולר ממשיך בהיחלשות מול השקל, אבל בבנק מזרחי טפחות דווקא אופטימיים וסבורים שיש גורמים פיסקליים מקומיים שעדיין לא מתומחרים ויתמכו בפיחות השקל. מהם?