הנפט מזנק ב-3% אחרי הפיצוץ בבית החולים בעזה - העולם מבין את המשמעות של המשך הלחימה
עד כה לא נראה שהמלחמה בישראל משפיעה כל כך על מחירי הנפט, וזה הגיוני, ישראל היא לא מיצואניות הנפט הגדולות ובטח שלא עזה - אבל המעצמות הגדולות האחרות באזור - ערב הסעודית, איראן ואפילו מצרים - כן משפיעות והרבה על מחירי הנפט, וכרגע נראה שכולן בצד הפלסטיני של העימות, כל אחת מסיבותיה, ולמרות שהתפשטות פיזית של העימות לאזורים האלה היא אפשרית, המדינות הללו כנראה ישתמשו בנפט כקלף מיקוח לפני שהן ייכנסו לעימות פיזי.
אז למה האירוע בבית החולים בעזה שלח את מחירי הנפט למעלה? לפחות בהתחלה, התפיסה הייתה שישראל אחראית לפיצוץ (עכשיו העולם לאט לאט מבין שהפיצוץ קרה כתוצאה משיגור כושל של הגא"פ) ובגלל שהאירוע כל כך חריג וכל כך מזעזע, התפיסה הייתה שהמעצמות המוסלמיות האחרות יעלו הילוך במעורבות שלהן, כמו שארה"ב כבר עשתה, וישתמשו במנוף הלחץ הכי גדול שלהן - הנפט.
בדומה למהלך שפוטין עשה אחרי הפלישה לאוקראינה עם אספקת הגז לאירופה, מעצמות הנפט יכולות לסגור את הברז של הנפט ולהפחית משמעותית את הייצוא בשביל להעלות את המחיר ולהפעיל לחץ בעיקר על ארה"ב - בעלת הברית העיקרית של ישראל והשחקנית המשמעותית הנוספת בשוק הנפט. וחשוב לזכור שרק לפני חודש ערב הסעודית הודיעה שהיא מצמצמת את ייצוא הנפט במטרה מוצהרת להעלות את המחיר - מהלך ששלח את ארה"ב לסגור עסקה עם איראן במסגרתה יבוצעו חילופי שבויים ויורמו סנקציות מצדה של ארה"ב בתמורה להגברת ייצוא הנפט של איראן.
אפשר להניח שחלק מהמניעים של ארה"ב לתמיכה חסרת התקדים בישראל, מעבר לתמיכה בנו כדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, היא עניין הנפט. אם מחירי הנפט מדאיגים אותה עד כדי כך שהיא מורידה סנקציות מאיראן, קל וחומר שהיא תפעל למניעת התפשטות סכסוך שיכול לאיים על מחירי הנפט.
- מי הבאה בתור אחרי שארה"ב חתמה על הסכם סחר עם יפן?
- האיחוד האירופי מקווה להסכם סחר, אבל מתכנן צעדי נגד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העולם מתחיל להבין שההשפעה של העימות בישראל לא בהכרח תבוא כהשפעה פיזית - פגיעה במאגרים או אסדות - העולם מבין, ואולי באיחור, שהנפט הוא קלף פוליטי. מה שאולי כן מקשה על העולם לחזות מה יקרה פה הוא היחסים הסבוכים בין כל המדינות באזור, מעבר לסכסוך ההיסטורי בין ישראל לפלסטיניים.
- 1.איזה קשקוש. כמו שקשרו בין הרפורמה למצב הבורסה. (ל"ת)חרטטנים בשקל עם עודף 18/10/2023 21:22הגב לתגובה זו
אלי כהן שר האנרגיה; קרדיט: דרור סיתהכלהושקה תכנית לאומית של 300 מיליון שקל להתייעלות אנרגטית ולהפחתת פליטות
הרשות להשקעות תנהל מסלול תמיכה חדש לתעשייה עם מימון נדיב, בעקבות כניסת מס הפחמן לתוקף. המטרה: תעשייה נקייה, תחרותית ועמידה יותר
אנרגיה שלושה משרדי ממשלה חברו יחד במהלך שמתיימר לשנות את מפת האנרגיה במפעלים ובתעשייה הישראלית: משרד האנרגיה, המשרד להגנת הסביבה ומשרד הכלכלה משיקים תכנית רחבת היקף, בהיקף תקציבי של כ־300 מיליון שקל, שתחלק מענקים בעבור פרויקטים שמטרתם הפחתה בצריכת דלקים וחשמל.
מדובר בחלק ממנגנון התמיכה הממשלתי שנועד להקל על התעשיינים בתקופת המעבר שלאחר כניסת מס הפחמן לתוקף בתחילת 2025.
התכנית החדשה תחול על פרויקטים שיתבצעו בשלוש השנים הקרובות, ותכלול שני מסלולים מרכזיים: הראשון יכלול הסבת מערכות ממקור דלקי לחשמל, מימן או גז טבעי, כולל הפסקת שימוש במזוט, גפ"מ, פטקוק וגז טבעי לצרכים מזהמים – עם מענקים של 40-50% מההשקעה, ועד תקרה של 3.5 מיליון שקל לפרויקט.
המסלול השני יכלול שדרוג מערכות חשמל לאפקטיביות יותר, כולל משאבות חום, מיזוגים ותשתיות תעשייתיות – עם מימון של
25-30% מההשקעה, גם כאן עד גובה של 3.5 מיליון שקל.
התכנית משתלבת בהיערכות הממשלה ליישום "מס הפחמן", במסגרתו עלה מס הבלו על דלקים פחמניים בינואר 2025. ההחמרה הזו שינתה את עלות התפעול במפעלים כבדים, ולכן המענקים החדשים אמורים לא רק לעודד מעבר לטכנולוגיות חדשות, אלא גם למנוע פגיעה תחרותית בגורמי תעשייה ישראליים מול מתחרים בחו"ל.
- המגעים בין טראמפ לפוטין מורידים את מחירי הגז והנפט
- מי המרוויחות ומי המפסידות אם איראן תחסום את מיצר הורמוז?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הכלים המשלימים למהלך החדש ישנם מענקי הסתגלות לחברות בגין מס הבלו ששילמו, במטרה לייצר ודאות כלכלית בתקופת המעבר. המענק יחושב ביחס ישיר לעלויות המיסוי, והוא יינתן לתקופה של
עד שש שנים.
