אורי וטרמן מנכל שופרסל
צילום: אלעד גוטמן

שופרסל החליטה להוריד מחירים של מאות מוצרים לחצי שנה; תרגיל יחצני או התחשבות בציבור?

מדובר בלמעלה מ-300 מוצרים שונים במגוון קטגוריות; רק בשבוע שעבר הסכימה החברה להעלות את מחירם של חלק ממוצרי תנובה; באחרונה התחלפה הנהלת החברה ונראה כי ניקוי האורוות בשופרסל החל
דור עצמון | (6)

ענקית הקמעונאות שופרסל -0.99% החליטה לצאת בתכנית ייחודית ומורידה את מחירם של מעל ל-300 מוצרים נבחרים למשך חצי שנה, בעשרות קטגוריות שונות ובשיעור של כ-20% בממוצע במחירם הקטלוגי בסניפי שופרסל דיל ובאתר שופרסל Online. האם זה רק תרגיל יחצני? אולי זו המטרה, לשדר רשת זולה, אבל מה זה משנה כל עוד אכן המחירים יהיו זולים. ה לא יהיו זולים מרשתות הדיסקאונט, זה ברור. מעבר לכך, ההנחה הזו תחול בסניפי שופרסל דיל ובאתר שופרסל אונליין ולא תהיה בשופרסל שלי ושופרסל אקספרס. מעב לכך, זה לא באמת 300 מוצרים, זה כנראה חצי מכך, כאשר יש גדלים שונים לכל מוצר (ושופרסל החשיבה את זה פעמיים), ועדיין - יש מוצרים שיוזלו וכל הוזלה מבורכת:

במוצרי החלב צפויה הוזלה של גבינות, שמנות לבישול והקצפה, משקה שקדים ואורז, יוגורטים, מעדנים ועוד.

במוצרי הפארם צפויה הוזלה במחירי המגבונים, החיתולים, מוצרי טיפוח הגוף והשיער, חומרי ניקוי לבית, מוצרי כביסה ועוד.

במוצרי המזון והמשקאות צפויה הוזלה במחירי הפסטה והאטריות, דגני בוקר, בצקים, שימורים, מוצרים קפואים, מיצים, גלידות ועוד.

בין המוצרים שיוזלו:

גלידת בן אנד ג'ריס 500 מ"ל תוזל מ-19.9 שקל ל- 17.5 שקל.

חיתולים שופרסל מ-29.9 שקל ל-25 שקל.

מנקה רצפות 2 ליטר מ-13.9 שקל ל-11.9 שקל.

נייר טואלט דו שכבתי 32 גלילים מ-31.9 שקל ל-29.9 שקל.

קטשופ בקבוק לחיץ 750 גרם מ-10.9 שקל ל-8.9 שקל.

רק בשבוע שעבר הודיעה הרשת כי היא מסכימה להעלות את המחירים של חלק ממוצרי תנובה לאחר שסירבה בתוקף לעשות זאת לאור מחאת צרכנים. בהודעתה מסרה שופרסל כי "לאור המחסור במגוון מוצרי החלב והתחליפים הקיימים בסניפי שופרסל ועל מנת שלא לפגוע בלקוחות הרשת, נבחנה לעומק בקשתה של תנובה לעליית מחירים – הבקשה אושרה  בחלקה בלבד במוצרים שאין עבורם תחליפים במותגים הנוספים".

צריך לזכור שכמעט כל ההנהלה של שופרסל התחלפה לאחרונה כולל בדירקטוריון. אורי וטרמן מונה למנכ"ל על ידי איציק אברכהן שהפך ליו"ר הדירקטוריון. החברה נמצאת במעין ניקוי אורוות ועל רקע זה, הדוחות האחרונים היו עמוסים בהוצאות. תוצאות הרבעונים האחרונים לא צריכים להרתיע את המשקיעים, אם כי, ניקוי האורוות בשופרסל עשוי לגלוש גם לרבעון רביעי, כשלרוב דוחות שנתיים הם העיתוי לרישום הוצאות משמעותיות. 

אורי וטרמן, מנכ״ל קבוצת שופרסל: "בחודשים האחרונים הובלנו בכל כוחנו את הניסיון לעצור, או לפחות לדחות את עליות המחירים שיזמו היבואנים וחלק מיצרני המזון הגדולים. שופרסל, כקבוצת קמעונאות, ישראלית ומחויבת לציבור, גיבשה בשבועות האחרונים רשימה של מאות המוצרים המועדפים על ידי הלקוחות שלנו והחלטנו להוריד את מחירם ולנעול אותם למשך חצי שנה. גם לאחר תקופה זו, נמשיך לעשות הכל, על מנת להמשיך להגן על הצרכן הישראלי ולספק לו מחיר הוגן ותחרותי. המאבק ביוקר המחייה הוא מאבק ארוך ומורכב שהוא לא רק שלנו כרשת קמעונאית. גם הספקים, ובוודאי הממשלה שתתגבש, יצטרכו לפעול בכדי לתת פתרונות ממשיים ליוקר המחייה בישראל".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    קשקש 12/12/2022 05:27
    הגב לתגובה זו
    בדקתי את התחומים כולם מירקות/פירות שתייה קלה לחמים ושאר המוצרים והם יקרים ב-10/30% משאר הרשתות.
  • 5.
    ברק 12/12/2022 00:04
    הגב לתגובה זו
    בכל העולם נהוג שמותג הבית זול ב-20% עד 30% ממותגים מוביליםרק בישראל ובשופרסל במיוחד מותג הבית נמכר במחיר זהה ולפעמים אפילו מעט יותר יקר מהמותגים המוביליםאז שלא ישחקו אותה דואגים לציבוריחסי ציבור נטו!!!!
  • 4.
    למה רק בשופרסל דיל? (ל"ת)
    אנונימי 11/12/2022 18:30
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    הרצל 11/12/2022 18:14
    הגב לתגובה זו
    הממשלה החדשה חייבת לקחת החלטות לפרק מונופולים וקרטלים ולהתיר יבוא מקביל חופשי מקיף . ממשלת ימין גם בכלכלה
  • 2.
    חחחחח בדיחה לא משהו (ל"ת)
    אההה 11/12/2022 15:51
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    YL 11/12/2022 13:49
    הגב לתגובה זו
    מחוץ ל רשת הקניות שלי
צחי חג'ג', יו"ר חג'ג' אירופה, צילום: שי תמירצחי חג'ג', יו"ר חג'ג' אירופה, צילום: שי תמיר

צחי חג'ג' בחר לפגוע במשקיעים הפרטיים וחג'ג' אירופה נופלת 11%

הנפקה מעין פרטית למקורבים בדיסקאונט מפילה את המניה; החברה גייסה כ-50 מיליון שקל נמוך ממחיר הסגירה של אתמול בכ-10%

צלי אהרון |

חברת חג'ג' אירופה חג'ג' אירופה 3.26%  , העוסקת בנדל"ן יזמי ונדל"ן להשקעה ברומניה, קיימה והשלימה אמש גיוס של כ-50 מיליון שקל ממשקיעים מסווגים, במסגרת מכרז מוקדם שנערך לקראת אפשרות של הנפקה לציבור. במסגרת ההנפקה הוצעו יחידות הכוללות מניות רגילות וכתבי אופציה במחיר של 925 אג' ליחידה - מחיר הנמוך בכ-10% ממחיר הסגירה של המניה אתמול בבורסה. בפועל ההנחה הא גדולה מ-10% כשמתחשבים בשווי האמיתי של האופציות.  

מצב כזה פוגע כמובן במשקיעים הפרטיים. הם מדוללים במחיר נמוך, והמניה נופלת כעת ב-11%. צחי חג'ג' יכול היה לגייס במסגרת הנפקת זכויות או באפשרויות אחרות ואז המשקיעים הפרטיים היו יכולים להשתתף בהנפקה. עם זאת, חשוב להדגיש כי גם הנפקת זכויות גורמת במקרים רבים לירידה במניה, אך היא מספקת שוויון אמיתי בין בעלי המניות.  חשוב גם להגיד שהמניה זינקה ב-120% בשנה על רקע עסקאות והשבחות בפעילות שלה. כלומר, משקיעים הרוויחו תשואה מרשימה.  

החברה ציינה כי התקבלו התחייבויות מוקדמות לרכישת 54,059 יחידות, מתוכן בחרה להקצות 50,004 יחידות, בהיקף כספי כולל של כאמור כ-50 מיליון שקל. בין המשתתפים בהנפקה נכללו גם בעלי עניין בחברה, ובראשם נפתלי שמשון (נ.ש אחזקות), שהתחייב לרכוש כ-5,377 יחידות. עם פרסום ההודעה נרשמה תגובה חריפה מצד השוק: מניית חג'ג' אירופה צונחת כעת בכ-10% במחזור גבוה של כ-1.68 מיליון שקל. הירידה החדה משקפת את חוסר שביעות הרצון של המשקיעים מהדיסקאונט שניתן בהנפקה.

סימני שאלה. מדוע דווקא עכשיו?

הנפקה בדיסקאונט נתפסת לרוב בשוק ההון כמהלך של חולשה, כאילו החברה נאלצת "למשוך" כסף במחיר נמוך מהשוק כדי להבטיח ביקושים. מנגד, העובדה שהחברה בחרה לגייס דווקא אחרי תקופה של עליות במניה - 50% מתחילת השנה, מלמדת על רצון בעצם לדלל את החזקות בעל השליטה אחרי העלייה.   

התגובה השלילית כעת עשויה גם לשקף חשש משבירת המומנטום החיובי שראינו בתקופה האחרונה. השאלה המרכזית היא מדוע לגייס דווקא עכשיו. ייתכן שמדובר בצורך לממן פרויקטים יזמיים חדשים ברומניה, או ברצון לנצל חלון שבו המשקיעים מוכנים להזרים הון בתנאים יחסית נוחים לחברה. לחלופין, מדובר בצעד לחיזוק הנזילות והחוסן הפיננסי של החברה, שיאפשר לה גמישות רבה יותר בשוק תנודתי. במידה וההון יופנה לפרויקטים קיימים או להשבחת נכסים, הדבר עשוי להוות בשורה למשקיעים, שכן הוא עשוי לתרום לגידול עתידי בהכנסות וברווחיות. 

תנצ בדימוס קובי זריהן הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן. קרדיט: יח"צתנצ בדימוס קובי זריהן הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן. קרדיט: יח"צ

שופרסל מטעה צרכנים ונקנסת בכ-2 מיליון שקל

הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן הודיעה על כוונתה להטיל עיצום כספי בהיקף של כמעט שני מיליון שקל על רשת שופרסל, בעקבות הפרת חוק הגנת הצרכן, כשלא הוצגו מחירים על גבי אלפי מוצרים, נמצאו מוצרים שמחירם בקופה היה גבוה יותר מהמחיר שהוצג על גבי המוצר או השלט

רן קידר |
הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן פרסמה הודעה על כוונתה להטיל עיצום כספי על רשת שופרסל , בסכום של 1,971,840 שקל , בעקבות שורת ממצאים חמורים שהתגלו בבדיקות פיקוח. לדברי הרשות, ההפרות כוללות אלפי מוצרים שהוצגו ללא מחיר , סימון שגוי או חסר של ארץ ייצור , וכן פערים חוזרים בין המחיר במדף למחיר שנגבה בפועל בקופה זו אינה הפעם הראשונה השנה שרשת שיווק מקבלת קנס על עבירות מסוג זה , ורק בחודש האחרון הוטלו קנסות בגין עבירות דומות על קרפור ועל יוחננוף, ונשאלת השאלה המתבקשת , האם זו פרקטיקה מקובלת בענף והאם היא משתלמת?  

קובי זריהן, הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן: "אי הצגת מחירים, סימון מטעה של ארץ ייצור והפערים לרעת הצרכן בין המחיר במדף שהוצג לצרכן לבין המחיר בקופה, פוגעים ישירות בכיס ובאמון של הצרכנים. לא נאפשר מצב שבו רשת קמעונאית גדולה מתעלמת מהחוק ומהסטנדרטים המחייבים. הרשות תמשיך לפעול בנחישות כדי להבטיח שכל צרכן יקבל מידע אמין, ברור ומלא בעת הקנייה".

הרשות ציינה כי מדובר באחת מהכוונות להטלת קנסות הגבוהות שניתנו עד כה בענף הקמעונאות, כחלק ממדיניות אכיפה שמטרתה לייצר הרתעה ולהבטיח שחקנים הוגנים בשוק. לשופרסל ניתנה כעת זכות טיעון בת 45 ימים, במסגרתה תוכל להציג טענות עובדתיות ומשפטיות בנוגע לעצם ההחלטה או לגובה הקנס. 

רשתות השיווק מציגות: בדרך לרווחים מטעים את הצרכנים

יוחננוף הטעה צרכנים ויקנס כמעט במיליון שקל - זה בכלל מרתיע?

טיפה בים

לשם ההשוואה לגבי גודל הקנס, וככל הנראה על מידת ההרתעה שלו, נוכל להסתכל על ההכנסות שדיווחה הרשת ברבעון השני, שעמדו על 3.69 מיליארד שקל. ההכנסות של שופרסל ירדו ברבעון האחרון לעומת הרבעון המקביל ב-8% אך הרווחים שלה עלו ועמדו על 196 מיליון שקל. כך או כך, אם נסתכל על ההכנסות זוהי טיפה בים ואפילו אם נסתכל על הרווחים זה חלק זעום מהרווחים הרבעוניים. 

וכך, אמנם קשה לשער מה מידת "הרווח" מהטעויות של הצגת מחירים שגויים, אבל לגבי היחס בין הקנס לבין הכנסות או רווחי החברה, הוא בבירור מזערי ובלתי מורגש. כך זה במקרה של שופרסל וכך זה במקרה של שאר רשתות השיווק, שנקנסות על עבירות כאלו מדי כמה חודשים. 

ואם זו אכן פרקטיקה מקובלת, וככל הנראה משתלמת, האם אין פה צורך לשנות את מנגנון הפיקוח, ויותר מכך, את גובה העיצומים הכספיים?