עוד חוזה לגילת; תספק ממירי תדרים במיליוני דולרים לצבא ארה"ב
אחרי מספר הסכמים שהחברה דיווחה עליהם בחודשים האחרונים האחרונים - בין היתר בפסיפיק, באסיה ובדרום אמריקה - מדווחת חברת פיתוח וייצור ממירי התדרים גילת (US) על כך שחתמה על הסכם אספקת ממירי תדרים לצבא ארצות הברית בהיקף של מיליוני דולרים.
בעלי המניות העיקריים של חברת גילת הם קרן ההשבחה פימי הנודעת של איש העסקים ישי דוידי (26%) וחברת מבטח שמיר -0.46% שלאחרונה מכרה חלק מאחזקתה.
ממירי התדר שפיתחה גילת, הם בעצם מגבירים את הטווח של אנטנות התקשורת של מכשירים מסוימים. השימוש שלהם נפוץ בעיקר בצבאות שפורסים את כוחותיהם על גבי מספר אזורי ספר מרוחקים ובמדינות זרות ומעוניינים לתת דרך לכוחות לתקשר ביניהם בצורה יותר אפקטיבית וטובה.
ברבעון הראשון של השנה החברה לא הציגה תוצאות כל כך טובות בשורה העליונה כאשר ההכנסות הסתכמו בכ-44.7 מיליון דולר, קיטון של 6.3% אל מול הכנסות של 47.7 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. אך החברה כן הציגה שיפור בסעיף הרווח הגולמי שהסתכם בכ-12.3 מיליון דולר, גידול של 38% אל מול רווח גולמי של 8.9 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
- מנכ"ל גילת: "החטיבה הביטחונית תכפיל את עצמה בתוך שלוש שנים"
- גילת: הזמנה של 7 מיליון דולר ממשרד ההגנה האמריקאי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הגידול ברווח הגולמי הוביל את החברה להציג הפסד מייצג של כ-4.8 מיליון דולר ברבעון, צמצום של ההפסד בהשוואה להפסד מייצג של כ-9.4 מיליון דולר שרשמה ברבעון המקביל אשתקד.
אז השורה התחתונה לא מאוד צמחה ברבעון הראשון, אבל מרבית ההסכמים שדווחו לאחרונה דווחו לאחר הרבעון הראשון של השנה. כעת, השאלה המתבקשת היא האם מדובר בהסכמים חדשים שמתווספים להזמנות קיימות שיש ועל כן ההכנסות יגדלו - או שמע, מכיוון שמדובר בחברה שבסופו של יום עובדת פר פרויקט - ההסכמים שדווחו מגיעים בעקבות פרויקטים לאספקת מכשירים שכבר נסתיימו ועל כן ההכנסות לא תגדלנה.
- 1.צריך לכתוב שמא ולא שמע . (ל"ת)קודם כל 29/07/2021 16:36הגב לתגובה זו
הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?
הריבית הולכת לרדת ויש את מי שממהר להספיד את הבנקים אבל אם אם מנסים למצוא את ה״אשמים״ ברווחיות של המערכת הבנקאית מגלים שזה לא הריבית וגם לא המנהלים - אלא שינוי מבני עמוק
הבנקים מעולם לא היו כל כך רווחיים. המנהלים שלהם טובים, אבל גם הם יודעים שניהול זה לא כל העניין. הריבית עלתה, אבל זה גם לא רק בזכות הריבית. הסיבה היא שונה ממה שרובנו חושבים. הנה התוצאות של בנק לאומי משנת 2010 ועד היום. עם שווי של כ-93 מיליארד שקל, לאומי הוא מועמד טוב להיות החברה הראשונה בבורסה בת"א שמגיעה לשווי של 100 מיליארד שקל.
מהדוחות למחצית הראשונה של 2025 עולה כי הרווח למניה הוא באזור 6.7 שקל למניה. המניה נסחרת ב-63.7 שקל - לכאורה מכפיל רווח של 9.5. זה מכפיל שנחשב סביר בהחלט, אפילו זול, אלא שמה שחשוב זה המכפיל העתידי. יש רוחות של שינוי. הריבית תרד, ייתכן מאוד שהרווחים של הבנקים יפגעו מכך. אבל, האם זה הגורם המכריע?
כשבוחנים את הכנסות הריבית נטו לפני העלאת הריבית ואחרי העלאת הריבית מבינים שההכנסות אומנם עלו מקצב של כ-10.4 מיליארד שקל ב-2021 לכ-16-17 מיליארד שקל כעת. חלק מהגידול הזה הוא גידול טבעי שהיה מתרחש בלי קשר לריבית. ועדיין מדובר על עלייה מרשימה. עם זאת, גם אם הריבית תרד, מסבירים לנו בבנק המרכזי שזה כבר לא יהיה ריבית אפס. המשחק השתנה שוב. אחרי המשבר הגדול של 2008, הריביות בעולם צנחו למשך תקופה ממושכת, אבל התקופה הזו היא החריגה. ריבית אפס זה ניסוי ממושך וחד פעמי כנראה. הפעם, הריבית תעצור באזור 3%-3.5%.
בריבית כזו, ההשפעה על רווחיות הבנקים לא תהיה דרמה גדולה, וכשלוקחים את הצמיחה האורגנית, מבינים שייתכן מאוד שבשורה התחתונה הם לא ייפגעו.
- יו״ר רשות ני״ע: “לא לוותר על ההפרדה המבנית - היא הלקח החשוב ביותר מרפורמת בכר”
- חברי ועדת בכר לשעבר מזהירים: “אל תחזירו את המפלצות למשק”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק לאומי - דוחות רווח והפסד 2018-2024
חברי ועדת בכר לשעבר. קרדיט: עומר לויחברי ועדת בכר לשעבר מזהירים: “אל תחזירו את המפלצות למשק”
20 שנה אחרי הרפורמה, מסרו: “הכוח הפוליטי של הבנקים היה מסוכן - לא נחליף אותו בכוח של חברות ביטוח”; על השלכות הרפורמה, האם היא הצליחה בפועל וגם למה אסור לתת לחברות הביטוח להפוך לריכוזיות יותר ממה שהן
כנס “20 שנה לרפורמת בכר: מה הלאה?” שנערך ע״י מכון ספרא ומרכז הראל בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, הפך לזירת חשבון נפש מרתקת לתוצאות הרפורמה שקמה כדי לשנות את הריכוזיות הגדולה של הבנקים בתקופה ההיא, ובעיקר לשנות את פני שוק ההון הישראלי. חברי הוועדה לשעבר: אייל בן-שלוש, דרור שטרום, יואב להמן ודידי לחמן-מסר, שבו כדי לבחון את החלטותיהם מלפני שני עשורים, אך גם להזהיר מפני מגמות חדשות שמאיימות לדבריהם “להחזיר את הגלגל לאחור”.
ארבעתם, שעמדו במוקד אחת הרפורמות הדרמטיות בתולדות המשק, התייחסו לדיון המתעורר כיום סביב האפשרות לאפשר לבנקים ולגופים מוסדיים לפעול תחת קורת גג אחת, מגמה שזכתה לכינוי “המודל של 10 הג'יאנטס”. במרכז הדברים שמסרו עמדה קריאה משותפת אחת: לא לפרוץ את הגבולות שהציבה ועדת בכר. הם הדגישו כי אף שהרפורמה יצרה שוק תחרותי ומבוזר יותר, היא גם הולידה ריכוזיות חדשה. הפעם בידי חברות הביטוח והגופים המוסדיים - ולכן יש לבחון את המציאות הכלכלית של ימינו בזהירות.
“הכוח הפוליטי של הבנקים היה מסוכן - לא נחליף אותו בכוח של חברות ביטוח”, אמר בן-שלוש, לשעבר ראש אגף שוק ההון והביטוח באוצר: “אסור שהציבור ישלם שוב את המחיר על ניגודי עניינים שמתחבאים מתחת לפני השטח”. דידי לחמן-מסר, ששימשה כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה, הוסיפה: “יצרנו מפלצות חדשות, וצריך להתמודד איתן באומץ. הגיע הזמן לוועדת בכר 2 - שתטפל בריכוזיות של המוסדיים ובגודל האדיר שלהם, שמגיע כבר למעל ל-3 טריליון שקל״.
דרור שטרום, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים, הציב מראה היסטורית בפני המשתתפים באולם: “כבר בוועדת בבייסקי בשנת 1986 דובר על אותם ניגודי עניינים, אבל אז הבנקים היו חזקים מדי פוליטית, ולכן ההמלצות לא יושמו. זה בדיוק הלקח ההיסטורי שאנחנו עלולים לשכוח - מי שלא למד אותו, נדון לחיות אותו שוב ושוב״. לדבריו, חזרה למבנה שבו גופים מוסדיים יחזיקו בבנקים “תעוות את התחרות ותשחזר את ניגודי העניינים שבכר ניסתה לקטוע מהשורש”.
- יו״ר רשות ני״ע: “לא לוותר על ההפרדה המבנית - היא הלקח החשוב ביותר מרפורמת בכר”
- יאיר המבורגר הופך להיות מפלצת - ועדת בכר נלחמה בבנקים והפכה את חברות הביטוח לגופים החזקים במשק; אסור לתת להראל לרכוש את ישראכרט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יואב להמן, שכיהן אז כמפקח על הבנקים, סיפר על הקשיים שליוו את היישום: “היינו צריכים להתמודד עם מערכת כלכלית שהייתה מרוכזת מאוד ונהנתה מכוח פוליטי חסר תקדים״ אמר. “אבל ראינו גם את הפגיעות: הבנקים דחפו ללקוחות קרנות שהם עצמם ניהלו, זה היה ניגוד עניינים קלאסי. הפתרון היה רק מבני - לנתק את הכוחות האלה. מי שחושב שאפשר לשלוט בכך רק באמצעות רגולציה, טועה״.
