ספי זינגר
צילום: עידן גרוס

רשות ני"ע חוקרת חשדות לעבירות כלכליות של חברות

הרשות והמשטרה פתחו בחקירה נגד החברות פרסונל יזמות ואיתנים יזמות, וכן חברות נוספות הקשורות אליהן. על פי החשד, בין השנים 2019 ל-2024, החברות גייסו כ-700 מיליון שקל ממאות משקיעים, תוך מכירת ניירות ערך ללא תשקיף, כלומר ללא עמידה בדרישות החוק והפיקוח של רשות ני"ע

עוזי גרסטמן | (4)


רשות ניירות ערך (ני"ע) ויחידת להב 433 של משטרת ישראל פתחו בחקירה נגד החברות פרסונל יזמות ואיתנים יזמות, וכן חברות נוספות הקשורות אליהן, בחשד למעורבות בעבירות כלכליות חמורות. בין העבירות שנחקרות: עבירות הצעה ומכירה לציבור ללא תשקיף לפי חוק ניירות ערך; עבירות אי-המצאת מסמכים בעקבות דרישת סגל הרשות לפי חוק ניירות ערך; עבירות קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות לפי חוק העונשין; עבירות גניבה בידי מורשה לפי חוק העונשין; עבירות מרמה והפרת אמונים בתאגיד לפי חוק העונשין, וכן עבירות הלבנת הון לפי חוק איסור הלבנת הון.


על פי החשד, בין השנים 2019 ל-2024, החברות גייסו כ-700 מיליון שקל ממאות משקיעים, תוך מכירת ניירות ערך ללא תשקיף, כלומר ללא עמידה בדרישות החוק והפיקוח של רשות ני"ע. לפי החשדות, היזמים אלון מורן ואלישע אלישי להב פעלו להטעות את המשקיעים, תוך הצגת מצגי שווא לגבי השימוש בכספם.


עוד עולה מהחקירה כי חלק מהכספים ששולמו על ידי משקיעים חדשים שימשו לכיסוי תשלומים למשקיעים קודמים ולגורמים נוספים – מה שעשוי להוות עבירות מרמה, גניבה, הפרת אמונים והלבנת הון. כמו כן, ישנו חשד שהחברות לא מסרו לרגולטור את המסמכים שנדרשו להציג כחלק מהפיקוח על פעילותן.


תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אנונימי 20/03/2025 21:15
    הגב לתגובה זו
    ברור שהם רמאים. אבל יש גורם מפקח..
  • 3.
    אנונימי 20/03/2025 19:49
    הגב לתגובה זו
    גנבים שיקבלו את כל המחלות שבעולם.
  • 2.
    אנונימי 20/03/2025 14:25
    הגב לתגובה זו
    מ2019 ועד עכשיו הם לא עשו כלום. להב433 פתחו בחקירה אז רשות ניע התעוררו חד משמעית רשלנות בפיקוח כמו שכתב מגיב 1.
  • 1.
    אנונימי 20/03/2025 14:02
    הגב לתגובה זו
    עכשיו הם חוקרים למה מי שלא פיקחו עליו עבר על החוק הלו אם אתה משאיר פתח לגנב אז הוא מנצל את ההזדמנות מה חשבתם
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים