העלאת שווי השימוש ברכב צמוד תפגע ב-250 אלף שכירים

"העלאת שווי השימוש ברכב צמוד, תוביל לפגיעה בציבור השכירים, המעסיקים ובכלכלה", כך מסרו היום (ג') במסיבת עיתונאים ראשי הארגונים הכלכליים בהשתתפות שרגא ברוש, אוריאל לין, יהודה טלמון וריקי בכר.

ראשי הארגונים הכלכליים קראו לשר האוצר: "לא לפגוע בציבור רחב של כרבע מיליון שכירים שמשתמשים כיום ברכב צמוד, שהם עמוד השדרה והתשתית הכלכלית של המשק הישראלי", והזהירו, כי "הכוונה להעלות את שווי השימוש ברכב צמוד תוביל לפגיעה בציבור השכירים בהטלת נטל מס נוסף שיגרום לפגיעה בשכר או להפסקת השימוש ברכב הצמוד שהינו כלי עבודה בשיעור של עד כ-30%. בנוסף לכך, תגרם גם פגיעה משמעותית בציבור המעסיקים ובתשתית הכלכלית בישראל".

בין ראשי הארגונים הכלכליים במשק שנשאו דברים במסיבת העיתונאים - שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים, עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר בישראל, עו"ד יהודה טלמון, נשיא לה"ב, ריקי בכר, יו"ר ועד עובדי בנק דיסקונט.

לדברי שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים, "רפורמה במס הכנסה" – לא באמצעות העלאת שווי השימוש ברכב צמוד לעובדים. המס על השכירים המקבלים רכב מהמעביד יהיה גבוה במאות אחוזים מההטבות המתוכננות ברפורמה".

לדברי ברוש: "התאחדות התעשיינים מתנגדת לכך שהעלאת שווי שימוש ברכב צמוד לשכירים המקבלים רכב מהמעביד, תממן רפורמה חדשה במס הכנסה". ברוש קורא לאוצר לדחות את תוכניתו להטיל באופן עקיף מס נוסף על המעסיקים,באמצעות העלאת שווי השימוש ברכב צמוד לעובדים. מדיניות שכזו,עומדת בניגוד למדיניות המוצהרת של משרד האוצר של הפחתת מיסים על העבודה".

בדברים שנשא אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר בישראל: "המהלך הינו מהלך שגוי מיסודו. הוא מהווה נסיגה מהרפורמה במס הישיר ויפגע בשכבה רחבה של שכירים שהכנסתם אינה גבוהה, ואשר מקבלים רכב צמוד החיוני לביצוע עבודתם. בנוסף, המהלך יפגע גם במעסיקים המקצים רכבים צמודים לעובדיהם לצורך ביצוע עבודות שוטפות וחיוניות בפעילות העסק, שכן עבודות אלה לא תוכלנה להתבצע ללא הקצאת הרכב. השיטה עצמה פגומה מיסודה. היא מהווה גביית מס על מס וגם קובעת באופן מלאכותי שווי גבוה ולא ריאלי לרכבים צמודים".

לדברי עו"ד יהודה טלמון, נשיא לה"ב ארגון המייצג את מגזר העצמאים והעסקים הקטנים בישראל "העלאת שווי השימוש תיצור פגיעה קשה בשכבה שלמה של עוסקים שלא יוכלו לשאת בנטל המס הנוסף, שהינו כבד ממילא. האופציה של רכישת רכבים אינה ריאלית עבור מרבית העובדים במגזר זה והכבדת נטל המס עלולה להיות הקש שישבור את גב הגמל ויביא לסגירת העסק".

לדברי ריקי בכר, יו"ר ועד עובדי בנק דיסקונט "הנקודה החשובה היא כי החקיקה משנה את ההסכמים הקיבוציים שנחתמו בין ההנהלות והעובדים. אני לא חושב שע"י חקיקה אפשר לבטל הסכמים. אם זה יקרה יהיה סכסוך עבודה כללי בכל המשק. אנחנו כשכירים במשק לא נקבל זאת, ברגע שחותמים הסכמים צריך לכבד אותם".

ריקי הוסיף: "תוספת המס שתוטל על העובדים תגדל באופן משמעותי ותגיע לרמה של כפל המיסוי הנהוג כיום. מדובר בעובדים שאינם ברמות השכר הגבוהות והתוצאה המעשית לכך תהיה הגדלת נטל המס המוטל עליהם, על אף הרפורמה במס הישיר".

בכר אמר ש"סביר להניח שהגילום של המס יבוא לידי ביטוי בקרב שכבת המנהלים הבכירה , בעוד שכ 65% מציבור השכירים בדרגות הביניים ישאו בנטל מס נוסף, עבור שימוש ברכב, המשמש ככלי עבודה לטובת יצור הכנסות עבור המעסיקים".

כאמור הרפורמה בחרה לשנות מרכיב אחד, של שווי השימוש ברכב צמוד מתוך מכלול שלם. צעד זה יוביל לאובדן הכנסות למדינה ממסים בהיקפים של עד כ-2.5 מיליארד שקל לשנה, בכלל זה אובדן הכנסות ממס הכנסה, ביטוח לאומי וביטוח בריאות כתוצאה מכך שהעובדים יוותרו על הרכבים הצמודים וממיסים עקיפים ממכירת רכבים חדשים, החכרתם, הוצאות דלק וכו'.

פגיעתם של המעסיקים צפויה להגרם מאחר שבהעלאת שווי השימוש לוקחים מרכיב אחד בלבד מתוך אג'נדה כלכלית שלמה ופוגעים בה. במרבית המקרים כלי הרכב הוא כלי עבודה בחברות, ולא חלק מתנאי ההעסקה של העובד. רוב כלי הרכב משמשים לאנשי תפעול, סוכני מכירות, רכבי חלוקה וכיו"ב. לפיכך, הרכב הוא גורם יצור כמו כל ציוד אחר המביא הכנסות לחברה, עליהן היא משלמת מס. בהעלאת שווי השימוש פוגעים באותן חברות ומעמיסים עליהן מס נוסף.

כיום יש כ-250 אלף בעלי רכב צמוד, מתוכם 120 אלף רכבים בבעלות חברות ומעסיקים וכ-130 אלף בשיטת תפעול באמצעות חברות ליסינג.