הלכה למעשה: על התעשייה שצפויה לגלגל 333 מיליארד דולר בשנה הבאה

לא שאני מאמין שזה יקרה, אבל אני מקווה שהתקשורת תסיק מסקנות מהכישלון שלה לגבי טראמפ. אני מאוד מרוצה מניצחונו ויותר מכך מניצחון הרפובליקאים בשני הבתים, מאז רייגן זה לא קרה. בהכירי את האיש אני כותב מאז שהצטרף למרוץ שהוא ינצח, ולדעתי יהיה נשיא מצוין. אבל ללא קשר, המהפכה הטכנולוגית רק בתחילתה והיא חזקה מכול פוליטיקאי. לטווח הארוך אין תחליף למניות, השאלה היחידה היא איך בוחרים, לאור התקדמות המהפכה והשינויים שהיא מביאה, במניות "הנכונות"? הרי לכם דוגמה לבעיה הזו.

מדוע קוואלקום (QCOM) רוכשת את NXP Semiconductors (NXPI)? מהפכת הטכנולוגיה מתקדמת באמצעות שילוב בין גאונים טכנולוגיים וניהוליים (לעיתים זה אותו אדם) פורצי דרך ובמסלול של ניסיון וטעיה. זה נכון בכול מגזר תעשייתי, חדש וישן. מתעשיית הרכב והאנרגיה דרך התקשורת, החקלאות והאופנה, ועד לרשתות החברתיות וה-IOT (האינטרנט של כול דבר).

תעשיית המוליכים למחצה היא תעשייה חדשה שיצרה המהפכה ושהפכה במהירות לתעשיית ענק, בדיוק כפי שקרה לתעשיות חדשות אחרות (תחליפי אנרגיה, רכב אקולוגי, טלפוניה חכמה ועוד) שנולדו במהלך ההתקדמות של המהפכה הטכנולוגית. רכישת NXP ההולנדית ע"י קוולקום היא צעד אחד נוסף במסלול ההתקדמות של התעשייה הזו שהחלה להתפתח בשנות החמישים וצדה את עיני המשקיעים רק במחצית השנייה של שנות ה-80 ששמו לב לקצב הצמיחה המהיר שלה. פרשנים החלו לסקר ולפרשן התעשייה הזו במהלך המשבר הגדול של 1987, בעיקר בגלל נפילתה של IBM אבל לא רק. באותה שנה כבר הגיעו מכירות המוליכים למחצה ל-37 מיליארד דולר בארה"ב, אבל המומחים החלו להבין שזו רק התחלה. ואכן, ב-2015 גלגלה התעשייה 317.5 מיליארד כאשר התחזיות הן למחזורים של 327.2 ו-333.7 מיליארד ב-2016 ו-2017 בהתאמה.

תעשיית המוליכים למחצה צמחה מרעיונותיו של מהנדס רדאר בריטי בשם גופרי דומר שטען בשנות ה-50 שאפשר באמצעות מה שהוא כינה "קומפוננטות איכות אלקטרוניים" לשנות את פני התעשייה כולה. מהנדס אלקטרוניקה אמריקאי, ג'ק קילבי שעבד בטקסס אינסטרומנטס (סימול: TXN), הפך את התיאוריות של דומר לריאליות כאשר הציג ב-1958 את המעגל המשולב התעשייתי הראשון (שעליו קיבל פרס נובל ב-2000) ומהנדס אמריקאי אחר, רוברט נויס מ-Fairchild, שיפר את יכולות השילוב של המעגלים כאשר שכנע את התעשייה שמשטח הסיליקון עדיף על משטח הגרמניום שעליו הדביק קילבי את המעגלים וב-1961 חתם חיל האוויר האמריקאי חוזה היסטורי לרכישת מחשבים מבוססי מעגלים. ב-1963 מופיע פיזיקאי בשם פרנק וואנלס, גם הוא עובד Fairchild, ומפתח טכנולוגיה לייצור מעגלים משולבים בשם CMOS שהיא למעשה הבסיס לטכנולוגיית הCMOS העכשווית. ב-1968 מגיע פיזיקאי איטלקי בשם פדריקו פגין שעבד באינטל (סימול: INTC), ומפתח את המעבד המרכזי הראשון שפעל על שבב אחד (ה-CPU- Intel 4004).

• טראמפ נגד וולמארט: "ספגו את עלויות המכסים, אל תעלו מחירים"
• שבבים, מטוסים וטריליוני דולרים: טראמפ הוא איש המכירות הטוב ביותר של אנבידיה ובואינג

ההתפתחות העסקית הגדולה של הנישה, לכיוון הצרכן, החלה רק בשנות השבעים המאוחרות וזה קרה בעקבות ההתפתחויות בעיצוב שבבים (שלחלק לא קטן מתוכה אחראית ישראל). היכולת בתחום העיצוב, שהולכת ומשתפרת כול הזמן, היא ששינתה לחלוטין את עולם הצריכה. כאן נכנסת קוואלקום, שנוסדה ב-1985, לתמונה.

NXP במתכונתה הנוכחית נוצרה רק ב-2006 כאשר קבוצת משקיעים פרטיים רכשו מ-Philips Koninklijke Philips N.V (סימול: PHG) את חטיבת המוליכים למחצה אז בשם Philips Semiconductors. חשוב להבין שתעשיית המוליכים למחצה מתפרשת ורטיקלית ורוחבית ועל מגוון עצום של מוצרים ותהליכים ומספר החברות שפועלות בתחום, בעיקר בגלל מגוון השימושים הרחב, הולך וגדל כך שהחלטות ההשקעה בתחום הולכות ונעשות מורכבות יותר ומסובכות יותר עם כול צעד קדימה שעושה המהפכה הטכנולוגית.

קוואלקום כדוגמה נכללת בתת-נישה של התעשייה שמכונה Communication Equipment וכוללת חברות כמו אלקטל לוסנט (נוקיה), INFN וגם ישראליות כמו ALLT ו- ADUC אבל תמצאו אותה בתת-סקטור נוסף בשם  Semiconductor – Specialized שם היא "מתמודדת" מול חברות כמו NVDA, סולאר סיטי וגם CEVA "שלנו". אינטל וטקסס אינסטרומנטס, שגם הן מתחרות בתחומים שונים בקוואלקום, נכללות בסקטור שנקרא Semiconductor - Broad Line. אם לזה תוסיפו שינויים שעדיין לא מוגדרים שייווצרו בעקבות ההתפתחויות בתחומים כמו המכונית האקולוגית האינטרנט של כול הדברים ואפילו הכניסה של סין והודו לפעילות בתחום אז מי שאומר לכם שהוא יודע לאן פני הדברים תזכירו לו את כול המומחים שידעו שדונלד טראמפ יפסיד בגדול.

• מניית טסלה מתעלמת מהתרסקות המכירות בסין: האם הרובוטקסי יציל את מאסק?
• בנק ישראל יכול להקריס כלכלית את החמאס – התוכנית לביטול שטרות ה-200 בעזה
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

החיבור בין קוואלקום ל-NXP נעשה בדיוק מאותן הסיבות ש-AT&T רכשה את דיירקט TV ואת טיים ורנר, שטסלה רוכשת את סולר סיטי, שבאייר רוכשת את מונסנטו, דל את EMC, סופט בנק את ARM ואת ספרינט ועוד, המהפכה הטכנולוגית, בגלל השינויים בהרגלי הצריכה, "מעודדת" קונסולידציה. חברות הענק מנסות להתמקם במיקום מועדף מול הצרכנים שלהן, להציע להם "חליפה כוללת" בתחומים השונים.

פייסבוק רכשה את ווטסאפ ב-2014 ב"מחיר דמיוני" אז של 19 מיליארד כי הבינו שזה נדבך הכרחי לדרישות החברים ברשת, לכן גם רכשו את אינסטגרם במחיר שלאנליסטים בזמנו נראה מטורף. זוכרים שמיקרוסופט רכשה את סקייפ ב"מחיר משוגע" של 8.4 מיליארד, כעת, במיוחד לאחר רכישת לינקדין, גם מובן מדוע. כול הבלגן הזה, של שינויים מהירים ומורכבות גדלה לצד הסיכונים למשקיע מהתנודות הקיצוניות (שגם אותן ייצרה המהפכה) הוא שנותן דחיפה אדירה לתעשיית הסלים והקרנות, במיוחד אלו שמייצגים חברות מובילות ושמשלמות דיווידנד מהסוג של SPY או QQQ, בעיקר.

מדוע רכישת NXP הייתה מחויבת המציאות לקוולקום וגם נכונה עסקית? קוואלקום מפיקה את הכנסותיה בעיקר מתמלוגים ומעיצוב שבבים לאלחוט (45 ו-30 אחוזים מההכנסות בהתאמה) ובשני התחומים מסתמנת ירידה גם בגלל התחרות וגם בגלל המחיר ואליבא מומחים רבים ההתדרדרות תימשך. החברה לפיכך מנסה, מזה זמן, לאתר תחומי פעילות אחרים שיהפכו למנועי צמיחה מובילים.

הבאנו בעבר דברים שאמר מנכ"ל מייקרוסופט סאטיה נדלה על ההכרח והקושי של חברות מצליחות בבחירת מנועי צמיחה עתידיים. נדלה סיפר שעוד ב-2010 בחרה הנהלת MSFT בפלטפורמת הענן שלה, ה-Azure, כמנוע צמיחה עתידי. "הסכמנו אז (על סמך התחזיות) שהביזנס הזה, שגלגל 5 מיליון, יגדל בעתיד ל 20 מיליארד והחלטנו ללכת על זה. זה מה שחברות מהסוג שלנו חייבות לעשות, להחליט אחרת  נדרדר". זו בדיוק ההחלטה שעשתה קוולקום כאשר החליטה לרכוש את NXP. במיוחד לאור העובדה ש-Avago רכשה את ברודקום (שתיהן מתחרות).

שימו לב שרכישת NXP נעשית כשנה לאחר שזו רכשה את Freescale Semiconductors, מה שהפך אותה לספקית המובילה בעולם של שבבים לתעשיית הרכב. קוולקום לקחה החלטה להיכנס לתעשיית הרכב כשלב ראשון לכניסה מסיבית לתחום ה IOT. רכישת NXP תציב את קוולקום במקום המוביל בעולם בתחום שבבי ומעבדי הרכב עם שליטה בנתח שוק של 14.5%, נתח שגדול ב-45% מהבאה אחריה אינפיניון (סימול: HU).

לפי מחקר שנעשה השנה ע"י marketsandmarkets.com מדובר בתחום שב-2015 גלגל 32.46 מיליארד דולר וב-2022 יגלגל 48.78 מיליארד. ההחלטה של קוולקום לא התבססה על NXP לבדה כגשר למנוע הצמיחה העתידי. קוולקום כבר מובילה בתחום שנקרא טכנולוגיות החיבור האלחוטי לרכב שאינו כלול במספרים הנ"ל, ואם מוסיפים תחום זה לנדוניה שמביאה NXP אז באמת מדובר במנוע צמיחה רציני ביותר. הנהלת קוולקום מאמינה שהצעד הזה יביא לה עלייה של כ-5.5 מיליארד בהכנסות כבר ב-2018 (עלייה של  כ-23% מעל המכירות הצפויות לפני הרכישה).

עם כול זאת המשקיע צריך גם לקחת בחשבון שההחלטה, שבדיוק כמו ההחלטה שלקחה מייקרוסופט בזמנו, מבוססת על תחזיות אופטימיות של המעבר המסיבי לרכבים אקולוגיים וההתפתחויות הטכנולוגיות בעקבות המעבר. במייקרוסופט נראה שההחלטה הצליחה בגדול אבל במקרה של קוולקום קיימת האפשרות שההחלטה היקרה מאוד הזו עלולה להסתיים, מסיבות שונות, במפח נפש. וול סטריט, בינתיים, קבלה ההודעה בחיוב, 6 אנליסטים הוציאו מחקר לאחר ההודעה, 5 מהם עברו להמלצת "קניה" ואחד  נשאר ב"החזק". מאז החלו השמועות, עלתה המניה בכ-27% כאשר חלק מהעלייה קשור בעסקה וחלק, גדול יותר, בהתאוששות המכירות והרווח בעיקר בסין ובתהליך ההבראה של החברה שנראה מצליח.

מי היא קוולקום? החברה נוסדה ב-1985 ע"י ד"ר אירוין ג'ייקובס וששה מחבריו, כולם "גאונים טכנולוגיים" שהחליטו להקים חברה שתשפר את איכות התקשורת ואת זה בדיוק עושה החברה מאז. החברה הצליחה, בעיקר באמצעות הפיתוח, הקידום וההצלחה המסחרית של הסטנדרט התקשורתי CDMA=Code Division Multiple Access (היום היא מובילה את משפחת ה-OFDMA=Orthogonal Frequency Division Multiple Access). מדובר בחברה של פתוח ומסחור של קנין רוחני (התחום בו פועלת חברה כמו CEVA) שבעקבות התקדמות התעשייה נכנסה לתחומים נוספים.

עשר שנים לאחר ייסודה עברה החברה את רף המיליארד דולר מכירות ואת 2000 סיימה עם מכירות של 3.2 מיליארד ורווח נקי של 670.2 מיליון או 85 סנט למניה. שנת 2014 הייתה שנת השיא אותה סיימה עם מכירות של 26.5 מיליארד ורווח נקי של 7.97 מיליארד או 4.65 דולר למניה. בשנתיים מאז (אצלה השנה מסתיימת בסוף ספטמבר) ירדו המכירות והרווחיות (מה שגם פגע במניה שעד 2015 היא מהמניבות ביותר בוול סטריט) ואת 2016 סיימה עם מכירות של 23.6 מיליארד ורווח נקי של 5.71 מיליארד או 3.81 דולר למניה.

הקונצנזוס הנוכחי הוא שאת 2017 (שמסתיימת בסוף ספטמבר 2017) תסיים עם מכירות של 23.85 מיליארד ורווח למניה של 4.74 דולרים. כלומר, החברה חוזרת לצמוח ואכן, במהלך 2016 בצעה החברה מהלך התייעלות מקיף שכלל התעצמות השיווק כך שהמכירות, כולל אלו שבסין נמצאות בעלייה שוב. חשוב לציין שהפחד מההאטה בסין, שפגע במניות כולן, השפיע גם על מניית QCOM אלא שתוצאות 2 הרבעונים האחרונים מצביעות על כך שהחששות היו מוגזמים מאוד. המניה נסחרת במכפיל 2017 של כ-14.3. לנו זה אומר שהציפיות החיוביות מהמיזוג עם NXP (ולמרות העליות במניה לאחרונה) עדיין לא בפנים. החברה משלמת 2.12 דולר למניה כדיווידנד שכרגע מהווה תשואה של 3.12% (החברה החלה לשלם דיווידנד ב-2003 והיא מעלה אותו בכול שנה מאז) בקופת החברה 31 מיליארד דולרים והחוב הכולל כרגע עומד על 11.75 מיליארד % 85 מתוכו לטווח ארוך כך שהרכישה שתעלה כ 39 מיליארד לא מסכנת את החברה. המניה נמצאת בכול הקרנות והסלים הטכנולוגים המובילים כמו XLK, IYW, QQQ וגם במדדים המובילים כמו SPY ואפילו בסלי הדיווידנד כמו HDV.