השבוע הראשון של השנה החדשה היה ככל הנראה הפתיחה הגרועה ביותר בשוקי המניות בעולם בעשרות השנים האחרונות. הסערה פקדה את כל שוקי המניות המרכזיים: מדד ה-S&P500 צנח בתוך 6 ימי מסחר ב-6%; הדאו איבד 6.2%; הנאסד"ק השיל 7.3%; באירופה ירד מדד ה-DAX ב-8.3%, ביפן מדד הניקיי נחלש ב-7% וגם שוק המניות הקטן שלנו (ת"א 100) ירד, אם כי באופן מתון יחסית של 2.3%.

הסערה הגלובלית ה"מושלמת" הזו יוחסה לשני גורמים - המשך הצניחה במחיר הנפט בשיעור של 10%, שמתפרשת כאינדיקציה להאטה כלכלית גלובלית, ובעיקר - לטלטלה בשוק המניות של שנחאי - סין. בשני ימי מסחר מתוך 6 נאלצו מנהלי הבורסה לסיים את המסחר, שכן שוק המניות צנח ביותר מ-7% - מה שחייב, על פי התקנות של אותם ימים, הפסקת מסחר. הפאניקה שאירועים אלה יצרו גרמה לרגולטור הסיני לאפשר פתיחת מסחר ללא הגבלות, ו"ראה זה פלא", הבורסה של שנחאי דווקא עלתה ביום שישי ביותר מ-2%. בסיכום מתחילת השנה ירדה הבורסה של שנחאי ב-10%.

מדוע ירדה הבורסה בסין והציתה גל של ירידות בעולם?

הירידות יוחסו לכך שפגה תקופת "עוצר מכירות" שכפו השלטונות ביולי על בעלי עניין והיה פוטנציאל למכירות של כ-25 מיליארד דולר. נתונים שפורסמו לגבי הכלכלה הסינית הגבירו (לאו דווקא בצדק) את החשש מהאטה כלכלית מתגברת, ואם לא די בכך, היואן פוחת בשיעור של כ-0.6% ביחס לדולר, מה שהצית חששות מפני מלחמת מטבעות חדשה. בכלל, השבוע הזה, נראה כשידור חוזר של אירועי שנחאי ביולי-אוגוסט 2015.

במאמר שפרסמתי ביולי 2011 כתבתי: "אז, מדוע בכל זאת נראה לי שמשבר בסין הוא רק שאלה של זמן. כמה זמן - אינני יודע. מה שברור הוא שכשזה יקרה, הדי המשבר יורגשו היטב בכל בורסות העולם". ואכן, מה שקרה ביולי-אוגוסט 2015 ובשבוע שעבר, נראה אולי קשור לבורסת שנחאי, אבל בפועל לא קשור ישירות ובאופן מכריע אליה, אלא קשור בטבורו למה שמתרחש במשק הסיני, או אף יותר נכון לומר - החששות מפני מה שעתיד להתרחש במשק הזה.

• סין מזהירה את אזרחיה: הימנעו מנסיעות ליפן על רקע מתיחות סביב טייוואן
• טראמפ משגר מסר לסין אך משאיר את טייוואן בערפל אסטרטגי
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אז, מהן הבעיות של הבורסה הסינית ומהן הבעיות של המשק הסיני וכיצד הן קשורות אלה באלה?

ברמת הבורסה הסינית, כדאי לציין שמה שמאפיין אותה מאז ומתמיד זו רמת תנודתיות גבוהה עד כדי אווירה של קזינו, שנקבעת על ידי המוני משקיעים קטנים. במונחים של שווי שוק הבורסה, הסינים משקלם אמנם קטן, אבל חלקם במסחר היומי מגיע ל-80%. רבים מהם, לא רק שהשקיעו את כל הונם במניות, אלא עשו זאת בגל האופוריה שפקד את השוק מאמצע 2014 עד אמצע 2015, לא מעט בעידוד השלטונות. בנוסף, הם נטלו אשראי והכל במגמה להתעשר ומהר.

אבל, כפי שקורה מפעם לפעם, כאשר משאלות הלב גוברות על התנהלות רציונלית, המשקיעים משלמים את המחיר. מבחינה זו התנהגות הבורסה על משקיעיה מזכירה מאוד את התנהגות הבורסה בת"א לפני כ-30 שנים, בשנות ה-80 של המאה הקודמת. אבל, הבעיה איננה רק התנהגות המשקיעים. הבעיה היותר גדולה קשורה להתנהגות הרגולטורים הסינים.

ביולי-אוגוסט 2015, הרגולטור הסיני התנהל באופן שנתפש כהזוי על ידי כל משקיע מערבי - איסור על מכירה בשורט, איסור על בעלי עניין מהותיים למכור מניות במשך חצי שנה, "עידוד" חברות ממשלתיות לרכוש מניות ועצירת עיתונאים באשמה שהם מלבים את המפולת. וגם אז הופסק המסחר בבורסה. חלק מההתנהגויות האלה חזרו על עצמן בשבוע החולף. במדינה בה חלק לא קטן מההתנהלות הכלכלית נקבע על ידי הוראות שניתנות מלמעלה, קשה מאוד לרגולטורים להיגמל מן הצורך בשליטה. ההחלטה הנבונה ביותר שקיבל הפעם הרגולטור הסיני, בכל זאת, הייתה לאפשר בסוף השבוע תנודה בלתי מוגבלת במקום לגרום פעם נוספת להפסקת מסחר.

• ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
• לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה

אבל, זו לא הייתה רק הבורסה של שנחאי והרגולטור המופקד עליה

גם הרגולטור המופקד על מדיניות המט"ח, "לא היה בשיאו" בשבוע הקודם. הבנק המרכזי של סין - People Bank Of China = PBOC - קבע פיחות של היואן בשיעור יומי חריג יחסית של 0.6%, באופן שהביא את הפיחות המצטבר של היואן ביחס לדולר בחודשים האחרונים לכ-6%. על פניו, יש לסין את כל העניין לייצר פיחות, שכן זה מוריד לחץ מהיצואנים הסינים ומגביר את הכושר התחרותי שלהם. כמו כן, פיחות מרחיק את סכנת הדיפלציה שעלולה לפגוע בצריכה הפרטית אותה מבקשת סין לעודד.

אבל, מה שטוב לסינים, רע לאחרים והמהלך של פיחות הצית חששות של מלחמת מטבעות חדשה. עם זאת, מוכרחים לומר, שהתמונה הרבה יותר מורכבת. פיחות היואן יכול לפעול גם כבומרנג, שכן הסקטור העסקי בסין (יותר הממשלתי מאשר הפרטי) הגדיל מאוד את מצבת החובות שלו, וחלק מזה - חובות צמודי דולר ופיחות היואן - פוגע בו. יתרה מזו, פיחות מהיר של היואן עלול לייצר לחץ, שלא לומר פאניקה של בריחת השקעות מסין ו/או הימנעות מהשקעות חדשות, וזה, מן הסתם, לא משהו שמשק בהאטה צריך.

ואכן, על פי מקורות בסין, הרגולטור במדינה נתן הנחיה לבנקים המסחריים להגביל את רכישת הדולרים, והוא עצמו מכר דולרים כדי להאט את הפיחות, מה שמתבטא לאחרונה בירידה ברמת רזרבות המט"ח שלו. החשש, שאם הפיחות יואץ זה עלול לגרום לתגובת שרשרת שתכלה את הרזרבות ותסכן את היציבות הפיננסית שלו. בהקשר זה של פיחות, ראוי להזכיר כי סין אימצה לאחרונה את שיטת סל המטבעות (בדומה לישראל), שבה דווקא האירו הוא המטבע עם המשקל הגבוה ביותר, ופיחותו בהשוואה לדולר מצריך באופן כמעט אוטומטי פיחות של היואן ביחס לדולר.

אז, מה בכל זאת, הבעיה של השווקים עם פיחות היואן? הבעיה היא כפולה.

• פעם אחת:

להערכת כלכלנים, על בסיס פרמטרים כלכליים, היואן בכלל צריך להתחזק, ובעשרות אחוזים, ולא להיחלש, אבל זה דבר שהמשטר הסיני לא יכול להרשות לעצמו בתנאי ההאטה של המשק הסיני. גם כך, המשק הסיני מאבד את מעמד הבכורה שהיה לו כ"סדנת הייצור" של העולם לטובת מדינות שכנות כמו וייטנאם, לאוס ואחרות. התחזקות היואן פירושה התדרדרות נוספת ואי שקט גובר בציבור הסיני.

• פעם שנייה:

הרגולטור הסיני יצר מסך של ערפל מאחורי כוונותיו בהקשר של שער החליפין ומשתמש בכפל לשון ובמסרים סותרים, כאשר אחרי הפיחות הודיע שהוא פועל לייצוב שער החליפין, לאחר שמכר סכום ניכר של דולרים כדי להחליש את היואן. כך זה הופך גם לבעיה של תקשורת בין הרגולטור הסיני למשקיעים הזרים, ובמדינה שלא מצטיינת בשקיפות, וזה נאמר באנדרסטייטמנט גדול - זו בעיה.

בנקים מרכזיים בעולם נוהגים לתקשר עם השווקים כדי שלא ליצור הפתעות שיביאו לזעזועים. המסורת הזו, לצערנו, עדיין לא הגיעה לסין וזהו מאפיין גם של שאר הרגולטורים בסין, לרבות הרגולטור האחראי על הבורסה הסינית.

האיתות שמתקבל: חוסר השקיפות של הרגולטורים הסינים ואופן הטיפול שלהם, עד כה, במצבים משבריים, מעלה את החששות של המשקיעים לגבי אופן הטיפול במשברים שאינם בורסאיים או מט"חיים, אלא במשבר משקי. הקשר בין משבר בורסאי למשבר משקי לא עובר במקרה זה דרך הפסדי הציבור וירידה בצריכה, אלא דרך היותה של הבורסה הסינית גורם שמאותת על כך שמשהו חורק בכלכלה הסינית.

על הכלכלה הסינית ועד כמה היא מסכנת את הכלכלה העולמית ואת השווקים הפיננסיים העולמיים במאמר הבא שיפורסם ביום שלישי.

מדד שנחאי בשנתיים האחרונות (גרף שבועי):

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.