פונקצית הביקוש מציגה את הכמות שהצרכנים מעוניינים לרכוש ממוצר מסוים עבור כל רמת מחיר. עקומת הביקוש, שהיא הביטוי הגרפי של פונקציה זו יורדת בדרך כלל משמאל לימין. להלן עקומת ביקוש לדוגמא: P - מחיר Q - כמות מבוקשת ההסבר לצורתה של פונקציית הביקוש הוא די אינטואיטיבי, ככל שמחירו של מוצר מסוים נמוך יותר, כך הצרכן ירצה לרכוש יותר יחידות ואף יימצאו יותר צרכנים אשר ירצו לרכוש אותו. לדוגמא, אם יוזל מחיר החשמל - תעלה הצריכה שלו. אם נתבונן על עקומת הביקוש למניות, אג"ח, סחורות וכד', נגלה תמונה הפוכה - ככל שמחירי המניות ואיגרות החוב יקרים יותר, כך גדל הביקוש אליהן. באתר הרשות לניירות ערך, מתפרסמים שווי נכסי קרנות הנאמנות והתפלגותן לפי סוגי נכסים. שווי הנכסים המושקעים בקרנות נאמנות מנייתיות גדל מתחילת השנה בכ-6.5 מיליארד ש', קרנות אג"ח חברות והמרה צמחו מתחילת השנה בכ-11 מיליארד ש' ואילו שווי הנכסים בקרנות אג"ח כללי צמח בכ-23.5 מיליארד ש', כאשר רוב הגידול נרשם בחודשים האחרונים. לגידול בביקוש למניות ואג"ח חברות בחודשים האחרונים יש הסברים די הגיוניים כמו הריבית הנמוכה, הירידה ברמת הסיכון הביטחוני, התייצבות המצב באירופה וכדומה. עדיין אין להתעלם מהעובדה שהצרכנים מוכנים לרכוש מניות ואג"ח במחירים יותר ויותר יקרים כאשר לכל מי שמצוי בנושא ברור כי פוטנציאל הרווח הולך ויורד ככל שהמחירים גבוהים יותר. אמנם באופן תיאורטי, מניות יכולות לעלות ללא סוף, אך באופן מעשי בוודאי שאין הדבר כך. לא כל שכן באג"ח, שם תשואות העבר מפחיתות בהגדרה את התשואות שניתן לקבל בעתיד. חשוב לציין, אינני טוען שהמחירים יקרים מדי, אלא רק שהם יותר יקרים מבעבר ופוטנציאל הרווח כיום הינו נמוך יותר. מדוע אם כן הביקוש למניות ואג"ח עולה ככל שמחירן גבוה יותר בניגוד לכל היגיון כלכלי? הסיבות לכך הן בעיקר פסיכולוגיות וספקולטיביות. העליות המתמשכות גורמות לעוד ועוד אנשים להשקיע ולהגדיל את רמת הסיכון. המחשבה שמה שהיה הוא שיהיה - שאין אלטרנטיבות - שאם הריבית כה נמוכה כל אג"ח שנותנת יותר זה טוב, שהמניות יעלו עוד ועוד כי אין היכן להשקיע את הכסף - כל אלה נימוקים הגיוניים המשכנעים עוד ועוד אנשים להגדיל את רמת הסיכון שלהם. השיווק האגרסיבי של קרנות הנאמנות, תוך הדגשת תשואות העבר, תורם אף הוא את חלקו ומוסיף שמן למדורה. אומר לעצמו פלוני "אם אני רואה פרסומת לקרן שעשתה 20% בשנתיים האחרונות, והיועץ בסניף הבנק ממליץ לרכוש אותה, למה שלא אעשה זאת?" זוהי כמובן שטות גמורה. תשואות העבר אינן מבטיחות שום דבר, במיוחד כאשר מדובר על קרנות נאמנות. טוב יעשו המשקיעים אם יחזרו לעקרונות הבסיסיים של הכלכלה - לכל מוצר ישנו מחיר סביר והגיוני, כך גם לגבי מחירי ני"ע, כגון מניות ואיגרות חוב. שווי של חברה (ממנו נגזר מחיר המניה) לא יכול להיות מנותק מהמציאות. הוא לא יכול להיות גדול מסך נכסי החברה בתוספת רווחיה העתידיים. כך גם מחיר איגרת חוב - הוא צריך לשקף תשואה שתתאם את רמת הסיכון של החברה. במצב הנוכחי בו אנו נמצאים - לאחר עלייה מתמשכת בשוקי המניות ואיגרות החוב - כדאי למשקיעים לבחון את רמת הסיכון בתיק ההשקעות שלהם - האם היא תואמת את צרכיהם והעדפותיהם. במידת הצורך יש לערוך שינויים בתיק ההשקעות. משקיעים שהגדילו לאחרונה את רמת הסיכון בתיק ההשקעות שלהם מעבר לזו המתאימה להם, יגלו שהם הגיעו למסיבה רק בכדי לכבות את האור, כשהמנגינה תיפסק. ***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.