הפרסטרויקה של אובמה לקפיטליזם החזירי: השינוי שעובר בימים אלו הקפיטליזים האמריקאי בניצוחו של הנשיא ברק אובמה מזכיר לרבים את הפרסטרויקה שעשה בזמנו גורבצ'וב למודל הכלכלי הקומוניסטי. העובדה שמשנת 1967 ועד שנת 2007 הגדילו 5% של בעלי ההכנסות הגבוהות ביותר בארה"ב את היקף הכנסותיהם ב-30% מהיקף ההכנסות הכולל של העם האמריקאי ועל חשבון כל היתר היא שהובילה את העם האמריקאי לבחור לאחר שנים רבות נשיא מכהן לתקופת נשיאות נוספת חרף שעור אבטלה של 7.8%.

"התודה" של בעלי ההכנסות הגבוהות באמריקה, בנקאים, ברוקרים, יזמי נדל"ן ואחרים לטיפוח הקפיטליזם הצרוף על ידי האומה האמריקאית ולשיפור מצבם של בעלי ההכנסות הגבוהות היתה משבר הסאבפריים ב-2007 תוך גרירת השלטון הפדראלי להשקעה של טריליוני דולרים בשוק האמריקאי, אשר נמשכת עד היום, כדי להציל את הכלכלה האמריקאית מפשיטת רגל.

הנשיא אובמה אשר הבין היטב מדוע בחר בו העם האמריקאי לכהונה נוספת, היה רחוק מאוד מלהכנע לרוב הרפובליקאי בקונגרס בדיוני ה"מצוק הפיסקלי" ובעימותים בנושא העברת נטל המס אל בעלי ההכנסות הגבוהות.

רפורמת הבריאות, המסוי הפרוגרסיבי, והורדת האבטלה הוצבו על ידי אובמה כיעדים כלכליים מרכזיים. מסוי של בעלי ההכנסות הנמוכות וקיצוצים חריפים בתקציב השנתי אותם דרשו הרפובליקאים נתקלו בהתנגדות עזה של הנשיא והבהירו לכל כי המודל הקפיטליסטי החזירי באמריקה עובר בימים אלו "תספורת", במונחי שוק ההון הישראלי של התקופה האחרונה.

התוצאה, לדעתנו הצנועה, של מדיניות זו הינה עידוד השווקים וצמיחת השוק האמריקאי, שכן כאשר מצבו הכלכלי של מעמד הביניים משתפר, הכסף מופנה לצריכה, לבריאות לחינוך והכלכלה צומחת.כאשר מצבם של בעלי ההכנסות הגבוהות משתפר הכסף מופנה לחסכון.

לפיד ואריאל שכחו את מצע הבחירות שלהם:

שלא כמו הנשיא האמריקאי אשר ידע לאיזו מטרה נבחר ופעל בהתאם הרי שנוכח הצהרת הכוונות של שר האוצר החדש והצהרת הכוונות של שר השכון החדש אשר ניתנו עם כניסתם לתפקיד עושה רושם כי מה שהיה הוא שיהיה.

לפיד כבר הודיע על כוונתו לביצוע קיצוצי שכר במגזר הציבורי כאשר ברור מי יהיו אלו אשר ישלמו את המחיר על כך, ועל כוונה להעלות את המסים העקיפים (מע"מ ,דלק,מיסי קנייה וכו') כאשר גם כאן ברור לכל שמעמד הביניים יהיה הנפגע הגדול ביותר כתוצאה מכך.

אם הצהרת כוונות זו תצא אל הפועל כי אז ימשך ניהולה של הכלכלה הישנה והרעה אשר הובילה את הטייקונים והתאגידים הגדולים במשק הישראלי לערוך "תספורות" לרוב הדומם, אשר מימן באמצעות קרנות הפנסיה שלו את הפסדי העתק של התאגידים הגדולים במשק.

שר השכון החדש, אורי אריאל, גם הוא בסגנון מנותק אשר מזכיר את המלכה מרי אנטואנט שאמרה נוכח ההמון הזועם שזעק ללחם "אם אין לחם שיוכלו עוגות", הכריז עם כניסתו לתפקיד "אם אין לכם כסף אל תגורו בין חדרה לגדרה". ואם למישהו עוד נותר ספק לגבי כוונת הדברים הוסיף השר כי מחירי הדירות ימשיכו לעלות השנה, מבלי כנראה להבין שמשמעות הצהרה זו הינה לשפוך שמן למדורה המלבה ומאמירה את מחירי הדירות ואת הביקוש להן לגבהים לא ריאלים המסכנים את יציבות הכלכלה הישראלית.

שרי האוצר והשכון, עושה רושם, שכחו מהר מאוד כי עפ"י נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שווי דירה ממוצעת במדינת ישראל בתחילת שנת 2013 הינו: 315,000 דולר, עובדה שמותירה את בני הדור הצעיר של מעמד הביניים ללא פתרון דיור ההולם חברה מודרנית ומתוקנת.

במשך ארבע שנים חזרה הממשלה הקודמת על המנטרה כי הגדלת היצע הדירות תוריד את מחירי הדירות, טענה שהתבררה כלא תואמת את המציאות שכן בשנת 2008 עם שיווק קרקעות ע"י המינהל בהיקף של 15,000 יחידות דיור עלו מחירי הדירות ב-7.6% ואילו בשנת 2010 עם שיווק קרקעות בהיקף של 25,000 יחידות דיור, עלו מחירי הדירות ב-13.1%.שלא לדבר על שנת 2012שהיקף שיווק הקרקעות בה הגיע למספר שיא של-38,000 יחידות דיור, ועם כמות של 20,000 דירות גמורות שלא נמכרו, אך למרות זאת מחירי הדירות המשיכו ועלו בה ב-8%.

כאשר הדירות בישראל הינן אפיק השקעה סולידי הנושא תשואה פטורה ממס, כי אז אין להתפלא שהן נרכשות ע"י ציבור בעלי היכולת אשר משכיר אותן לחסרי היכולת במחירי שכירות שהולכים ומאמירים וגורמים בכך להמשך עליית מחירי הדירות לשעורים לא ריאלים המסכנים את יציבות הכלכלה הישראלית.

הציבור בישראל ציפה מנבחריו החדשים להידרש מיידית לפתרון מצוקת הדיור ויוקר המחייה בישראל, ופתרונות לא חסרים, ולא שיפנו אליו בבקשת עזרה להצלת הכלכלה הישראלית ע"י הכבדת נטל המסים על כתפיו הצרות של מעמד הביניים.

מאת: עו"ד דוד לוי הינו הבעלים והמנהל של משרד עורכי הדין דוד לוי.

*הפרשנות המצויה בטור הדעה שלעיל אינה בבחינת קריאת העתיד, אלא תחזית המבוססת על פרמטרים כלכליים הקיימים נכון למועד כתיבת הדברים, ועל היקשים לוגים. ככל שהפרמטרים הכלכליים בשוק ישתנו בעתיד ממילא תשתנה התחזית שלעיל. זאת ועוד, התחזית שלעיל אינה בהכרח משקפת את המצב הרצוי לדעתו של הכותב, אלא משקפת את המצב המצוי הנובע מתהליכים כלכליים הקיימים בשוק עפ"י הערכתו של הכותב, אלא אם נאמר אחרת.