האג"חים של פישמן בתשואה של 10% ואף יותר - שווה קניה?

רו"ח רון אלקון ורו"ח ערן קלינסקי, אנליסטים בבית ההשקעות אפסילון, דנים וסוקרים את כדאיות ההשקעה בכלכלית ירושלים לאור מצבה הנוכחי וחובותיה לציבור

אחת הבדיחות הותיקות על נשים ממדינה כלשהי באירופה היא ש"הן חולות, חולות, חולות, אלמנות...". מעניין לעניין באותו עניין, אחת החברות שמככבת לאחרונה בכותרות, כולל בעל שליטה שחזר מן המתים בריא ושלם הישר אל סיפון אוניית תענוגות, היא כלכלית ירושלים.

כלכלית היא חברה יוצאת דופן, היות והיא מהווה שילוב של חברת נדל"ן מניב עצמאית לחברת החזקות. בבעלות החברה בסולו נכסי נדל"ן להשקעה בשווי כ-7 מיליארד ש', בעוד חברות הבת שלה (אשר מדווחות בנפרד לבורסה כי יש להן ני"ע סחירים) מחזיקות בנדל"ן בשווי של כ-14 מיליארד ש'.

כלכלית אמנם שולטת בחברות אלו, אולם הן מהוות ישיות כלכליות ומשפטיות נפרדות, אשר כלכלית לא ערבה לחוב שלהן (בהיקף כ-12.5 מיליארד ש'), הן אחראיות לשרת אותו בעצמן. מנגד, כלכלית אינה יכולה למשוך מהן כספים ללא הגבלה, אלא רק דיבידנדים. זאת בהתאם לאמות המידה הפיננסיות שלהן.

לפיכך, המאזן המאוחד של החברה, אשר מצביע על חוב בהיקף של מעל 20 מיליארד ש', אינו משקף במדויק את מצבה הפיננסי של כלכלית ירושלים עצמה, מפני שהוא כולל את הנכסים וההתחייבויות השייכים לחברות המוחזקות הסחירות, לכן נבדוק מה יש במאזן החברה ברמת הסולו:

- נכסי נדל"ן להשקעה בהיקף של כ-7 מיליארד ש'. כ-26% מהנכסים נמצאים בישראל בעוד כ-74% מנכסי הנדל"ן של החברה מצויים בחו"ל (38% בצרפת, 16% בקנדה, 12% בשווייץ, 6% בגרמניה ו-2% בפולין). נכסים אלו הניבו בשנת 2011 הכנסה של כ-688 מיליון ש' ו-NOI של כ-460 מיליון ש'.

פורטפוליו הנכסים המהותי בצרפת, שנרכש מעט לפני המשבר העולמי ב-2008, הוא אחת מנקודות החולשה העיקריות של החברה. למרות שחלק ניכר מהנכסים שם מושכר בחוזה רב שנתי לקונצרן נשק גדול ויציב, עליית שיעורי ההיוון בצרפת יחד עם ירידה בשיעורי התפוסה בחלק מהנכסים הביאו מאז הרכישה למחיקות בהיקף של כ-800 מיליון ש'.

- החזקה בחברות נדל"ן סחירות:

+ החזקה של כ-82% ממניות מבני תעשיה. מבני תעשיה נסחרת לפי שווי של כ-1.34 מיליארד ש', המשקף מכפיל 0.61 על ההון העצמי שלה. החברה חילקה בשנים האחרונות דיבידנד של כ-120 מיליון ש' בשנה.

+ החזקה של 100% ממניות דרבן, העוסקת גם היא בתחום הנדל"ן המניב בישראל ובחו"ל. מניות החברה נמחקו מהמסחר בבורסה בשנה שעברה, אולם אגרות חוב שלה נותרו סחירות. הונה העצמי נאמד בכ-1.3 מיליארד ש' והיא מחלקת דיבידנד של כ-50 מיליון ש' בשנה.

+ החזקה ישירה של כ-30% ממניות מירלנד, המרכזת את פעילות הנדל"ן של הקבוצה ברוסיה. הונה העצמי הוא כ-1.4 מיליארד ש' והיא נסחרת בבורסת AIM בלונדון על כמחצית מהונה העצמי.

אם נסכם את שווי ההחזקות בחברות הנדל"ן, ונניח שדרבן שווה כ-70% מהונה העצמי, הרי ששוויין הנוכחי הוא כ-2 מיליארד ש' (עמוק מתחת להון העצמי שלהן) והן מזרימות דיבידנד שנתי נטו של כ-150 מיליון ש'.

- מזומנים, השקעות ופקדונות בהיקף של כ-1.3 מיליארד ש'.

- מנגד, לכלכלית חוב של כ-8.5 מיליארד ש', שמתחלק בין אגרות חוב בהיקף של כ-2.6 מיליארד ש' ובנקים בהיקף של כ-5.9 מיליארד ש', אשר למעלה ממחציתו הוא חוב NON RECOURSE לבנקים בחו"ל.

בעוד המאזן המאוחד מצביע על מינוף של כ-75%, הרי שהמינוף של כלכלית ירושלים על בסיס סולו מורחב (כלומר נמחק מהמאזן את נכסי והתחייבויות חברות הבת ונתחשב בשווי המניות שלהן לפי מכפילי הון נמוכים של 0.5 עד 0.7) נמוך יותר מהנתונים של הדוחות המאוחדים, כאשר יחס חוב נטו ל-CAP נטו עומד על כ-69% - עדיין גבוה מהממוצע בסקטור שעומד על 60% - 65%, אולם פחות נורא מהרושם הראשוני. בנוסף, גם אם ההון העצמי אינו 3 מיליארד ש', כפי שרשום בדוחות, הנכסים עדיין שווים יותר מהחוב.

מצב תזרימי

אחרי שהשתעשענו בחישוב המינוף, חשוב לא פחות לבדוק את תזרים המזומנים:

- ריבית - כלכלית מייצרת גם בהנחות שמרניות למדי, תזרים שנתי מהנכסים בהיקף של כ-415 מיליון ש', במקביל לדיבידנד שנתי צפוי מדרבן וממבני תעשיה בהיקף של 70-100 מיליון ש'. כמו כן, מדי שנה משתחררים פקדונות שהפקידה בבנקים בהיקף של כ-150 מיליון ש'.

הוצאות הריבית נטו עומדות על כ-374 מיליון ש' בשנה, כלומר יחס כיסוי של התזרים השוטף ביחס לריבית עומד על כ-1.1 ללא דיבידנדים וללא הפקדונות, 1.5 ללא דיבידנדים ועם פקדונות וכ-1.8 בהתחשב בפקדונות ודיבידנדים.

- קרן - בשנתיים הקרובות עומדים לפרעון אגרות חוב בהיקף של כ-1 מיליארד ש' וחוב בנקאי בהיקף של כ-2 מיליארד ש'. סביר כי רוב החוב הבנקאי בישראל ובאירופה, אשר מגובה בשעבוד ראשון מול נכסי הנדל"ן, יגולגל קדימה. אולם בחלק מהמקרים החברה תאלץ להגדיל את יחס ה-LTV, כלומר תפרע חלק מהחוב והיתרה תיפרס קדימה. סביר שהחברה לא תאלץ לפרוע חוב בסך 3 מיליארד ש', אלא תצליח לגלגל לפחות 2 מיליארד ש' מהחוב לבנקים ולאג"ח.

מעבר למזומנים בהיקף של כ-200 מיליון ש', לחברה מסגרות אשראי לא מנוצלות ע"ס כ-290 מיליון ש' (כנגד נכסים שכבר שועבדו לבנקים) ונכסים הבלתי משועבדים שווים כ-2 מיליארד ש' (כולל מניות דרבן שלא שועבדו לטובת סדרה י') - בהנחה של מימוש מהיר או קבלת מימון לפי LTV של 66% ניתן לקבל עליהם כ-1.3 מיליארד ש'.

- יש לציין כי לאחר תאריך המאזן מעבר למימושי נכסים בחברות הבת, כלכלית השלימה מימוש נכס בשוויץ תמורת כ-110 מיליון ש' ומכרה את הפעילות הסולרית שלה תמורת 74 מיליון ש', וחלקה בנכס בקנדה תמורת תמורת כ-42 מיליון ש'. כמו כן, בחודש מאי החברה הנפיקה את סדרה י' שהכניסה לקופתה כ-118 מיליון ש', ובמקביל מכרה בחזרה לשוק אגרות חוב ארוכות (שרכשה בעבר) תמורת כ-50 מיליון ש' נוספים.

הסיבות להשקיע והסיבות שלא

למה לא?

- החברה מדווחת כי על רקע הגבלת בנק ישראל על מתן אשראי בנקאי לנדל"ן, הבנקים בישראל מקשים מאד על השגת מימון חדש והיא נאלצת לפנות לקבלת אשראי חוץ בנקאי או הנפקת אג"ח עם שעבודים (צעד שממנו החברה נמנעה עד כה).

- החברה חייבת לממש נכסים בתקופה שאינה אופטימאלית על רקע מחנק אשראי.

- חשיפה מהותית לאירופה. החברה סובלת מכך בשתי צורות. דוחות החברה חושפים הרעה באחוזי התפוסה של נכסי החברה בצרפת וגרמניה, כאשר במקביל החברה מדווחת כי הבנקים באירופה, שסובלים ממחסור חמור בהון עצמי, דורשים גם הם הגדלת בטחונות וירידה ב-LTV בעת שהיא באה לגלגל הלוואות.

למה כן?

- החברה וחברות הבת שלה מודעות למצב והן נמצאת בתהליך של מימוש נכסים.

- יחסי הכיסוי נותרו סבירים, כאשר התזרים התפעולי יחד עם הדיבידנדים הצפויים מחברות הבת עדיין משאיר מרווח בטחון ביחס תשלומי הריבית השוטפים.

- החברה עומדת כנראה להתמזג בעסקת החלפת מניות עם מבני תעשייה (בדומה לעסקת דרבן), מיזוג שישפר את המבנה הפיננסי, יחזק את מבנה ההון ויגדיל את סך הנכסים הלא משועבדים בכ-240 מיליון ש' נוספים.

- הרוב המכריע של נכסי החברה כבר מניבים הכנסות ולא דורשים השקעות הוניות נוספות.

במה תלוי ההחזר?

מימושים מוצלחים של נכסים בישראל ובאירופה, הקלה במגבלות האשראי של בנקים בישראל ובחו"ל ושיפור בכלכלה האירופית.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    אורי 09/07/2012 07:18
    הגב לתגובה זו
    מנפיקים אגח חדש בשביל לשלם את האגח הקודם.. משחקי פירמידה. שומר נפשו ירחק.
  • 7.
    איציק 09/07/2012 00:05
    הגב לתגובה זו
    כולל מבני תעשיה ודרבן,יודעים מה הם עושים שם .
  • 6.
    tiberiu 08/07/2012 20:09
    הגב לתגובה זו
    מה הסיכוי,לדעתכם,שהעסקה תצא לפועל?
  • 5.
    אגחיסט 08/07/2012 19:21
    הגב לתגובה זו
    נותן תמונה טובה להבנת המצב בחברה
  • 4.
    הנתון המרכזי פוספס - אליעזר פישמן הוא מנטש ושייך לדור (ל"ת)
    אחר 08/07/2012 16:50
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ד 08/07/2012 15:12
    הגב לתגובה זו
    למה שעבוד לאג"ח מוריד את הערך ?
  • יהויכין 08/07/2012 16:59
    הגב לתגובה זו
    שיעבוד ספציפי של בטוחות לאג"ח מ ע ל ה את ערכן, אך מוריד את ערך החברה עצמה ויתר האג"חים שלה משום שנותרים להם פחות בטחונות
  • 2.
    zivok1 08/07/2012 12:01
    הגב לתגובה זו
    ניתוחים מענינים
  • 1.
    מעניין (ל"ת)
    עודד 08/07/2012 11:00
    הגב לתגובה זו
מגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexelsמגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexels

הטכנולוגיה הסודית שמאחורי כל המראה ונחיתה

מערכות מכ"ם, לוויינים ורכיבים מבוססי בינה מלאכותית הם בין האמצעים הנסתרים שפועלים ללא לאות כדי שהטיסה תעבור חלק ונגיע בשלום ליעדנו



עופר הבר |
נושאים בכתבה טיסה לוויינים

אני נרגש לקראת הטיסה למשחק הכדורגל באצטדיון סאן סירו שבמילאנו באיטליה. אני מתיישב בכיסא המטוס, מהדק חגורה, ולמעט אי אילו טלטולים קלים, כמעט ואינני חושב על המורכבות העצומה המאפשרת למאות טונות של מתכת לדאות באוויר ולהמריא ולנחות בבטחה אלפי פעמים ביום.

בעידן שבו טיסה היא עניין שבשגרה עבור מיליוני אנשים מדי יום, אנו נוטים להתייחס למטוסים כאל כלי תחבורה מובנים מאליהם. אלא שמאחורי כל המראה ונחיתה מוצלחת עומד עולם שלם של טכנולוגיה מתקדמת, מערכות מתוחכמות וצוותים מיומנים שהציבור הרחב כמעט ואינו מודע אליהם. זהו סיפורם של העיניים הבלתי נראות, האוזניים הנסתרות והמוחות האלקטרוניים שדואגים שנגיע ליעדנו בשלום.

המוח שעל הקרקע: פיקוח טיסה ובקרת תנועה אווירית

הכוח המניע הראשון שאינו נראה לנוסע הממוצע הוא מערכת בקרת התנועה האווירית ATC - Air Traffic Control. לפני שהמטוס בכלל מתחיל לנוע על המסלול, הוא כבר נמצא בפיקוח הדוק. פקחי הטיסה הם שומרי הסף של השמיים, האחראים על תזמון, ניווט והפרדה בין כלי טיס באוויר ועל הקרקע. הם יושבים במגדלי הפיקוח או במרכזי הבקרה האזוריים, מוקפים במסכי מכ"ם המציגים את תמונת המצב האווירית בזמן אמת. כל נקודה על המסך מייצגת מטוס, וכל תנועה מחושבת מראש כדי למנוע התנגשויות ולייעל את זרימת התנועה.

תארו לעצמכם עשרות מטוסים הממתינים להמראה או לנחיתה בשדה תעופה בינלאומי עמוס. פקחי הטיסה מתאמים את ההמראות והנחיתות תוך הקפדה על מרווחי בטיחות, ומשדרים הנחיות ברורות לטייסים לגבי מהירות, גובה, כיוון ומסלול. טכנולוגיית מכ"ם דו-שימושית, הכוללת מכ"ם ראשי ומכ"ם משני, מאפשרת לפקחים לא רק לזהות את מיקום המטוס אלא גם לקבל נתונים חיוניים כמו גובה, מהירות ומספר טיסה - מידע המשודר באופן אקטיבי מתוך המטוס. מערכות אלו הן העיניים של הפקח, והן אבן יסוד בבטיחות הטיסה כדי שנוכל להגיע בשלום ליעדנו.

הניווט הבלתי נראה: מגדלורים אלקטרוניים ולוויינים

בעבר, טייסים הסתמכו על מגדלורים קרקעיים וניווט אסטרונומי. כיום, הניווט מתבצע באמצעות שילוב מתוחכם של טכנולוגיות קרקעיות ולווייניות. תחנות אלה הן סוג של "מגדלורים אלקטרוניים" המשדרים אותות רדיו מהקרקע, ומאפשרים למטוסים לקבוע את כיוונם ומרחקם מנקודה ספציפית. הכוכב הראשי של הניווט המודרני הוא כמובן ה-GPS) Global Positioning System) ומערכות ניווט לווייניות מקבילות כמו GLONASS הרוסית ו-Galileo האירופאית. מערכות אלו מספקות נתוני מיקום מדויקים ברמה חסרת תקדים, ומאפשרות לטייסים לנווט במסלולים מוגדרים בדיוק רב, גם במזג אוויר קשה. מטוסים חדישים אף מצוידים במערכות מתקדמות יותר כמו מערכות ניווט המסתמכות על תחנות קרקעיות על פני יבשת שלמה בשילוב קבלת אותות מלוויינים המשפרות את דיוק ה-GPS לרמה של סנטימטרים בודדים. מערכות אלה קריטיות במיוחד בגישה מדויקת לנחיתה.


מגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexelsמגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexels

הטכנולוגיה הסודית שמאחורי כל המראה ונחיתה

מערכות מכ"ם, לוויינים ורכיבים מבוססי בינה מלאכותית הם בין האמצעים הנסתרים שפועלים ללא לאות כדי שהטיסה תעבור חלק ונגיע בשלום ליעדנו



עופר הבר |
נושאים בכתבה טיסה לוויינים

אני נרגש לקראת הטיסה למשחק הכדורגל באצטדיון סאן סירו שבמילאנו באיטליה. אני מתיישב בכיסא המטוס, מהדק חגורה, ולמעט אי אילו טלטולים קלים, כמעט ואינני חושב על המורכבות העצומה המאפשרת למאות טונות של מתכת לדאות באוויר ולהמריא ולנחות בבטחה אלפי פעמים ביום.

בעידן שבו טיסה היא עניין שבשגרה עבור מיליוני אנשים מדי יום, אנו נוטים להתייחס למטוסים כאל כלי תחבורה מובנים מאליהם. אלא שמאחורי כל המראה ונחיתה מוצלחת עומד עולם שלם של טכנולוגיה מתקדמת, מערכות מתוחכמות וצוותים מיומנים שהציבור הרחב כמעט ואינו מודע אליהם. זהו סיפורם של העיניים הבלתי נראות, האוזניים הנסתרות והמוחות האלקטרוניים שדואגים שנגיע ליעדנו בשלום.

המוח שעל הקרקע: פיקוח טיסה ובקרת תנועה אווירית

הכוח המניע הראשון שאינו נראה לנוסע הממוצע הוא מערכת בקרת התנועה האווירית ATC - Air Traffic Control. לפני שהמטוס בכלל מתחיל לנוע על המסלול, הוא כבר נמצא בפיקוח הדוק. פקחי הטיסה הם שומרי הסף של השמיים, האחראים על תזמון, ניווט והפרדה בין כלי טיס באוויר ועל הקרקע. הם יושבים במגדלי הפיקוח או במרכזי הבקרה האזוריים, מוקפים במסכי מכ"ם המציגים את תמונת המצב האווירית בזמן אמת. כל נקודה על המסך מייצגת מטוס, וכל תנועה מחושבת מראש כדי למנוע התנגשויות ולייעל את זרימת התנועה.

תארו לעצמכם עשרות מטוסים הממתינים להמראה או לנחיתה בשדה תעופה בינלאומי עמוס. פקחי הטיסה מתאמים את ההמראות והנחיתות תוך הקפדה על מרווחי בטיחות, ומשדרים הנחיות ברורות לטייסים לגבי מהירות, גובה, כיוון ומסלול. טכנולוגיית מכ"ם דו-שימושית, הכוללת מכ"ם ראשי ומכ"ם משני, מאפשרת לפקחים לא רק לזהות את מיקום המטוס אלא גם לקבל נתונים חיוניים כמו גובה, מהירות ומספר טיסה - מידע המשודר באופן אקטיבי מתוך המטוס. מערכות אלו הן העיניים של הפקח, והן אבן יסוד בבטיחות הטיסה כדי שנוכל להגיע בשלום ליעדנו.

הניווט הבלתי נראה: מגדלורים אלקטרוניים ולוויינים

בעבר, טייסים הסתמכו על מגדלורים קרקעיים וניווט אסטרונומי. כיום, הניווט מתבצע באמצעות שילוב מתוחכם של טכנולוגיות קרקעיות ולווייניות. תחנות אלה הן סוג של "מגדלורים אלקטרוניים" המשדרים אותות רדיו מהקרקע, ומאפשרים למטוסים לקבוע את כיוונם ומרחקם מנקודה ספציפית. הכוכב הראשי של הניווט המודרני הוא כמובן ה-GPS) Global Positioning System) ומערכות ניווט לווייניות מקבילות כמו GLONASS הרוסית ו-Galileo האירופאית. מערכות אלו מספקות נתוני מיקום מדויקים ברמה חסרת תקדים, ומאפשרות לטייסים לנווט במסלולים מוגדרים בדיוק רב, גם במזג אוויר קשה. מטוסים חדישים אף מצוידים במערכות מתקדמות יותר כמו מערכות ניווט המסתמכות על תחנות קרקעיות על פני יבשת שלמה בשילוב קבלת אותות מלוויינים המשפרות את דיוק ה-GPS לרמה של סנטימטרים בודדים. מערכות אלה קריטיות במיוחד בגישה מדויקת לנחיתה.