עד כמה שווה אג"ח ה' של אפריקה נכסים?
אפריקה נכסים הוקמה בשנת 1971 כחברה פרטית, ובשנת 2004 הפכה לחברה ציבורית לאחר שביצעה הנפקה ראשונה בבורסה לני"ע בת"א. החברה הינה חברת בת של חברת אפריקה ישראל להשקעות בע"מ - שהינה גם היא חברה ציבורית בשליטתו של לב לבייב. אפריקה ישראל מחזיקה בכ-56% ממניותיה, והציבור מחזיק בכ-36.49% ממניותיה. החברה נסחרת במדד ת"א 100 ושוויה נאמד ב-885 מיליון שקלים.
החברה פועלת בעצמה ובאמצעות חברות הקבוצה בייזום, הקמה, השכרה ותפעול של מבנים לתעשייה, מסחר ומשרדים בישראל ובמזרח אירופה, וכן בפיתוח מקרקעין למגורים במזרח אירופה. פעילות החברה במזרח אירופה מתבצעת באמצעות חברת אפי אירופה. החברה מחזיקה ב-22 נכסים מניבים מתוכם 13 בישראל ו-9 באירופה.
הכנסות החברה בתשעת החודשים הראשונים של 2011 נבעו בעיקר מהשכרת והפעלת נכסים ומעסקאות בנייה ומקרקעין והסתכמו בכ-360 מיליון שקל. מדובר בקיטון בהכנסות של כ-8.5% לעומת התקופה המקבילה בשנת 2010. זאת בשל קיטון משמעותי מעסקאות בנייה ומקרקעין. הרווח התפעולי של החברה בשלושת הרבעונים הראשונים של 2011 הסתכם ב-168.7 מיליון שקל לעומת 125.2 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. ההפסד של החברה בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2011 הסתכם בכ-8.4 מיליון שקלים לעומת הפסד של 1.8 מיליון שקלים בתקופה המקבילה, ונבע בעיקר בשל גידול בהוצאות המס. אלה הסתכמו ב-68.9 מיליון שקל ונבעו מהשלמת רישום הוצאות מס עקב מכירת חברה כלולה באירופה. בכל שנת 2010 הסתכם הרווח של החברה ב-14.5 מיליון שקל.
ההון העצמי של החברה (נכון לסוף הרבעון השלישי של שנת 2011) הסתכם בכ-2.7 מיליארד שקלים לעומת כ-2.6 מיליארד שקלים בתקופה המקבילה אשתקד. הגידול בהון העצמי נבע מקיטון בקרן ההון מגידור תזרים מזומנים וכן מהתחזקות האירו אל מול השקל אשר הגדילה אף היא את ההון העצמי של החברה.
נכון לסוף הרבעון השלישי של שנת 2011 מסתכמות היתרות הנזילות של החברה כולל השקעות לזמן קצר בכ-436 מיליון שקל לעומת כ-146 מיליון שקל לסוף שנת 2010. הגידול ביתרות הנזילות של החברה בתשעת החודשים הראשונים של 2011 נובע בעיקר מהחזר הלוואות בעלים מחברה מוחזקת של החברה, קבלת הלוואה לטווח ארוך מבנק בישראל וכן ממכירת השקעה בחברה מוחזקת.
לוח הסילוקין של החברה לשנים הקרובות מורכב מהלוואות בנקאיות ומפירעון אג"ח. בשנה שעברה החליפה החברה חלק מאג"ח א' ו-ג' באג"ח ה' (דחתה חוב לטווח בינוני וקצר לחוב לטווח בינוני ארוך) דבר שגרם להשטחת לוח הסילוקין ולהקטנת עומס הפירעונות בטווח הקצר בינוני (52 מיליון שקל בשנה הקרובה ועוד 48 מיליון שקל בשנה השנייה). כתוצאה ממהלך זה לא צפויה לחברה בעיה לעמוד בהתחייבויותיה למחזיקי אג"ח והבנקים בשנים הקרובות.
אפריקה נכסים אגח ה - בינואר 2011 פנתה החברה למשקיעים והציעה להם אג"ח בשווי כולל של 150 מיליון שקל. אג"ח מסדרה ה' צמודות למדד ועומדות לפירעון (קרן) ב-7 תשלומים בשנים 2013-2019 (10% מהקרן בשנים 2013-2014, 15% מהקרן בשנים 2015-2016, 20% מהקרן בשנים 2017-2018 ותשלום אחרון של 10% מהקרן בשנת 2019). הריבית בגין סידרה זו משולמת פעמיים בשנה בחודשים ינואר ויולי (יולי 2011 - יולי 2019). שיעור הריבית השנתית שנקבעה במכרז הינו 5.9% צמוד למדד.
להלן הנתונים העיקריים לגבי סדרה ה':
משבר החובות באירופה בשנת 2011 אשר היכה במניות ובאג"ח הקונצרניות לא פסח על האג"ח של אפריקה נכסים. לאחר שהונפקה בריבית של 5.9% לפני שנה בדיוק, נסחרת היום הסדרה בתשואה של 8.98% צמוד מדד. במונחים של שוק ההון המקומי מדובר בסדרה גדולה יחסית. מח"מ הסדרה בינוני ונוח להשקעה.
מדרוג העניקה לכל הסדרות של אפריקה נכסים דירוג Baa1 -. הדירוג הושפע לחיוב בשל פיתוח ואכלוס פרוייקטים משמעותיים, אשר מניבים לה תזרים משמעותי שוטף, היקף הפעילות ופיזור גאוגרפי ומגזרי רחב. כל אלה מקטינים את פרופיל הסיכון של החברה, הגמישות התפעולית בשל יתרון הגודל, הניסיון והוותק בתחום ייזום הנדל"ן המניב בישראל ובמזרח אירופה.
בנוסף לכך תורמת החלפת סדרות א' ו-ג' בסדרה ה' להקטנת עומס הפדיונות בטווח הקצר-בינוני באופן המתאים יותר לצפי התקבולים התזרימיים של החברה.
בטחונות והתניות פיננסיות: האג"ח מובטחות בשעבוד ראשון קבוע ויחיד על 95% ממניות חברת הבת "אפי אירופה" למרות שבפועל נדרש לשעבד רק 45% מהמניות.
יחס החוב הבסיסי נטו למניות המשועבדות לא יעלה על 60%.
היחס הנדרש להוספת בטוחות-70%.
היחס הנדרש לשחרור בטוחות-50%.
החברה מתחייבת לא לשעבד מניות נוספות של אפי אירופה המהוות 10% או פחות מהיקף המניות המשועבדות. יחס הון עצמי למאזן (סולו) לא יפחת משיעור של 40%. הפרה של התניה זו במשך שני רבעונים רצופים מהווה עילה לפירעון מיידי של אג"ח.
החברה מתחייבת לא לחלק דיבידנד, אם בשל החלוקה יחס הון עצמי למאזן (סולו) יפחת מ-40% או שיחס החוב נטו יעלה על 60%. להערכתי, המרווח הגדול יחסית מממשלתי במח"מ דומה (8.14%) נובע מחשש המשקיעים מפעילות החברה במזרח אירופה, וכן מהסדר החוב של חברת האם אפריקה ישראל בשנת 2010.
לסיכום, האם כדאי לרכוש את אפריקה נכסים אג"ח ה' לאור כל הנתונים שפורטו?
חברת אפריקה נכסים הינה חברת נדל"ן ותיקה הנהנית מנזילות פיננסית גבוהה ומתזרים מזומנים פרמננטי גם בתקופות של האטה מקרו כלכלית הנובעת מנכסים איכותיים בארץ ובמזרח אירופה. על כן לא צפויה לעמוד בפני בעיה בתשלום חובותיה לבנקים ולמחזיקי אג"ח בשנים הקרובות. בנוסף, הודיעה החברה לאחרונה על תכנית רכישה חוזרת של אג"ח מסדרה א ,ג, ד' ו-ה' בהיקף של עד 100 מיליון שקל. בשקלול כל הפרמטרים שהצגתי אני מוצא את אפריקה נכסים אג"ח ה' מעניינת וראויה להשקעה.
הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל
* אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל
- 6.יוחנן 01/02/2012 15:50הגב לתגובה זוהאם תוכל להסביר שני מונחים: קרן ההון מגידור תזרים מזומנים, סולו
- דוד 02/02/2012 00:10הגב לתגובה זוהמניה?
- סיון ליימן 02/02/2012 14:09בחנתי את אג" ח ולא את המניה. כמו שאתה יודע מעלות העלתה את דירוג החברה ואיביאי נתנו המלצת קנייה עם מחיר יעד של 60 שקלים. אני מסכים איתך שהמנייה מתומחרת בחסר בגלל הסדר החוב של אפריקה ישראל. לסיכום- המנייה נראית מעניינת וצפויה לעלות בעקבות ההודעות האחרונות.
- 5.ארו 31/01/2012 17:28הגב לתגובה זובראיית מח" מ תשואה וכוונה לרכישה עצמית במיליארד ש" ח
- סיון ליימן 31/01/2012 18:02הגב לתגובה זוהבטחונות והדירוג של אפריקה נכסים טובים יותר ועדיין אפריקה ישראל אג" ח כ" ו מעניינת להשקעה.
- 4.רם 31/01/2012 16:43הגב לתגובה זומה דעתך עליו ?
- סיון ליימן 31/01/2012 17:50הגב לתגובה זומצטער, אינני מכיר את אג" ח.
- 3.דוד 31/01/2012 16:04הגב לתגובה זוהחברה נסחרת במכפיל הון של 0.4. האם יש הצדקה לכך?? אני מושקע במניית אפריקה נכסים ולאחרונה חיזקתי את ההשקעה בחברה. לדעתי השוק לא מעריך נכון את שווי המניה, בגלל הסדר החוב שהיה באפריקה. אשמח לשמוע את תשובתך
- 2.ערן 31/01/2012 12:58הגב לתגובה זואתה לא חושב שזה סימן קצת מדאיג כשחברה מנפיקה לטווח קצר ואחרי זה הופכת את האגח לטווח בינוני-ארוך - אולי הם לא בטוחים שם ביכולת ההחזר שלהם, אשמח לקבל דעתך בפירוט בנושא.
- סיון ליימן 31/01/2012 14:44הגב לתגובה זוהחברה גלגלה חוב לטווח קצר בינוני לטווח בינוני ארוך. הדבר חיובי ומסייע לחברה לעמוד בהתחייבות למחזיקי אג" ח.
- 1.דני 31/01/2012 12:50הגב לתגובה זושני יש מי שאומר שדווקא כדאית.
- סיון ליימן 31/01/2012 15:07הגב לתגובה זוהרגולציה והשחיקה הנמשכת ברווחיות חברות הסלולר ימשיכו להעיב על מניית בזק בשנה הקרובה- אינני ממליץ לרכוש את המניה.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם
מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?
כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.
האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?
התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון
המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם
מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?
כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.
האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?
התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון
המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.
