נכסים וירטואלים

מונח רגולטורי המתאר ייצוגים דיגיטליים של ערך הניתנים לסחר או להעברה באמצעים אלקטרוניים, ובהם מטבעות קריפטוגרפיים, מטבעות יציבים ואסימונים דיגיטליים. הגדרה זו נטבעה בכללי ארגון ה-FATF ואומצה בחקיקה במדינות רבות כדי להחיל על התחום חובות זיהוי לקוח ודיווח לצורך מניעת הלבנת הון ומימון טרור. בישראל הפיקוח מתחלק בין רשות שוק ההון, רשות המסים ובנק ישראל, ומוסדות פיננסיים נדרשים לנהלים מיוחדים בקבלת כספים שמקורם בנכסים כאלה. עבור המשקיע, ההגדרה קובעת אם נכס מסוים ייחשב לנייר ערך, לנכס פיננסי או לאמצעי תשלום, ומכאן נגזרים חבות המס, אופן הדיווח והאפשרות להחזיק אותו דרך גופים מוסדיים. שוק הקריפטו מושפע ישירות משינויים בהגדרות אלה.