בוררות

בוררות

בוררות היא הליך ליישוב סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט, שבו הצדדים מסכימים למסור את הכרעת המחלוקת לידי בורר שנבחר על ידם או מונה לבקשתם. ההליך מוסדר בישראל בחוק הבוררות, והוא נפוץ במיוחד בסכסוכים מסחריים, בחוזי בנייה ובמחלוקות בין שותפים בחברות.

היתרונות

המיוחסים לבוררות כוללים בדרך כלל קיצור לוחות זמנים ביחס להליך שיפוטי רגיל, גמישות בסדרי הדין, חיסיון יחסי של ההליך ואפשרות לבחור בורר בעל מומחיות בתחום הנדון. מנגד, מצביעים מבקרים על עלויות שכר טרחת הבורר, על היעדר פומביות ועל היקף הביקורת השיפוטית

המצומצם:
פסק בוררות ניתן לביטול רק בעילות מוגדרות בחוק, ולא בשל טעות לכאורה בהכרעה.

בהסכמים מסחריים רבים נכללת תניית בוררות המחייבת פנייה להליך זה טרם פנייה לערכאות. פסק הבוררות טעון אישור בית המשפט כדי לקבל תוקף של פסק דין הניתן לאכיפה.
לצד
הבוררות קיימים מנגנונים
חלופיים נוספים, ובהם גישור, שבו הצד השלישי מסייע לצדדים להגיע להסכמה אך אינו מוסמך להכריע.

ההליך מושך סכסוכים מסחריים גדולים בזכות חיסיון, מהירות ובחירת מומחה בתחום, אך פסק בורר ניתן לביטול רק בעילות צרות, ולכן
הצדדים
שוקלים אותו מול גישור ומול התדיינות מלאה בבית משפט.

  • פיצוי חד פעמי בהתאם לפסק בורר סווג כהוצאה פירותית
    בית המשפט המחוזי קבע כי פיצוי חד פעמי ששולם על פי פסק בורר הינו הוצאה פירותית, שתשלומה מותר בניכוי, מאחר והתשלומים בגינם שולם הפיצוי הוצאו בקשר עם עסקו של הנישום.
    ||14/08/2005
  • הגבלים עסקיים/זוטי דברים בעבירות על הגבלים עסקיים
    @ בית המשפט העליון קבע כי הגנת זוטי דברים הקבועה בסעיף 34יז לחוק העונשין, תשל"ז – 1977, תחול גם על עבירות לפי חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988. קביעה נוספת של בית המשפט העליון היא כי ההגנה הקבועה בסעיף 34כ לחוק העונשים "לנושאי משרה שיפוטית" מפני תביעות פליליות בגין מעשים שנעשו במסגרת תפקידם אינה חלה על בוררים@
    ||18/07/2005
מציג דף 11 מתוך 12