בחירות
הבחירות הן אירוע מכונן בכל מערכת דמוקרטית, שבו הציבור בוחר את נציגיו ומעצב את פני השלטון. במערכות בחירות מוכרעים כיוונים מדיניים, חברתיים וכלכליים שילוו את המדינה בשנים שלאחר מכן.
מעבר להיבט הפוליטי, לבחירות השפעה ניכרת על הזירה הכלכלית. אי-ודאות
סביב תוצאות, הרכב הקואליציה ומדיניות כלכלית עתידית עשויה להשתקף בשווקים, במטבע ובהחלטות של משקיעים ועסקים.
מערכות בחירות מלוות בקמפיינים אינטנסיביים, בסקרים ובשיח ציבורי ער, ולעיתים כרוכות בהוצאה תקציבית ניכרת. הן מהוות מוקד תשומת לב תקשורתית
וציבורית
רחבה.
בעמוד זה מרוכזות ידיעות הנוגעות למערכות בחירות, למהלכיהן ולהשלכותיהן על הזירה הפוליטית והכלכלית.
בין מערכת בחירות אחת לאחרת מתקשה המשק להתנהל: כשהכנסת מתפזרת לפני אישור התקציב, המדינה עוברת לתקציב המשכי שמקפיא תוכניות רב שנתיות ופרויקטים בתשתיות. הדיון על תקציב המדינה הופך אז לזירה פוליטית, והשווקים מתמחרים אי ודאות סביב הגירעון ודירוג האשראי של המדינה.
טור מודעות לא חוקיות, מקומונים שמעודדים עבירות: תעמולת בחירות וקומבינותיועץ התקשורת אייל פרדיס מספר על ארץ מלאה בעבירות בחירות, וועדת בחירות שלא מצליחה להרתיע את המועמדים. מה עושים המועמדים בבחירות?- דעה הורוביץ וחולדאי הם בשר מבשר האליטה - מ"המועמד המזרחי" התקשורת מתעלמתד"ר הני זובידה, המתמודד עם אהרון מדואל למועצת עיריית ת"א, זועם על התעלמות התקשורת מראש הרשימה שלו, למרות שהוא "סיפור עיתונאי קלאסי"
- מתמודד לראשות עיר דורש: תנו לי לפרסם את עצמי בערוץ 2 וברדיו האזוריעו"ד שמעון חזן שמתמודד בבחירות בחולון, עתר נגד הרשות ה-2, בטענה כי "החוק בתקופה הזאת על תעמולה אינו מידתי ופוגע בשוויון הזדמנויות"