ענת גלעד

הלוואות חברתיות התחילו כהבטחה הגדולה של הכלכלה השיתופית, שרדו מגפה עולמית ומתמודדות עם סביבת ריבית מאתגרת. כיצד עובד המנגנון שהופך כל אזרח למלווה, ומהן האותיות הקטנות שהמשקיעים חייבים להכיר?

מדוע הריבית הנקובה היא רק קצה הקרחון של המחיר האמיתי, כיצד עמלות ומנגנוני הצמדה מייקרים את ההחזר בפועל, ואיך תוכלו להשוות בצורה מושכלת בין הצעות מהגופים המלווים כדי להימנע מהפתעות 

קרן השתלמות, קופת גמל או קרן פנסיה, היכן הכי משתלם ללוות בשנת 2025? השווינו בשבילכם את האופציות השונות מבחינת שיעורי המינוף, עלויות הריבית והסיכונים שבשעבוד הנכס הפנסיוני שלכם

בנק ישראל מקבע את ההקלות במינוף הנכס, והישראלים נוהרים להלוואות על חשבון הבית כדי לשרוד את יוקר המחיה. האם מדובר בפתרון רציונלי לחובות יקרים, או בסיכון לנכס היקר ביותר שלנו?

למרות היתרונות הסטטיסטיים המובהקים, הציבור לא מוותר על אמפתיה אנושית ומתקשה לתת אמון במערכת שלא תישא באחריות ותפצה בשעת הצורך

כשהבינה המלאכותית משנה את שוק העבודה, המונים מפוטרים והביקוש למיומנויות דיגיטליות גובר - שנת 2026 היא זמן מצוין לחשב מסלול מחדש

עם משמעות לא הולכים למכולת, ובכל זאת, מחקרים עדכניים מדווחים כי שכר כבר אינו הגורם המרכזי בבחירת עבודה; לגמישות, ביטחון תעסוקתי ואפילו ליחסים עם הבוס הישיר תהיה השפעה גבוהה בהרבה

מחקר רחב  של קרן המטבע הבינלאומית מגלה שהעלאת ריבית של אחוז מורידה את מחירי הדירות בפחות מאחוז אחד - אבל כשהריבית יורדת מ-7% ל-2.7% נוצר בום, כשהיא משתנה מ-4.5% ל-3.5% ההשפעה זניחה - מה זה אומר על שוק הנדל"ן הישראלי?

בכירי התעשייה מגנים על משפחתם מהמוצרים שהם בונים. האם הם יודעים משהו שאנחנו לא?