אנשי הקבע הם המשרתים בצבא במסלול מקצועי בשכר, להבדיל משירות חובה ומשירות מילואים. תנאי ההעסקה שלהם כוללים סולם דרגות, תוספות ייעודיות, מענקים ומסלול פנסיה נפרד, והם מהווים נדבך משמעותי בהוצאות השוטפות של מערכת הביטחון. הסכמי השכר בתחום נדונים בין משרד
הביטחון, אגף התקציבים ונציגי המשרתים, וכל שינוי בהם מתגלגל ישירות אל תקציב המדינה. שאלות מרכזיות שחוזרות לדיון הציבורי נוגעות לגיל הפרישה, לגובה הקצבאות, לפערים בין הדרגות וליכולת של צה"ל
לשמר כוח אדם מקצועי בתחומים טכנולוגיים שבהם השוק האזרחי מציע שכר גבוה יותר. עבור קורא הכלכלה מדובר בסעיף הוצאה גדול שמושפע מהיקף הפעילות הביטחונית ומהחלטות ממשלה על התרחבות המערך.
ינואר הביא תוספת ייעודית והפחתה בניכוי הזמני, ובמרץ הוקצו 700 מיליון שקל למענקי שימור ומצוינות; סרן עשוי להגיע לכ-17 אלף שקל, רב סרן לכ-27 אלף שקל וסגן אלוף לכ-36 אלף שקל, אך הדרגה היא רכיב אחד במערכת שמושפעת מהוותק, הפעילות, המקצוע, ההשכלה והתפקיד
