כמה שעות צריך לישון כדי להזדקן לאט יותר?מחקר שפורסם ב-Nature ובחן נתונים של מאות אלפי אנשים דרך 23 שעוני הזדקנות מצא קשר בצורת U: שינה קצרה מאוד ושינה ארוכה מאוד נקשרו להזדקנות ביולוגית מהירה יותר, והטווח שבו התקבלו המדדים הטובים ביותר נע בערך בין 6.4 ל-7.8 שעות, לפי האיבר והמין. זה עדיין מחקר תצפיתי, אבל הוא מוסיף שכבה חדשה למה שכבר יודעים על שינה, לב, מוח וסוכר
10,000 צעדים? גם 7,000 עושים עבודה גדולהמטא אנליזה גדולה שפורסמה ב-Lancet Public Health מצאה ש-7,000 צעדים ביום נקשרו לירידה של 47% בסיכון לתמותה לעומת 2,000 צעדים, לירידה של 38% בסיכון לדמנציה ולירידה של 25% בסיכון למחלת לב. גם 4,000 צעדים נתנו שיפור משמעותי. 10,000 עדיין יעד מצוין למי שמגיע אליו, אבל המספר המפורסם מעולם לא נולד ממחקר רפואי
האם צום באמת מאריך חיים, או שפשוט אוכלים פחות?הגבלת קלוריות וצום מאריכים חיים במודלים רבים של בעלי חיים, אבל בבני אדם התמונה הרבה יותר מורכבת. סקירת Nature Aging מ-2026 מראה שהיתרון יכול להגיע משילוב של ירידה בקלוריות, שעות בלי אוכל, ירידה במשקל ושינויים במסלולים כמו mTOR, AMPK ואוטופגיה. צום יכול להיות כלי מצוין לחלק מהאנשים, אבל הוא רחוק מלהיות קסם ביולוגי- האם כבר יש גלולה שמאריכה חיים?החלום של עולם הלונג'ביטי פשוט: לקחת תרופה קיימת ולגרום לגוף להזדקן לאט יותר. רפמיצין הצליחה להאריך חיים שוב ושוב בבעלי חיים ומחקר מ-2025 מצא שהאפקט שלה מתקרב לזה של הגבלת קלוריות. בבני אדם כבר מופיעים נתוני בטיחות ראשונים, אבל הוכחה להארכת חיים עדיין חסרה. מטפורמין, שנחשבה במשך שנים למועמדת המובילה, מקבלת בשנים האחרונות תוצאות הרבה פחות מרשימות
מה באמת אומר "גיל ביולוגי" ואיך אפשר להשפיע עליושעוני הזדקנות חדשים מנסים למדוד את מצב הגוף דרך DNA, חלבונים, בדיקות דם והדמיה של איברים. מחקרים כבר מראים קשר בין הזדקנות מואצת של איברים לבין מחלות ותמותה, אבל בדיקה שמכריזה ש"הגוף צעיר בעשר שנים" עדיין דורשת פרשנות זהירה. החלק המעניין הוא שהמדדים האלה מתחילים להראות אילו מערכות מזדקנות מהר יותר ומה אפשר לשנות
פאלו אלטו: איך נבנתה ענקית הסייבר הגדולה בעולםהוא היה שותף לפיתוח הטכנולוגיה שעליה נבנתה צ'ק פוינט, ואז הקים חברה על התזה שהמוצר הזה התיישן. מהפיירוול שיודע איזו אפליקציה מדברת, דרך אסטרטגיית הפלטפורמיזציה ורכישות ישראליות בסדרה ועד המיזוג עם סייברארק, ומה הסיכונים שמסתתרים מאחורי הסיפור
ההיסטוריה של הסייבר: מהתולעת הראשונה ועד היוםהווירוס הראשון נכתב ב-1971 ורק הציג הודעה מצחיקה על המסך, וכותבי הווירוס הראשון למחשב אישי הטמיעו בו את מספר הטלפון שלהם כדי לעזור לנדבקים. מהתולעת שהשביתה עשירית מהאינטרנט ב-1988, דרך הפטנט של צ'ק פוינט, ועד לעדכון תוכנה פגום שהשבית מיליוני מחשבים בלי שאף תוקף היה מעורב
סייבר הגנתי מול התקפי: שתי תעשיות באותו שםאותם אנשים, לפעמים אותו בניין, ושני עסקים שאין ביניהם דמיון: אחד מוכר הכנסות חוזרות לעשרות אלפי ארגונים, השני מוכר יכולת חדירה למספר קטן של לקוחות ממשלתיים ברישיון. על שוק פרצות האפס-ימים, הצוותים בצבעים, ולמה ההגנה תמיד תעלה יותר מההתקפה
הקוונטים מול ההצפנה: למה בנקים וממשלות כבר מחליפים את המנעולים של האינטרנטאלגוריתם בן שלושה עשורים הופך את המחשב הקוונטי לאיום על השיטות שמגנות היום על בנקאות, תקשורת ונכסים דיגיטליים. המכונה שתפרוץ אותן עדיין רחוקה, אבל מידע שנאסף היום נשמר לפענוח עתידי, ולכן ההיערכות כבר החלה
הקוונטים הישראלי: למה כאן בחרו לבנות את התשתית ולא את המחשב עצמוקוונטום משינס מוכרת בקרה לכל מי שבונה מעבד קוונטי, טאואר נכנסת לשבבים פוטוניים, וסטארטאפים מהאקדמיה מנסים לעקוף את מחסום הקירור. המדינה מזרימה מאות מיליוני שקלים, והשאלה הפתוחה היא אם ייצא מכאן אקזיט בסדר גודל של מלאנוקס