כל אלו שעדיין מפקפקים בהמשך העוצמה הכלכלית של ארה"ב צריכים להקדיש כמה דקות למה שמכונה "פרויקט מנהטן למימון המשך הפיתוח של מערכות בינה מלאכותית", שנוסד במטרה לפתח מערכות AI (להרחבת הצמיחה ולהתייעלות התעשייה) שיהיו חכמות יותר מבני אדם.

הפרויקט שאושר על רקע התגברות התחרות עם סין על טכנולוגיות מתקדמות אבל לא רק, הועלה כהצעה בבית הנבחרים בארה"ב וביזמתו של הנשיא הנבחר דונלד טראמפ (לאחר שנבחר), ומתקדם לאישור במהירות ומשתי סיבות עיקריות. הראשונה בגלל שתעשיית ההיי-טק האמריקאית כולה תומכת בכך (ויש הטוענים שבגלל ההבטחה לפרויקט הזה הפתיעו מנכ"לי החברות הטכנולוגיות הגדולות, ולא רק שהצביעו בעד טראמפ בבחירות אלא הובילו התרומות לקרן ההכתרה של הנשיא בינואר) והשנייה כיוון ששני היועצים הטכנולוגיים של הנשיא, אלון מאסק ו-ויווק רמאסוואמי, שינהלו את הפרויקט, דוחפים את העניין במרץ.

יוביל את המהלך ההיסטורי? אילון מאסק, קרדיט: טוויטר

שם הפרויקט, The Manhattan Project, ניתן על מנת להציג המשכיות ל-Manhattan Project המקורי, אותו שיתוף הפעולה רחב ההיקף בין ממשלת ארה"ב והמגזר הפרטי שהועבר בבתי הנבחרים במהלך מלחמת העולם השנייה, ושיצר את פצצות האטום הראשונות שבסופו הסתבר שתרומתו לכלכלה האמריקאית (והגלובלית למעשה) הייתה אדירה. דונלד טראמפ שוקל למנות את המנהל הטכנולוגי של חברת פלנטיר (סימול: PLTR), שיאם סנקר לתפקיד מנהל המחקר וההנדסה בפנטגון.

• טראמפ רוצה לבטל דיווחים רבעוניים - איך זה יכול לפגוע במשקיעים
• טראמפ נגד הניו יורק טיימס: תביעה של 15 מיליארד דולר בגין לשון הרע; מניית העיתון יורדת
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

"ראינו לאורך ההיסטוריה שמדינות שהן ראשונות לנצל תקופות של שינויים טכנולוגיים מהירים יכולות לגרום לעיתים קרובות לשינויים במאזן הכוחות העולמי", אמר פיטר ת'יל יו"ר פלנטיר. תיל, למי שאינו זוכר, היה שותפו של אלון מאסק בהקמת פייפל (סימול: PYPL). ה"שינויים במאזן הכוחות העולמי" חשובים מאוד לארה"ב כמובן אבל מי שיטרח ללמוד על תרומת פרויקט מנהטן הראשון, לכלכלת ארה"ב לאחר מלחמת העולם השנייה יוכל להבין היטב מה יתרום פרויקט מנהטן השני לכלכלה האמריקאי ולא רק.

בתחילת אוקטובר כתבתי על פלנטיר וציינתי שהמניה כבר עלתה באטרף (פי 5 בתוך שנתיים) והיא "יקרה" אבל מאז עלתה המניה ביותר מ-100%. ואם כבר הזכרתי את פלנטיר אז זו ומנהליה מהתומכים הגדולים בישראל (וגם מותקפים בשל כך במקומות שונים בעולם). ישראל, ללא ספק, תהיה מעורבת בפרויקט גם בגלל שלכול החברות שמובילות (בעיקר 7 המופלאות) יש מרכז פיתוח בישראל אבל בעיקר בגלל ההבנה שהולכת ומתגברת בעולם, שישראל זו מעצמה טכנולוגית מובילה על באמת.

כל הסיפורים על משבר כלכלי בישראל אינם נכונים, ההפך. המלחמה הזו, עם כל הכאב, החזירה את ישראל למקום הראוי לה בקהילייה העסקית הגלובלית ולא רק בנושא הבטחוני (שם נערמים כבר בפועל הסכמי ענק שהאחרון שבהם השבוע הוא מכירת מערכות הגנה לסלובניה ב-600 מיליון שקל. מספיק היה לראות את העניין הגלובלי שעורר כנס הטכנולוגיות לביטחון שנערך באוניברסיטת ת"א החודש ומי היו הספונסרים.

• "הכלכלה האמריקאית - עד כה טובה, הפד חייב להישאר עצמאי"
• נוקיה מקימה מחלקת בינה מלאכותית ומגייסת מאינטל
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום

המסר שיצא מהכנס היה, "הטכנולוגיה הביטחונית הישראלית נמצאת בתקופה חסרת תקדים של צמיחה, עקב עלייה חדה בביקוש העולמי ובהוצאות הביטחון, כמו גם מומנטום שהוכח בקרב. אנו רואים צורך בטכנולוגיה בתחומים רבים הקשורים לאבטחה גלובלית, על מנת להניע דיגיטציה, אוטומציה ויעילות. מספר הסטארט-אפים החדשים נמצא במגמת עלייה, כמו גם חברות נוספות המפתחות אפליקציות דו-שימושיות - וההשקעות עוקבות אחרי זה. עם כישרון מוביל ומומחיות טכנולוגית עמוקה, ישראל היא מוקד טבעי לפתרונות בתחום זה", כך מסתכלים עלינו בעולם ואצלינו מתפלאים הכול למה השקל מתחזק.

לי אין ספק שהממשל החדש בארה"ב מתכוון לעשות את המקסימום על מנת לחזק את כלכלת ארה"ב ואת מעמדה המוביל בעולם ומה שאמר מנכ"ל פלנטיר זה נכון. חלק חשוב מהעוצמה של שוק המניות, במיוחד הטכנולוגיות שמזה 15 שנים נמצאות בגאות, בא למעשה מהציפיות שההובלה האמריקאית בטכנולוגיה תימשך וחלק לא מבוטל מהחששות לגבי ההמשך נובע מהחשש שסין תידחק את ארה"ב מההובלה. ארה"ב עשתה טעות כאשר בגלל שיקולי רווח והפסד ויתרה על ההובלה בתחום תשתיות השבבים. למזלה הייתה זו טאיוואן שלקחה ההובלה ולא סין. המלחמה כעת היא על תעשיית העברת האינפורמציה ושילוב הבינה המלאכותית ולמזלה של ארה"ב מגיע נשיא שמבין זאת היטב.

בינתיים ועד שנבין איך צוות טראמפ מתארגן ראינו ששתי ענקיות טכנולוגיה תקועות מאחור ולא הולכות עם השוק, זירוקס (סימול:XRX) ופייזר (סימול:PFE). נכתוב היום על זירוקס ובעתיד הקרוב גם על פייזר.

מה הספור בזירוקס?   

נתחיל בכך שמדובר באחת החברות שהניחו את היסודות להתקדמות מהפכת הטכנולוגיה המודרנית לצד חברות כמו GE, IBM, היוליט פאקארד ו-T&AT שבין סוף המאה ה-19 לאמצע המאה ה-20 הובילו את תחילת המהלך הגדול של מיזוג טכנולוגיה לכלכלת המיינסטרים.

זירוקס, שנוסדה ב-1906 כחברה לציוד צילום ונייר מתואם המציאה, באמצעות מרכז המחקר המאוד יוקרתי שלה בפאלו אלטו, כמה דברים חשובים של מחשוב אישי, כגון מטפורת שולחן העבודה, עכבר המחשב (שלימים העתיק אותו סטיב ג'ובס למחשב האפל) ואת מערכות המחשוב השולחני שלימים אומצו על ידי אפל ומיקרוסופט. לחברה, בעיקר בשל היכולות של מרכז הפתוח שלה, יש היסטוריה מוכחת של חדשנות טכנולוגית ולבסוף היא גם מהראשונות שאימצו את ה-AI. אבל המניה, שבשנות ה-90 הייתה מהמובילות בעליות לכיוון בועת 2000 (עלתה בעשור 1990-1999 בפי 14), התרסקה ב-2000 ומאז לא הצליחה להתאושש. בספטמבר נחתה המניה על 8 דולר, 95% מתחת לשיא של 1999.

מדוע החברה התדרדרה ומדוע לא הצליחה לחזור מאז 2000? הנכסים הגדולים של זירוקס, לאורך המאה ה-20, שהעלו את המניה לאחת מהחברות היותר מעניינות להשקעה, היו החדשנות (שהתבססה על מוצרים שפותחו במרכז הפיתוח שלה בקליפורניה) שהובילה אותה להיות החברה המובילה בתחום הדפוס לאורך המאה ה-20.

ההתדרדרות התחילה למעשה כבר בתחילת שנות ה-80 כאשר החברה, שהפעילה אסטרטגיה חדשה של התפשטות לתחומים חדשים, הביטוח והשירותים הפיננסיים, הציגה את מוצר הדגל החדש שלה, ה-Xerox Star, תחנת עבודה ממוחשבת לצילום, עיבוד והעברת אינפורמציה במחיר של 16,000 דולר, שהייתה מיועדת לניהול מסמכים. המוצר נכשל כישלון חרוץ בשוק מאחר ש-IBM יצאה, בדיוק באותם ימים, עם המחשב האישי שלה לעסקים (כולל ניהול מסמכים) שמחירו היה 1,600 דולר. מילא זה אבל הכניסה לתחומי הביטוח והשירותים הפיננסיים נעשתה בעקבות סדרה של מוצרים חכמים שפותחו במרכז הפיתוח ושנחשבו אומנם כפלאים טכניים אבל בהתעלמות מהשינויים בשוק ובצריכה.

החברה לא הצליחה לזהות את הפוטנציאל של טכנולוגיית המחשוב האישי ובמקום זאת המשיכה לחדש את מכונות הצילום שלה בסוף המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21, העסק שהיה פעם חדשני הפך לקיפאון עסקי. מדובר בתהליך התדרדרות אופייני לחברות ענק מובילות נישות, בתקופה של מהפכה טכנולוגית, כאשר ההנהלה מתעלמת מהשינויים. זה קרה ב-GE, ב-T&AT וב-IBM וזה קרה לכול ענקיות הרכב האמריקאיות וכעת זה קורה לאינטל.

יציאה מהמשבר, בכול המקרים, ארוכה מאוד ומותנת בלחץ בעלי המניות על מועצת המנהלים, בפוטנציאל שעדיין נשאר בחברה (למרות ההתדרדרות) ולבסוף בהצלחת מועצת המנהלים לאתר את המנכ"ל המתאים. ב-GE זה לקח 18 שנים ל-IBM 8 שנים. לזירוקס, למרבה הפלא, יש עדיין הפוטנציאל לצאת מהמשבר אבל אין עדיין לחץ מבעלי המניות, אין משקיע אקטיביסט בולט (כמו שהיו ב-GE) שיכול לעורר לחץ בעלי מניות על ההנהלה אבל יש מנכ"ל חדש שנראה שלוקח כיוון מעניין. ב-2018 אגב ניסתה ענקית הצילום היפנית פוג'יפילם (סימול:4901.T בטוקיו) לרכוש את XRX בעבור 6 מיליארד (היום הערך על 1.15 מיליארד).

מה בדיוק עושה החברה כיום? זירוקס היא חברת טכנולוגיה למקומות עבודה, בונה ומשלבת תוכנה וחומרה עבור ארגונים גדולים וקטנים שמבקשים לנהל מידע ולתעד זרימות עבודה על פני פלטפורמות דיגיטליות ופיזיות. זירוקס הגדירה זה מכבר את חווית העבודה המודרנית וממשיכה לעשות זאת עם השקעות בבינה מלאכותית (AI), חוויות שירות מונעות מציאות רבודה (AR), עם אוטומציה של תהליכים וטכנולוגיות אחרות המאפשרות ל-Xerox לספק מוצרים ושירותים חיוניים כדי להתמודד עם אתגרי הפרודוקטיביות של מקום עבודה היברידי ועם כוח עבודה מבוזר.

החברה משרתת לקוחות בכול רחבי העולם מה שמאפשר לספק את הטכנולוגיה והפתרונות שלהם ללקוחות בכל הגדלים, ללא קשר למורכבות או למספר מיקומי הלקוחות. בגדול מדובר בפלטפורמות תוכנה שמסייעות לארגונים לנהל תהליכים מורכבים באופן אוטומטי (התיאור הזה אגב היה החלום של חברת טופ-אימאג' הישראלית, שהקים איציק נקר ושנמכרה לחברה אמריקאית בשם  Kofax שבהמשך תראו הקשר לזירוקס).

את 2023 סיימה החברה עם הכנסות של 6.89 מיליארד דולר והפסד של 13 מיליון דולר או 9 סנט למניה. ההערכה היא שאת השנה תסיים עם מכירות של 6.2 מיליארד וההפסד יגדל ל-1.4 מיליארד דולר (הפסד של 10.95 דולר למניה). רק 4 אנליסטים מכסים את החברה והשניים האחרונים שעדכנו, מורגן סטנלי וג'י פי מורגן, ממליצים (ב-30.10) למכור עם מחיר יעד של 8 דולר.

אז מה בכול זאת מעניין?

לפני שנתיים מינתה החברה את סטיב בנדרוצ'ק למנכ"ל. האיש שימש בתפקידי מפתח בכמה חברות טכנולוגיה מובילות כמו HP ו Avaya וכן בענקית השילוח DHL ומיד עם קבלת התפקיד העביר תוכנית שיקום. "2023 הייתה השנה המלאה הראשונה של ההמצאה מחדש (ה-Reinvention) שלנו", כותבת החברה. "בינואר 2024, הודענו על ארגון מחדש, משמעותי, של העסקים".

בשבוע שעבר הודיעה זירוקס שהיא רוכשת, ב-1.5 מיליארד דולר את חברת Lexmark האמריקאית מבעליה הסינים. לקסמרק שעוסקת בפתרונות חדשניים של פתרונות הדמיה ו-IoT, יוצרת טכנולוגיות הדמיה ו-IoT שתומכות בענן ושמסייעות ללקוחות ברחבי העולם לממש במהירות תוצאות עסקיות, מתמקדת בכלכלה המעגלית ומספקת פתרונות בני-קיימא לאורך כל מחזור החיים של ההדפסה. Lexmark, שלה מרכז בישראל, רכשה ב-2015 את חברת Kofax שרכשה את טופ אימאג' הישראלית.

אתר הגורופוקוס כתב, "זו רכישה נועזת, משנת משחק, שאסור למשקיעים להתעלם ממנה. הרכישה עשויה להגדיר מחדש את עתידה של זירוקס ולזעזע את שוק שירותי ההדפסה העולמי. סטיב בנדרוצ'ק לא רק קונה חברה, הוא קונה עתיד. העסקה עולה בקנה אחד עם תוכנית "Reinvention" של זירוקס ומבטיחה דחיפה מהירה לרווחים וחיסכון בעלויות של למעלה מ-200 מיליון דולר בתוך שנתיים ודומיננטיות בשוק ההדפסה בצבע A4 המשגשג.