ירידות שערים באסיה; הריבית ביפן נותרה ללא שינוי
הבורסות באסיה רשמו ירידות בעקבות החלטת הפדרל ריזרב בארה"ב להוריד את הריבית, שהובילה גם לירידות משמעותיות בוול סטריט. הבנק המרכזי של יפן הודיע לפנות בוקר כי לא ישנה את שיעור הריבית, שנותרה ברמה של 0.25%, מה שהוביל את הין לשפל של ארבעה שבועות. הין היפני נחלש ב-1.2% מול הדולר, ונסחר בשער של 156.7 ין לדולר.
בנק יפן החליט להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 0.25%, בהחלטה שהתקבלה ברוב של 8 מתוך 9 חברי המועצה. אף שההחלטה משקפת גישה זהירה לנוכח אי-הוודאות הגלובלית והתוכניות הכלכליות של ממשל ארה"ב החדש, אחד מחברי המועצה הציע לעלות את שיעורי הריבית, מה שמסמן כי ייתכן שהבנק נערך להידוק מדיניותו המוניטרית כבר בתחילת השנה הבאה.
נגיד הבנק, קזואו אואדה, הדגיש במסיבת עיתונאים כי יש צורך להמשיך לנתח בזהירות נתונים כלכליים שונים, בהם התחזיות לשכר ולמחירים, בטרם תתקבל החלטה על העלאת ריבית נוספת. בנוסף, הוא ציין את ההשפעה הפוטנציאלית של מדיניות הסחר והפיסקאליות של הממשל האמריקאי החדש על הכלכלה הגלובלית, בכלל זה על יפן, וקרא לניתוח מעמיק של ההשלכות האפשריות על השווקים הפיננסיים.
בבורסה בטוקיו נרשמה ירידה של 0.8%, בדרום קוריאה מדד הקוספי והקוסדאק יורדים עד 2%, ובהונג קונג ההאנג סאנג יורד 0.5%. בסין הירידות יותר מתונות, מדד שנגחאי יורד עד 0.3%.
- החוזים בירידה של 0.3%; ומה קורה באסיה?
- החוזים בוול סטריט פותחים באדום - באסיה מתחזק הביקוש למט״ח ושוקי המניות יורדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניו זילנד פורסמו נתוני צמיחה שהראו על האטה משמעותית ברבעון השלישי של 2024. הכלכלה התכווצה ב-1%, לעומת תחזיות שצפו ירידה מתונה של 0.2%. גם נתוני הרבעון השני עודכנו מטה והראו ירידה של 1.1%, מה שהופך את שני הרבעונים הללו לצמיחה השלילית החדה ביותר מאז 1991, למעט תקופת מגפת הקורונה. בעקבות הנתונים, השווקים מעריכים כי הבנק המרכזי של ניו זילנד יפחית את הריבית בפברואר בשיעור של 0.5%, מ-4.25% ל-3.75%, עם צפי לירידה נוספת עד 3% בסוף 2025.
טראמפ ופאוולהריבית בארה״ב ירדה ב-0.25% – מה אמר פאוול במסיבת העיתונאים?
הפדרל ריזרב הפחית את הריבית ברבע אחוז לטווח של 4%-4.25% וצופה עוד 2 הורדות ריבית השנה. הבנק המרכזי ציין כי נוכח האינפלציה הגבוהה יפעל בזהירות ויבחן הפחתות נוספות לפי הנתונים
בפעם הראשונה השנה ומאז חזרתו של טראמפ לבית הלבן, הריבית בארה״ב ירדה ב-0.25%. החלטת הפדרל ריזרב התקבלה כצפוי לאחר תקופה ארוכה של סימנים להאטה בשוק העבודה והיחלשות בלחצי האינפלציה. מדובר במהלך שנועד להמריץ את הצמיחה ולתמוך בתעסוקה, ומסמן שינוי כיוון מובהק אחרי חודשים של ריבית יציבה ברמות גבוהות. כעת נותר לראות מה פאוול יגיד במסיבת העיתונאים.
הפדרל ריזרב הוריד את הריבית
לראשונה מזה תשעה חודשים, אך שמר על גישה זהירה כאשר הפחית אותה ברבע אחוז בלבד. בתום ישיבת מדיניות בת יומיים קבעה ועדת השוק הפתוח של הבנק המרכזי יעד ריבית חדש בטווח של 4%-4.25%, בהתאם לציפיות המשקיעים. עוד לפני ההחלטה העריך שוק החוזים על הריבית בסבירות של 96%
שהפד יבחר בהפחתה צנועה זו.
עם זאת, אתגר האינפלציה ממשיך להעיב על קובעי המדיניות. מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט טיפס כמעט באחוז שלם מעל יעד האינפלציה של 2% שנקבע על ידי הבנק, מה שמעיד כי לחצי המחירים טרם שככו. הפד הדגיש כי ימשיך לעקוב מקרוב אחר הנתונים הכלכליים וכי המשך הורדות ריבית יישקלו בזהירות, בהתאם להתפתחויות בשוק העבודה וברמות המחירים.
בהודעתו ציין הפדרל ריזרב כי זוהי הפחתת הריבית הראשונה לשנת 2025, וכי התחזית החציונית
מצביעה על הורדה כוללת של כ-0.5% נוספים עד סוף השנה. עם זאת, לא כולם שותפים לקצב הזה: המושל מירן הצביע בעד הפחתה חדה יותר של חצי אחוז כבר בהחלטה הנוכחית, בעוד שישה בכירים סבורים שלא תהיינה עוד הורדות במהלך השנה ותשעה בכירים מעריכים שתי הפחתות נוספות. עוד הדגיש
הבנק כי הסיכונים להיחלשות בשוק העבודה גברו, מה שמעיד על שינוי דגש במדיניות – ממאבק באינפלציה להגנה על התעסוקה והצמיחה.
- הפד' המפולג: הורדת ריבית בצל דרמה פוליטית, ואיך יגיב שוק המניות?
- האם הפד יוריד את הריבית ב-0.5% ומה יקבע את הכיוון של וול סטריט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שוק העבודה
למרות סימנים ברורים להאטה בשוק העבודה, הפדרל ריזרב הותיר ללא שינוי את תחזיותיו לשיעור האבטלה לשנה הקרובה. לפי התחזית החציונית בעדכון האחרון של תחזיות המדיניות (SEP), שיעור האבטלה צפוי לעלות ל-4.5% עד סוף 2025 – בדיוק כפי שנקבע בתחזיות הקודמות.
הסנקציות המתוכננות של אירופה על ישראל: 227 מיליון אירו בשנה
ההחלטה להטיל מכסים גבוהים יותר על סחורות ישראליות צפויה לייקר את המוצרים ולפגוע בתחרותיות ותתמקד בעיקר בסקטורים שבהם לישראל יש יתרונות משמעותיים בשווקים האירופיים: פרי הדר, מוצרי גומי, כימיקלים וציוד תחבורה
הנהגת האיחוד האירופי החליטה לפגוע בהסכמים המסחריים עם ישראל, צעד שיכול להכביד על הכלכלה הישראלית במאות מיליוני אירו מדי שנה. החלטה זו מגיעה לאחר לחצים פנימיים גוברים באירופה להחמיר את העמדה כלפי ישראל בעקבות המלחמה בעזה. במקום לפעול על מנת להפעיל לחצים על מדינות טרור כמו קטאר שמממנות את חמאס, נראה שבאירופה שכחו איך המלחמה הזו החלה מלכתחילה.
התוכנית האירופית צפויה לפגוע בכשליש מהיצוא הישראלי לאירופה, בהיקף של 5.8 מיליארד אירו בשנה. מדובר בסכום משמעותי, שבסופו של דבר יכביד על כלכלת ישראל ויגרום למחירי המוצרים הישראליים לעלות. האירופים מבטלים למעשה את ההנחות המכסיות שניתנו לישראל ומטילים עליה מכסים גבוהים יותר לפי כללי ארגון הסחר העולמי. המשמעות היא שהמוצרים הישראליים בחנויות האירופיות יעלו ב-227 מיליון אירו בשנה - כסף שיועבר ישר לרשויות המכס האירופיות. התחרותיות של החברות הישראליות תקבל מכה, כי הלקוחות יעדיפו מוצרים זולים יותר ממדינות אחרות.
הפגיעה תתמקד בעיקר בסקטורים שבהם לישראל יש יתרונות משמעותיים בשווקים האירופיים: פרי הדר, מוצרי גומי, כימיקלים וציוד תחבורה. מדובר בסחורות שישראל מספקת לעולם באיכות גבוהה ובמחיר תחרותי. החברות הפועלות בתחומים הללו התרגלו למשטר מסחר מועדף מזה שלושה עשורים, מאז החתימה על הסכמי הסחר עם האיחוד האירופי בשנות ה-90. עכשיו הן תצטרכנה לשלם מכס נוסף, צעד שייקר את המוצרים או יפגע ישירות ברווחיות.
ההליך צפוי לקחת חודשים
במקום לבטל את כל ההסכמים עם ישראל, האירופיים בוחרים לחתור תחת החלק המסחרי בלבד, תוך שמירה על תחומים אחרים כמו העברת כספים בין הבנקים ופעילות המכס השוטפת. המהלך נועד למעשה להציג עמדה פוליטית ברורה מבלי להרוס את כל המערכת הכלכלית בין הצדדים. ההליך הפנימי באירופה טרם הושלם. הצעת הנציבות האירופית דורשת את אישור רוב המדינות החברות, ובינתיים מדינות כמו גרמניה והולנד מביעות הסתייגויות בנוגע לעומק הצעדים. יתכן שההליך יימשך חודשים.- ברבור שחור אירופאי: משבר החוב חוזר?
- רעידת אדמה פוליטית בצרפת, המדדים באירופה נופלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך הזה הוא חלק מהמאבק הדיפלומטי הרחב יותר. מעבר לסנקציות הכלכליות, אירופה מתכננת להטיל סנקציות אישיות על שרים ישראליים נוספים, להקפיא תכניות סיוע לממשל הישראלי ולחזק את הסנקציות כלפי חמאס. המיעוט המוסלמי הקיצוני שכבר חדר למדינות באירופה, לוחץ על הממשלות ואלה, לא במפתיע, נכנעות תחת הלחץ.
