הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל
ספייס איקס
צילום: רשתות חברתיות

SpaceX: כישלון של מערכת התפיסה; הניסויים ימשכו; המטרה: ייצור רקטות רב פעמיות

רקטה רב פעמית תוזיל מאוד את השיגורים לחלל; בניסוי הקודם מערכת התפיסה הצליחה לתפוס את הבוסטר בחזרה מהחלל
רוי שיינמן |
נושאים בכתבה ספייס איקס

חברת SpaceX של אילון מאסק, ערכה אתמול את הניסוי השישי של מערכת השיגור המתקדמת שלה, Starship, מתוך מתקן השיגור בבוקה צ'יקה, טקסס. הניסוי משך תשומת לב עולמית, אך הסתיים באכזבה מסוימת, כאשר מערכת התפיסה לא הצליחה לתפוס את הבוסטר.

ה-Starship היא מערכת שיגור לחלל, הגדולה והחזקה ביותר שנבנתה אי פעם. מדובר ברקטה רב־פעמית לחלוטין, שגובהה 400 רגל (כ-120 מטרים) כשהבוסטר והחלק העליון שלה מחוברים. SpaceX, שידועה בשינוי כללי המשחק בתחום החלל עם רקטות רב־פעמיות, שואפת להפוך גם את השלב העליון של הרקטה לרב־פעמי – מהלך שיכול להוזיל באופן דרמטי את עלויות השיגור לחלל.

המטרה של הניסוי הייתה "להרחיב את מעטפת היכולות" של ה-Starship, כך לפי החברה. בין המטרות: להפעיל מחדש מנוע רפטור בחלל, לבדוק את עמידות מערכת המיגון החום, ולנסות שוב את לכידת הבוסטר באמצעות ה"מכאזילה" – כינוי למערכת התפיסה של SpaceX, שמזכירה את המפלצת הרובוטית Mechagodzilla.

בניסוי החמישי של ה-Starship, הצליחה המערכת לתפוס את הבוסטר באוויר – מהלך יוצא דופן שזכה לתשומת לב עולמית. אבל הפעם, המערכת לא הייתה מוכנה, והבוסטר הונחת בים. SpaceX הדגישה כי הניסוי הוא חלק מתהליך פיתוח מהיר ושהכשלים הם חלק בלתי נפרד מהשיפור.

למה לתפוס רקטות? תפיסת הרקטה חוסכת זמן וכסף – היא מפחיתה את הצורך בתשתיות נוספות ומקצרת את זמן ההכנה לשיגור הבא. המערכת תוכננה מתוך חזון החברה להפוך את האנושות לרב־פלנטרית, שכן על מאדים לא יהיו מסלולי נחיתה או דרכים מפותחות.

מאז הניסוי הראשון של ה-Starship באפריל 2023 – שהסתיים בפיצוץ – החברה עשתה התקדמות מרשימה. ב-2024 לבדה, היא צפויה להשיק כ-130 רקטות, המהוות יותר ממחצית מסך השיגורים לחלל בעולם.

בנוסף, מערכת ה-Starlink, המספקת אינטרנט לווייני, הגיעה כמעט ל-5 מיליון מנויים. מדובר בצמיחה של יותר מ-100% השנה, מה שהופך את SpaceX לחברת התעופה והביטחון היקרה בעולם, עם שווי מוערך של 250 מיליארד דולר.

קיראו עוד ב"גלובל"

לדברי גווינה שוטוול, סמנכ"לית התפעול של SpaceX, המערכת הזו יכולה לשנות את עתיד האנושות. "אנחנו לא יכולים אפילו לדמיין מה ה-Starship תעשה עבור האנושות והחיים האנושיים," אמרה. "אני מאמינה שזה יהיה הנכס החשוב ביותר של SpaceX."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטקוין ירידות
צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה ביטקוין קריפטו מיקרוסטרטג'י

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99%  , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.


הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.


נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ. 


 כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.


מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.


להמשך הכתבה לחץ כאן
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.


להמשך הכתבה לחץ כאן