וורן באפט
צילום: דניאל בלום

האתגרים של וורן באפט: המכירות בבנק אוף אמריקה והירידות באוקסידנטל פטרוליום

על פי הערכות, ברקשייר נמצאת בהפסד כרגע בהשקעה באוקסידנטל ששווייה 13 מיליארד דולר; במקרה של בנק אוף אמריקה, באפט צפוי ככל הנראה להפסיק למכור ברגע שההחזקה תרד מתחת אל רף ה-10%
אדיר בן עמי |

וורן באפט, המשקיע האגדי והמנכ"ל של ברקשייר האת'וויי BERKSHIRE HATHAWAY B , מושך תשומת לב רבה מהרגיל בימים אלה בשל שתי השקעות מרכזיות של ברקשייר - בבנק אוף אמריקה ובחברת הנפט אוקסידנטל פטרוליום, כאשר כל אחת מהן מציגה אתגרים ותהיות שונות.

 

בנק אוף אמריקה  BANK OF AMERICA

נתחיל עם בנק אוף אמריקה. ברקשייר האת'וויי החלה למכור מניות של הבנק באמצע יולי, ומאז מכרה מניות בשווי של יותר מ-7 מיליארד דולר. המכירות נמשכו לאורך 12 ימי מסחר רצופים, כאשר הדיווח האחרון מראה מכירה של 5.8 מיליון מניות נוספות תמורת כ-229 מיליון דולר. כתוצאה מכך, האחזקה של ברקשייר בבנק ירדה לכ-11.1% בשווי של כ-33 מיליארד דולר.

מכירות אלו עוררו דאגה בקרב משקיעים ואנליסטים. מניית בנק אוף אמריקה ירדה ביותר מ-10% מהשיא שלה ב-2024, שנרשם ב-17 ביולי - היום בו ברקשייר החלה למכור. נראה כי המכירות של ברקשייר השפיעו לרעה על מחיר המניה, שנסחרת כעת בפער משמעותי ביחס למתחרותיה בענף.

בריאן מויניהן, מנכ"ל בנק אוף אמריקה, התייחס למכירות בכנס פיננסי שנערך לאחרונה. הוא ציין כי לא שאל את באפט על הסיבות למכירות, והדגיש כי "השוק סופג את המניות". מויניהן הוסיף כי באפט היה "בעל מניות נהדר" שייצב את החברה "כשהיינו זקוקים לכך". הוא התייחס להשקעה הראשונית של ברקשייר ב-2011, בתקופה שבה המשקיעים היו מודאגים מההשלכות המתמשכות של המשבר הפיננסי של 2008-2009.

מעניין לציין כי ההשקעה הראשונית של ברקשייר בבנק אוף אמריקה הייתה בסך 5 מיליארד דולר במניות בכורה, עם אופציות לרכישת מניות רגילות. ב-2017, ברקשייר מימשה את האופציות והמירה את מניות הבכורה ל-700 מיליון מניות רגילות במחיר אפקטיבי של 7 דולר למניה. בהמשך, החברה רכשה עוד 300 מיליון מניות, רובן ב-2018 ו-2019, במחיר של כ-30 דולר למניה.

יש הסבורים כי באפט עשוי להפסיק למכור מניות בנק אוף אמריקה כאשר האחזקה תרד ל-700 מיליון מניות - ההחזקה המקורית - משיקולי מס ואחרים. נראה כי באפט מעוניין להוריד את האחזקה מתחת ל-10%, אולי אף נמוך יותר. כאשר האחזקה תרד מתחת ל-10%, ברקשייר לא תצטרך עוד לדווח לרשות ניירות הערך האמריקאית (SEC) תוך שני ימי עסקים על כל מכירה, כפי שנדרש כעת.

 

אוקסידנטנל פטרוליום  OCCIDENTAL PETROLEUM CP

במקביל לסיפור של בנק אוף אמריקה, ברקשייר מתמודדת עם אתגרים בהשקעה משמעותית אחרת - אוקסידנטל פטרוליום. מאז תחילת 2022, באפט צבר בהדרגה אחזקה של 28% בחברת הנפט, אך נראה כי ההשקעה אינה משתלמת כרגע. על פי הערכות, ברקשייר נמצאת כעת בהפסד על השקעה זו, שמסתכמת ב-255 מיליון מניות בשווי של כ-13 מיליארד דולר.

קיראו עוד ב"גלובל"

מניות אוקסידנטל ירדו ב-15% השנה, והגיעו לשפל של 52 שבועות מוקדם יותר השבוע. הירידה במחירי הנפט והגז הטבעי משפיעה לרעה על מניות האנרגיה בכלל, ועל אוקסידנטל בפרט. החברה סובלת ממינוף פיננסי גבוה יותר ממתחרותיה, מה שמקשה עליה בתקופות של מחירי סחורות נמוכים.

בניגוד למתחרותיה הגדולות כמו אקסון מוביל ושברון, שנקטו בגישה שמרנית יותר ברכישות האחרונות שלהן, אוקסידנטל בחרה בגישה אגרסיבית יותר. החברה שילמה בעיקר במזומן עבור רכישת CrownRock, למרות המינוף הגבוה שכבר היה לה. זאת בניגוד לאקסון מוביל, למשל, ששילמה במניות עבור Pioneer Natural Resources.

למרות האתגרים, יש הרואים באוקסידנטל הזדמנות. החברה נחשבת ל"מיני-מייג'ור" עם עסקי כימיקלים וצנרת, ועמדה חזקה בייצור אנרגיה באגן פרמיאן בטקסס וניו מקסיקו. בנוסף, החברה מובילה בטכנולוגיית לכידת פחמן, תחום חדש יחסית שמעניין את באפט.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקאתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוק
TOP 10

לא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם

דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה

הדס ברטל |
נושאים בכתבה תוצר לנפש

הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף  לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.

1 # סינגפור

סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.


עובדים
 בחברת טכנולוגיה בסינגפור קרדיט: גרוק
עובדים בחברת טכנולוגיה בסינגפור - קרדיט: גרוק


2 # לוקסמבורג

מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.

3 # איחוד האמירויות הערביות 

לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.