מניית טויוטה מחקה 15 מיליארד דולר מהשווי שלה בשבוע אחד

סקנדל ביפן - ביקורת של משרד התחברוה ביפן מצאה כי מספר חברות רכב גדולות זייפו תוצאות מבחני בטיחות לרכבים שלהן; מניות טויטה ירדו ב-5% מאז החשיפה ב-31.5, מאזדה ירדה ב-7.7%; גם חברות נוספות, כמו הונדה, סוזוקי ויאמאהה, הואשמו באי-סדרים
רוי שיינמן | (2)

המניות של מספר יצרניות רכב ביפן יורדות מאז שמשרד התחבורה חשף נתונים כוזבים שרשמו החברות אשר שימשו לאישור דגמים מסוימים. מניית יצרנית הרכב הגדולה ביפן, טויוטה, צנחה ביותר מ-5.4% בשבוע שעבר מאז שנחשפה השערוריה. יצרנית הרכב איבדה 15.62 מיליארד דולר בשווי השוק שלה בשבוע שעבר בלבד. המנייה של מאזדה, יצרנית הרכב השנייה בגודלה ביפן, צנחה ב-7.7% באותה תקופה, ואיבדה 511 מיליון דולר משווי השוק שלה בשבוע שעבר.

הבדיקה הנרחבת שערך משרד התחברוה היפני חשפה גם אי סדרים בבקשות האישור של יצרניות רכב נוספות בינהן הונדה, סוזוקי וימאהה. מניית הונדה ירדה ב-5.75% בשבוע שעבר ומניית ימאהה מוטור איבדה 2.2%, בעוד שמניית סוזוקי מוטור ירדה רק ב-0.3%.

כל חמש החברות הגישו נתונים כוזבים בנוגע לחלק מבדיקות הבטיחות, ובמקרה של טויטה ומאזדה הן הציגו בבדיקות רכבים שונים לחלוטין מאלה שנמכרים בפועל. בעקבות הפרסום של ממצאי החקירה, הודיעה טויוטה ב-3 ביוני כי היא תעצור זמנית את המשלוחים והמכירות של שלושה דגמים המיוצרים כיום ביפן, הקורולה פילדר, הקורולה אקסיו והיאריס קרוס.

יו"ר טויוטה, אקיו טויודה, התנצל בפני לקוחות החברה ובעלי העניין, והודה ששבעה מדגמי החברה "נבדקו בשיטות שונות מהסטנדרטים שהוגדרו על ידי הרשויות הלאומיות". מאזדה מסרה כי השעתה את ייצורם של הדגמים רודסטר RF ומאזדה 2 החל מ-30 במאי. עם זאת, שתי החברות אמרו כי הלקוחות עדיין יכולים להמשיך לנהוג במכוניות שלהם. משרד התחבורה הודיע כי יבצע בדיקות פתע בחמש החברות בהן דווח על התנהלות לא תקינה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אם בארזים נפלה שלהבת .... (ל"ת)
    דן 14/06/2024 10:30
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ריי 10/06/2024 18:52
    הגב לתגובה זו
    מה עם דגמי cx
אנטליה טורקיה (AI)אנטליה טורקיה (AI)

קריסת התיירות בטורקיה: 3 מיליארד דולר הפסדים, 30% ירידה באנטליה ובריחה המונית ליוון

אינפלציה של 33.5% הורסת את היתרון של הלירה החלשה;  מלונות מחזיקים מעמד עם "הכול כלול" בזמן שעסקים קטנים קורסים;  1.5 מיליון טורקים נוטשים לטובת האיים היווניים; מאנטליה ועד איסטנבול: המספרים שמטלטלים את הענף שמניב 12% מהתמ"ג

עמית בר |
נושאים בכתבה תיירות טורקיה

ענף התיירות הטורקי, שהיווה במשך עשורים את אחד מעמודי התווך של הכלכלה המקומית, נמצא בצניחה חופשית. הנתונים העדכניים מציירים תמונה קשה: ירידה של 5% במספר התיירים הזרים ביולי, צניחה של 30% במבקרים באנטליה ברבעון הראשון, והפסדים צפויים של 3 מיליארד דולר בהכנסות השנתיות. מדובר ברעידת אדמה כלכלית עבור מדינה שבה התיירות מהווה 12% מהתמ"ג ומעסיקה מעל 3 מיליון עובדים.

המשבר מתבטא בירידה חדה במספרים: גרמניה, שהיא השוק הגדול ביותר של מבקרים, רשמה ירידה של 8%, בריטניה 10%, וארצות הברית צנחה ב-22%. אבל מעבר לסטטיסטיקה היבשה, מדובר בסיפור של ענף שלם שמתמוטט תחת העומס של אינפלציה דוהרת, אסונות טבע חוזרים ומדיניות כלכלית כושלת עם תדמית שהולכת ונהית בעייתית יותר לעולם המערבי - ארדואן נגד להקת בנות - "לבוש ומעשים לא הולמים". ארדואן נלחם באופוזיציה הליברלית, שם מנהיגים שלה בכלא, ומדבר יותר ויותר על קיצוניות דתית. זה עלול להפחיד את התיירים.

וכל זה קורה כשטורקיה נתפסת זולה מאוד. המטבע שלה איבד מעל%5 ב-20 שנה, אלא שהאינפלציה של 335 שהיא אומנם בירידה, מחסלת את היתרון התחרותי. משפחה של ארבעה משלמת כיום 150-200 דולר ללילה במלון בינוני באנטליה, לעומת 100-130 דולר לפני כשלוש שנים. 

המודל של "הכול כלול": כך שורדים המלונות הגדולים בזמן שהמסעדות המקומיות נסגרות

הפתרון שמחזיק את הענף בחיים הוא דווקא מודל הכל כלול. המלונות מרכיבים חבילות מיוחדות לתיירים רוסים כדי לשמור על תפוסה גבוהה. השוק הרוסי, שמהווה 14% מהמבקרים, נשאר יציב יחסית בזמן שהאירופים בורחים.

אבל יש לזה מחיר כבד. המודל יוצר "בועה" שבה התיירים לא יוצאים מהמלון ולא מוציאים כסף בכלכלה המקומית. התוצאה: בעלי עסקים קטנים באנטליה מדווחים על ירידה של 40% במכירות. מסעדות משפחתיות נסגרות, חנויות מזכרות מורידות תריסים, ומדריכי טיולים מקומיים נשארים ללא עבודה.

ארקדי וולוז'. קרדיט: רשתות חברתיותארקדי וולוז'. קרדיט: רשתות חברתיות

נביוס אחרי עסקת הענק: הצמיחה החדה, הסיכונים והקשר הישראלי

החברה, שהוקמה בידי יוצאי יאנדקס ומפעילה צוות של מאות מהנדסים בתל אביב, חתמה עם מיקרוסופט על חוזה של עד 20 מיליארד דולר לאספקת כוח מחשוב – ומוצאת עצמה בין צמיחה מואצת לבין תלות במחסור במעבדים
אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה נביוס

20 מיליארד דולר בשבע שנים - זו ההיקף של העסקה שחתמה מיקרוסופט עם נביוס Nebius Group N.V. 2.16%  , החברה הישראלית-רוסית שהקימו יוצאי יאנדקס לפני כשנתיים. ארקדי וולוז’, מייסד יאנדקס שפרש ממנה בעקבות המלחמה באוקראינה, מתגורר כיום בתל אביב ורואה את מניותיו עולות ב-40% ביום אחד. מעבר לכסף, מדובר באירוע משמעותי בשוק הבינה המלאכותית.


לפי העסקה, נביוס תספק למיקרוסופט כוח מחשוב מהמרכז החדש בוויינלנד, ניו ג'רזי, החל מהמשך השנה. החוזה עד 2031 יביא לנביוס הכנסות מצטברות של 17.4 עד 19.4 מיליארד דולר. מדובר באחד החוזים הגדולים ביותר עד כה עם חברות המכונות "ניאו-קלאוד" – ספקיות תשתית מחשוב ייעודית ל-AI. הוצאות ההון הקשורות לעסקה יכוסו מהמזומנים שנביוס תקבל ומחובות מובטחים כנגד החוזה עצמו. זה אומר שמיקרוסופט לא רק משלמת עבור השירות, אלא למעשה מממנת את בניית התשתית שתשרת אותה.


משאב אסטרטגי 

הביקוש למעבדים גרפיים הפך בשנתיים האחרונות למשאב אסטרטגי. מאז השקת ChatGPT נרשמה האצה אדירה בהשקעות בתחום, וחברות ניאו-קלאוד גייסו מיליארדי דולרים בהלוואות המובטחות במאגרי ה-GPU שלהן. קורוויב, לדוגמה, גייסה יותר מ-12 מיליארד דולר באמצעות חוזי שירות עם ענקיות טכנולוגיה ושווי השוק שלה הגיע לכ-45 מיליארד דולר. מיקרוסופט עצמה חתמה בשנה שעברה על חוזים עם קורוויב בהיקף של עד 10 מיליארד דולר, אך ויתרה על אופציה להגדיל את ההסכם ב-12 מיליארד נוספים. בהמשך, קורוויב חתמה על חוזים בהיקף דומה עם OpenAI. במקביל, מיקרוסופט הודיעה ביולי כי הוצאות ההון השנתיות שלה בתחום ה-AI יעמדו על 120 מיליארד דולר – לעומת 88 מיליארד בשנה שעברה ורק 32 מיליארד ב-2023.


נביוס, שמשרדיה הראשיים נמצאים באמסטרדם, ממהרת להרחיב את פריסת מרכזי הנתונים שלה. המרכז הגדול ביותר שלה נמצא בפינלנד, אך החברה מתכננת להתרחב בארה"ב, שם הביקוש מצד הלקוחות – בהם חברת הבינה המלאכותית הצרפתית מיסטרל – נחשב חזק במיוחד.


ארקדי וולוז’, מייסד ומנכ"ל נביוס, אמר כי להסכם יש ערך כלכלי משמעותי בפני עצמו, אך מעבר לכך הוא צפוי להאיץ את צמיחת עסקי הענן של החברה גם בשנים הבאות. נביוס הוקמה מתוך החלק הבינלאומי של יאנדקס, לאחר שפעילותה ברוסיה נמכרה לקבוצת משקיעים מקומית תמורת 5.4 מיליארד דולר בעקבות הפלישה לאוקראינה.