סיסקו חושפת מערכת אבטחת מידע חדשה מבוססת AI
ענקית ציוד התקשורת סיסקו חושפת מערכת אבטחת מידע חדשה מבוססת AI. לפי סיסקו, המערכת, Hypershield, נבנתה כדי להגן על חוות שרתים ומידע בענן. זה המוצר הראשון שסיסקו מציגה לאחר שהשלימה בחודש שעבר את רכישת ספלאנק, חברת אבטחת סייבר המסייעת לארגונים למזער את הסיכון לפריצות ולפתור בעיות טכניות.
הרכישה של ספלאנק, בהיקף של 28 מיליארד דולר, צפויה לאפשר לסיסקו להרחיב את פעילותה בסייבר ולהיכנס בין היתר גם לפלח ה-SIEM, או אבטחת מידע וניהול אירועים. נישה בה ספלאנק שולטת ב-63%. מדובר בעצם בתוכנה היודעת לקבל נתונים ממערכות, לנתח אותם, לזהות ולהגיב לאיומי אבטחה עוד לפני שהם פוגעים בחברות.
מדובר באחד התחומים מהירי הצמיחה בתעשיית אבטחת המידע שספלאנק הצליחה להתבסס בראשו. המומחיות של ספלאנק בניתוח ביג דאטה ו-SIEM, יכולה לשדרג משמעותית את פעילותה של סיסקו בסייבר ולאפשר לחברה להציע ללקוחותיה יכולות של זיהוי איומים, ניתוח ועיבוד מידע וכך לחזק את מעמדה כספקית פתרונות אבטחת סייבר. בנוסף, ספלאנק מחזיקה בכלי ניתוח נתונים חזקים שיכולים לספק לסיסקו תובנות מעמיקות לגבי ביצועי רשתות, התנהגות משתמשים ואיומי אבטחה וכך להגביר את יעילות החברה ולהפחית את העלויות התפעוליות.
סיסקו צופה כי הרכישה תגביר את שיעור הרווח הגולמי בשנת 2025 ותתחיל להשפיע לטובה על הרווח למניה ב-2026. העסקה צפויה גם להאיץ את צמיחת ההכנסות של סיסקו ולהוסיף 4 מיליארד דולר בהכנסות חוזרות שנתיות.
- האם הטיסה שלכם בטוחה? לא ממש לפי מומחי אבטחת מידע
- Zenity מגייסת 38 מיליון דולר בסבב ב׳ כדי לשפר את האבטחה עבור עזרי AI ארגוניים ופיתוח באמצעות Low-Code
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סיסקו פועלת בתחום תשתיות הרשת ומגדירה עצמה כ"חברת תשתיות רשת מבוססת פרוטוקול אינטרנט ומוצרים אחרים הקשורים לתקשורת וטכנולוגיית המידע" היא פרושה לאורכה ולרוחבה של תעשיית הטכנולוגיה (ולא רק). בתקופת התפתחות הבועה הטכנולוגית, 1996-2000, הפכה החברה, בעקבות אימוץ פרוטוקול האינטרנט וההבנה בחשיבות התשתיות שלהן תזדקק תעשיית ה-IT, לחביבת המשקיעים ובמיוחד האנליסטים, "כל תעשיין טכנולוגיה יהיה תלוי בסיסקו" אמרו האנליסטים והמומחים ובשיא הבועה, ב-2000, הפכה החברה למוערכת ביותר בעולם, כ-600 מיליארד (83 דולר למניה), עוד לפני ג'נרל אלקטריק ומיקרוסופט. עם זאת, ככל שמהפכת הטכנולוגיה התקדמה, הסתבר שההנחה ש"כל תעשיין טכנולוגיה יהיה תלוי בסיסקו" אינה מדויקת, בלשון המעטה.
ברבעון השני הפיסקאלי של החברה, סיסקו דיווחה על הכנסות של 12.8 מיליארד דולר, ירידה של 6% לעומת השנה שעברה, אך מעט מעל הקונצנזוס בוול סטריט של 12.7 מיליארד דולר. הרווח למניה עמד על 87 סנט, מעל צפי האנליסטים של 84 סנט למניה. בעוד החברה הציגה צמיחה במגזרי האבטחה ושיתופי הפעולה ברבעון, עסקי הליבה שלה - רשתות - ראו ירידה של 12% ל-7.08 מיליארד דולר. ההכנסות ממוצרים ירדו ב-9%, בעוד ההכנסות משירותים עלו ב-3.5%.
ההכנסות ירדו ב-4% ביבשת אמריקה, ב-7% ב-EMEA (אירופה, המזרח התיכון ואפריקה) וב-12% ב-APJC (אסיה, יפן וסין).
סיסקו ראתה ירידה של 12% בהזמנות מוצרים לעומת השנה שעברה. ברבעון הקודם החברה ציינה כי היא רואה באופק הזמנות בשווי של מיליארד דולר כתוצאה מעומס העבודה של הבינה המלאכותית . החברה הודיעה גם כי תגדיל את הדיבידנד ב-3% ל-40 סנט, לעומת 39 סנט קודם לכן. ברבעון האחרון החברה רכשה מניות של עצמה בשווי של 1.3 מיליארד דולר.
- ממשל טראמפ דוחף לקצר את זמני חיבור מרכזי המידע לרשת החשמל
- טסלה אחרי הדוחות: האנליסטים חלוקים והמניה נחלשת
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- 10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
B2 (X)10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות
הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.
הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה
המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר.
1 # ארצות הברית
תקציב ביטחון: 997 מיליארד
דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)
- ארה"ב פורסת מערכת THAAD בישראל - איך השווקים יגיבו?
- לוקהיד מרטין עקפה את הציפיות ועדכנה תחזיות - המניה עולה ב-3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים.
קתרין קונולי (X)אירלנד בפני מהפך: המועמדת השמאלנית צועדת לניצחון מוחץ בבחירות לנשיאות
קתרין קונולי מובילה בפער גדול על יריבתה; הבחירות משקפות שינוי עמוק באירלנד על רקע משבר דיור חריף ומתיחות סביב ההגירה
קתרין קונולי אירלנד עומדת בפני בחירות נשיאותיות מכריעות בסוף השבוע הקרוב, כאשר קתרין קונולי, פוליטיקאית עצמאית ותיקה המזוהה עם השמאל, מובילה בסקרים בפער של כ-19% על פני הת'ר האמפריז, שרה לשעבר ממפלגת פיין גייל המרכזית-ימנית. הסקרים האחרונים, שפורסמו מצביעים על תמיכה של כ-44% לקונולי לעומת 25% להאמפריז, כאשר כ-30% מהמצביעים עדיין מהססים. זה נראה סופי.
אף שתפקיד הנשיא באירלנד הוא בעיקרו סמלי וייצוגי, ללא סמכויות חקיקתיות או מנהלתיות ישירות, ניצחון סוחף לקונולי מבטא את השינוי בתודעה הפוליטית האירית, על רקע משבר הדיור המתמשך, מתיחויות סביב הגירה ואי-שוויון שגדל.
הבחירות, שיתקיימו היום ותוצאותיהן יתפרסמו בשבת, מגיעות ברגע קריטי בהיסטוריה האירית. המדינה, שנהנית מצמיחה כלכלית מהירה בשנים האחרונות בזכות ענפי ההייטק והפרמצבטיקה, מתמודדת עם אתגרים פנימיים חריפים: מחירי דיור שזינקו ב-10% בשנה האחרונה, מחסור של כ-250 אלף יחידות דיור ומתיחות חברתית סביב זרם מבקשי מקלט שמובילה למהומות אלימות.
מקורות שמרניים באירלנד טוענים כי הבחירות הללו חושפות "פרצה אלקטורלית", מצב שבו הציבור, מתוסכל ממדיניות הממשלה, עלול להעניק כוח סמלי לדמות שמאלנית רדיקלית כמו קונולי, שתחזק את הלחץ על מדיניות ההגירה והכלכלה. מבקרים מהימין מגדירים זאת כ"בחירה בין סדר לאנרכיה, בין ממשלה יציבה לבין קולות שמאלניים שמסכנים את הכלכלה האירית."
קונולי: מהתנגדות למלחמות ועד תמיכה בזכויות חברתיות
קתרין קונולי, בת 68 מגאלווי, היא דמות ותיקה בפוליטיקה האירית אך לא שגרתית. כעורכת דין ופסיכולוגית בהכשרתה, היא החלה את דרכה במפלגת הלייבור בשנות ה-80, אך עזבה אותה ב-1996 בעקבות חילוקי דעות אידיאולוגיים והפכה לפעילה עצמאית. נבחרה לפרלמנט (Dáil) ב-2016 כעצמאית, שימשה כסגנית יו"ר הפרלמנט בין 2020 ל-2024, והייתה חברה בוועדת התקציב הציבורית, שם ביקרה בחריפות את כשלי הממשלה בניהול הכספים הציבוריים.
