איתן גרסטנפלד
צילום: משה בנימין

ביזנס או פלז'ר? סם אלטמן הרוויח 30 מיליון דולר מהנפקת רדיט

מייסד ומנכ"ל חברת הבינה המלאכותית OpenAI, מזיק ב-7.5% ממניות החברה, בה השקיעה עוד בשנת 2014 לאחר שנחשף לפעילותה והחל לכתוב בה בצורה אדוקה במשך תקופה של כעשור
איתן גרסטנפלד |

אם לשפוט לפי שלושת ימי המסחר הראשונים שלה, הנהלת פלטפורמת הפורמים הפופולארית רדיט יכולה להיות מרוצה מאד מההחלטה להנפיק את מניות החברה. מאז ההנפקה זינקה מניית החברה ביותר מ-75% לשווי של כ-9.5 מיליארד דולר. מי שעוד יכול להיות מרוצה הוא היזם סם אלטמן, שמחזיק מאז 2014 במניות בחברה, והספיק להרוויח 30 מיליון דולר בפחות משבוע.

מייסד ומנכ"ל OpenAI, שהפכה בשנתיים האחרונות לשם נרדף לבינה מלאכותית, הוא לא רק מעריץ של הפלטפורמה החברתית, בה הוא היה פעיל במשך כמעט עשור), הוא גם אחד המשקיעים הגדולים בה. על כן, בדומה למשקיעים אחרים שהשקיעו בחברה בשל הפעילות שלהם ברשת, גם אלטמן זכה לקטוף את הפירות מההשקעה. על פי ההערכות מאז ההנפקה רשם אלטמן רווח של מעל 30 מיליון דולר, הודות להשקעה שלו בחברה בעיקר בשלבים מוקדמים.

אלטמן וחברות שבבעלותו או תחת ניהולו כמו קרן ההשקעות אפולו פרוייקטים וחברת ההון סיכון Hydrazine Capital - השקיעו למעלה מ-60 מיליון דולר ברדיט מאז 2014. בסך הכל היזם והגופים הקשורים אליו מחזיקים בכ-12 מיליון מניות של רדיט, מתוכן הוא מחזיק באופן אישי בכ-1.7 מיליון. למעשה, על פי תשקיף החברה, אלטמן, בן ה-38, הוא בין בעלי המניות הגדולים של רדיט, עם שליטה ב-7.6% מהמניות לאחר ההנפקה. עם זאת, כמו גורמים אחרים שהיו מעורבים בהנפקה, אלטמן מוגבל ביכולת שלו למכור ממניות החברה בחצי השנה הקרובה, כחלק מתקופת החסימה.

לפני שהפך לאחד היזמים הבולטים בעולם, סביב השקת צ'אט הבינה המלאכותית ChatGPT, אלטמן היה ידוע בעיקר כמשקיע סטארט-אפ וכנשיא Y Combinator, תפקיד אותו עזב בשנת 2019. תיק ההשקעות של אלטמן כלל בין היתר את החברות Airbnb, Uber, Instacart, Stripe ו-Asana. כמו גם רדיט, שבה הוא ישב דירקטוריון עד תחילת שנת 2022.  זאת לאחר שבשנת 2014, אלטמן הוביל את סבב הגיוס של רדיט בסך 50 מיליון דולר. במסגרת הגיוס הוא כינה את האתר "דוגמה למשהו שהתחיל להיראות כמו צעצוע מטופש לבזבוז זמן והפך למשהו מאוד מעניין".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הואנג וליפ בו טאןהואנג וליפ בו טאן

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

מניית אינטל מזנקת ב-33% אחרי הודעה על השקעת ענק של אנבידיה שרוכשת נתח באינטל ותקים יחד איתה תשתיות לשבבים לתעשיית ה-AI; המהלך מגיע בדחיפת הממשל האמריקאי שכבר השקיע 9 מיליארד באינטל
מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.  


אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים

מניית אינטל מזנקת 33%  לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20% 

במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.

מהות העסקה

אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.

במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)

אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה

ענקית השבבים הוותיקה מקבלת חבל הצלה מהמתחרה לשעבר - האם זה יספיק להחזיר אותה לגדולה?

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה אינטל

היום, כאשר אינטל מצויה בשפל תדמיתי ופיננסי, נודע כי חברת אנבידיה תשקיע 5 מיליארד דולר באינטל ותשתף עמה פעולה בפיתוח שבבים חדשים לשוק השרתים, מרכזי הנתונים והמחשבים האישיים. העסקה כוללת רכישת מניות של אינטל במחיר של 23.28 דולר למניה, הנחה של 6.5% ממחיר הסגירה הקודם (הנחה של כ-30% ביחס למחיר החדש - אינטל מזנקת מעל 30%). זה הופך את אנבידיה לאחת מבעלי המניות הגדולים ביותר של אינטל, עם נתח של כ-4% מהחברה. להרחבה: אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

עבור אנבידיה, מדובר במהלך שמעניק דריסת רגל משמעותית ביכולות הייצור של אינטל, לרבות בחטיבת ה-Foundry שסובלת מקשיים כרוניים. עבור אינטל, זו הזדמנות לקאמבק שכה נדרש. השותפות תאפשר פיתוח שבבים משולבים המשלבים את יכולות ה-AI של אנבידיה עם ארכיטקטורת ה-x86 המסורתית של אינטל. העסקה הזו מגיעה אחרי שלפני כחודש הממשל האמריקאי השקיע כ-9 מיליארד דולר בחברה. 

מאחורי העסקה הזו מסתתר סיפור עמוק על אחת מחברות הטכנולוגיה החשובות בעולם, שעברה כברת דרך משמעותית מאז נוסדה. סיפור זה כולל ניצחונות טכנולוגיים היסטוריים, החמצות אסטרטגיות כואבות והתמודדות עם תחרות גלובלית עזה, בעיקר מצד יצרניות כמו TSMC, סמסונג ו-AMD. העסקה עם אנבידיה, עשויה להיות נקודת מפנה לאינטל. היא קיבלה הבעת אמון מהמובילה העולמית. עכשיו, נשאר "רק" להצדיק זאת. 

1968: ההתחלה - מהפכה בזיכרון ובמיקרו-מעבדים

אינטל נוסדה ב-18 ביולי 1968 בקליפורניה על ידי רוברט נויס וגורדון מור, שני מדענים פורצי דרך שעזבו את חברת Fairchild Semiconductor, לצד המשקיע ארתור רוק. השם "Intel" הוא קיצור של "Integrated Electronics", ומשקף את החזון שלהם לייצר שבבים משולבים שיהפכו את הטכנולוגיה לזולה ונגישה יותר. בתחילת הדרך, התמקדה החברה בפיתוח זיכרונות מסוג SRAM ו-DRAM, שהיו חידוש טכנולוגי משמעותי בתעשייה. עיקר ההכנסות הגיעו ממכירת זיכרונות אלה, ששימשו במחשבים מוקדמים ובציוד תעשייתי.

כבר בראשית שנות ה-70 החלה פריצת הדרך המשמעותית הראשונה: המעבד הראשון בעולם, ה-Intel 4004, הושק בשנת 1971. המעבד, אשר פותח לבקשת יצרנית מחשבונים יפנית בשם Busicom, הכיל 2,300 טרנזיסטורים והיה בעל 4 ביט בלבד. הוא סימן את המעבר ההיסטורי מהעולם האנלוגי לדיגיטלי. הוא אפשר למחשבים לבצע חישובים מורכבים יותר במקום קטן וזול, והפך את אינטל לחלוצה בתחום המיקרו-מעבדים.